ברקע ההפיכה המשטרית: קרן המטבע חותכת את תחזית הצמיחה של ישראל
ברקע ההפיכה המשטרית: קרן המטבע חותכת את תחזית הצמיחה של ישראל
לפי תחזית הקרן, הצמיחה הכלכלית בישראל ב-2023 תאט ל-2.5%, במקום 2.9% בתחזית הקודמת. "אי הוודאות המתמשכת עלולה להעלות משמעותית את הסיכון של המשק הישראלי", ציינה הקרן. עוד מתחה הקרן ביקורת על המדיניות התקציבית של ישראל: "חייבת לשמור על כריות ביטחון ולחתור להעלאת הוצאות שתומכות בצמיחה"
קרן המטבע הבינלאומית מעדכנת את תחזית הצמיחה של ישראל כלפי מטה. לפי תחזית הקרן, לפי תחזית הקרן, הצמיחה הכלכלית בישראל ב-2023 תאט ל-2.5%, במקום 2.9% בתחזית הקודמת. הסיכונים הם כלפי מטה בשל האיומים הביטחוניים ובעיקר אי-הוודאות סביב הרפורמה המשפטית.
"בהיעדר פתרון פוליטי עקבי ובר קיימא שמתוקשר היטב ובאופן ברור ומובן הן בארץ והן בחו"ל, אי הוודאות המתמשכת עלולה להעלות משמעותית את הסיכון של המשק הישראלי, להחמיר את הלחצים הפיננסיים ולבלום השקעות וצריכה, תוך השלכות שליליות גם על הצמיחה בטווח הארוך", הזהירה הקרן בנוגע להפיכה המשטרית.
בפתח הדו"ח המסכם את ביקור משלחת קרן המטבע בישראל, נכתב כי "אחרי התאוששות כלכלית יוצאת דופן ממשבר הקורונה, שהייתה מעוגנת ביסודות חזקים, התחזית היא שהצמיחה בישראל תאט באופן נרחב ביחס לפוטנציאל, כאשר האינפלציה תרד אל תוך היעד לקראת סוף 2024. עם זאת, מאזן הסיכונים של ישראל הם 'כלפי מטה': בין היתר, בגלל הסיכונים החיצוניים וחוסר הוודאות המתמשך סביב הרפורמה המשפטית המוצעת".
בראש המשלחת של הקרן עמד מיגל סגוביאנו המקסיקני, והשתתפו בה גם פאבלו דרוק הארגנטינאי, לוקה מאזונה האיטלקי ושאקיל חסן, שהיה גם חלק המשלחת הקודמת וחיבר את הדו"ח ב-2022. המונח "רפורמה משפטית" מופיע בדו"ח 6 פעמים, והעמדה של הקרן סביבה ברורה: "כמו בכל מדינה בעולם, שמירה על איתנות שלטון החוק חשובה להצלחה כלכלית".
בקרן מציינים כי הסיבה הכלכלית המרכזית להאטה היא הצפי לירידה בכוח הקנייה של משקי בית והירידה הצפויה בהשקעות של המגזר העסקי. בצד החיובי הם מציינים כי למרות הרעה מסוימת, שוק העבודה צפוי להישאר "הדוק", עם עלייה קלה באבטלה ועלייה נאה בהשתתפות, כאשר כניסת הדולרים למשק צפויה להימשך.
הקרן מציינת כי ההאטה העולמית מהווה סיכון מרכזי לצמיחה של המשק הישראלי, שהוא מאוד תלוי יצוא. בנוסף, עלייה מחודשת של מחירי האנרגיה עלולה גם היא להוות סיכון, הן על הפעליות הכלכלית והן על האינפלציה. כמו כן, המשך העלאות הריבית בארץ ובעולם עלולים לייקר את מחיר האשראי ולפגוע בזמינות שלו. דגש מיוחד בדו"ח מקבל הזינוק במתחים הגיאו-פוליטיים: לפי הקרן, אותם מתחים עלולים להעלות את האינפלציה וגם להפעיל לחץ על השקל (פיחות מטבע), כפי שראינו אתמול והיום.
הקרן מותחת ביקורת על המדיניות התקציבית של ישראל: "המדיניות התקציבית חייבת לשמור על כריות ביטחון וגם לחתור להעלאת הוצאות שתומכות בצמיחה כלכלית בר קיימא". נזכיר כי רק השבוע התפרסמה עלות ההסכמים הקואליציוניים - מעל ל-13 מיליארד שקל, המיועדים בעיקר לצרכים סקטוריאליים.
על אף שכלכלני הקרן סבורים כי המצב הפיסקלי של ישראל נראה נאות, הם מדגישים כי יש צורך ב"פתיחת מרחב פיסקלי נוסף" (שם קוד להגדלת הכנסות המדינה) לצורך הגברת הצמיחה והפחתת אי השוויון. בהקשר זה, יש לקרן המלצה מפורשת: להעלות את ההכנסות ממס הכנסה (על ידי העלאת שיעורי המס או הקטנת ה"פטורים").
לגבי המדיניות המוניטארית ממליצים בקרן כי בהינתן שוק עבודה הדוק עם אבטלה נמוכה מאוד, צמיחה נוכחית מעל הפוטנציאל ואינפלציה מעל יעד יציבות המחירים (5%), "המדיניות צריכה להישאר מצמצת" - קרי, הריבית חייבת להישאר גבוהה. עוד הם מוסיפים כי בנק ישראל צריך להמשיך לעקוב מקרוב אחר הלחצים על המחירים ולהיות מוכן להעלאת ריבית נוספת אם האינפלציה תפתיע לרעה או שהציפיות לאינפלציה יעלו מעבר ליעד (מעל 3%). נכון לעכשיו, הציפיות לאינפלציה נמצאות בתוך היעד - בין 3.1% ל-2.7%.
"כדי להגביר את הצמיחה הפוטנציאלית, על הרשויות להתמקד ברפורמה בחינוך והשקעות בתשתיות", נכתב בדו"ח בחלק העוסק ברפורמות מבניות. ספציפית לגבי החינוך מדגישה הקרן כי "שיפור הכישורים של יעודד כלכלה מכלילה". לגבי התשתיות נכתב כי "שיפור תשתיות התחבורה המקומיות הוא המפתח לצמצום העומס, שיפור הנגישות לעבודה והקלה על יוקר המחיה".
