האיום הוסר לעת עתה: המשרד להגנת הסביבה לא יודח מוועדות התכנון
האיום הוסר לעת עתה: המשרד להגנת הסביבה לא יודח מוועדות התכנון
משרד האוצר הסכים כי הייעוץ הסביבתי בוועדות התכנון יישאר בסמכותו המקצועית הבלעדית של המשרד להגנת הסביבה, שיקבל תקנים ותקציב לשם ייעול התהליך ויתחייב לקצר את לוחות הזמנים. הסיכום יעמוד לבחינה במשך שנתיים
האיום הוסר מעל המשרד להגנת הסביבה, לעת עתה: לאחר שמשרד האוצר דרש במסגרת חוק ההסדרים להדיח את המשרד להגנת הסביבה מכל ועדות התכנון בישראל בשל טענות ל״סחבת״ ואי עמידה בלוחות זמנים, הושג היום (ג׳) סיכום בין המשרדים. הייעוץ הסביבתי בוועדות התכנון יישאר בסמכותו המקצועית הבלעדית של המשרד להגנת הסביבה, שיקבל תקנים ותקציב לשם ייעול התהליך ויתחייב לקצר את לוחות הזמנים.
לעת עתה אין סיכום תקציבי סופי, ולדרישת משרד האוצר הסיכום יעמוד לבחינה במשך שנתיים שבתומן יוחלט אם המשרד להגנת הסביבה עמד במחויבויותיו. בוועדות התכנון ישולבו יועצים סביבתיים חיצוניים שאינם עובדי מדינה, כך שהמערך אכן יופרט באופן חלקי, אך על ניהולם המקצועי יופקד המשרד להגנת הסביבה, ולא ועדות התכנון עצמן.
במשרד האוצר דרשו במסגרת חוק ההסדרים לשכפל לכלל מוסדות התכנון מודל קיים: בוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) ובוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל) המשרד להגנת הסביבה אינו יועץ לוועדה, אלא יועצים מהשוק הפרטי שאינם כפופים להסדרי ניגוד עניינים ואינם נהנים מהתשתית המקצועית הרחבה הקיימת במשרד להגנת הסביבה. לעת עתה הדרישה ירדה מהפרק, והיא תמתין לבחינה חוזרת בעוד כשנתיים, לאחר תקופת ניסיון שבה יידרש המשרד להגנת הסביבה לייעל את עמידתו בלוחות הזמנים.
באוצר טענו כי המערך בו מחליפים יועצים חיצוניים את עובדי המדינה במוסדות התכנון מתפקד בצורה אולטימטיבית. אך מבדיקת "כלכליסט" עולה כי במקרים רבים תוכניות קודמו ללא חשיבה סביבתית או כשהן מתעלמות מתמרורי אזהרה ברורים לגבי השלכות בריאותיות של קידומן. בחלק מהמקרים כבר נגרמו בשטח נזקים סביבתיים משמעותיים, ואחרים ממתינים להחלטה. הנה כמה מהם:
החיסכון של כיל: תמיסת מי המלח חלחלה לקרקע רגישה
הוות"ל אישרה לכיל להקים מערך לשאיבה והובלת תמיסת מי מלח מאתר השאיבה למפעלי ים המלח, כשתוואי התעלה עובר דרך מניפת הסחף של נחל צאלים. מניפות סחף הן בית גידול עשיר בחי וצומח נדירים לאורך חוף ים המלח, כגון צב חרדון, וחשיפה לתמיסת מי המלח מסכנת את קיומם. לכן דרשה רשות הטבע והגנים לנקוט משנה זהירות ולאטום את התעלה כדי למנוע דליפה וחלחול. אך הוות"ל אימצה את חוות הדעת של כיל, והסתפקה בשכבת החרסית הקיימת בתעלה. החיסכון הזה גבה מחיר כבד: ביוני אשתקד התגלה כי התעלה מחלחלת למניפה כמעט לכל אורכה וגורמת לזיהום כבד בשטח. גם לאחר הדליפה המשיכה כיל להזרים מים בתעלה כדי לא לפגוע ברווחי המפעל, בלי שהרשויות יכולות לבלום אותה, שכן בניית התעלה נעשתה על פי דין ולפי הוראות הוות״ל. אירוע הדליפה במניפת נחל צאלים היה יכול להימנע אם המשרד להגנת הסביבה כן היה היועץ למוסד התכנון, תוך הטמעת דרישות סביבתיות ונקיטת אמצעי ניטור והתראה. גם כעת, לאחר האסון, יאטמו כיל את התעלה אך הליך תכנון וביצוע האיטום נעשה ללא מעורבות המשרד להגנת הסביבה, אלא רק בתיאום וביידוע ביחס לתוצאות הניטור ולוח הזמנים.
האירוע במניפת נחל צאלים מהווה דוגמה להתנהלות שכיחה בוות"ל, שלפיה המשרד להגנת הסביבה איננו חשוף למידע תכנוני וסביבתי בגיבוש תוכניות במוסד התכנון, אלא לרוב נחשף להן רק לאחר שהן "מבושלות", כשבשלב זה נותר לנסות למזער נזקים סביבתיים, ופעמים רבות להתנגד בעמדת מיעוט ככל שמדובר במפגעים סביבתיים שעשויים להביא לנזקים לסביבה ולחיי אדם. יתר על כן, כאשר מתרחשים אירועים כדוגמת זה במניפת נחל צאלים, המשרד להגנת הסביבה מצוי בבעיה בהליכי האכיפה היות ולא כל התשתית הראייתית חשופה בפניו.
שופינג ליד חומרים מסוכנים בעכו
המשרד להגנת הסביבה אינו יועץ סביבתי של ועדות התכנון והבנייה המקומיות. בעכו החליטה הוועדה המקומית לאשר את הקמתו של קניון עזריאלי במרחק של כ-7 מטרים מגדר מפעל גלידות שטראוס של תאגיד יוניליוור. במפעל נעשה שימוש יום-יומי בחומרים מסוכנים, והמרחק בו הוצב הקניון אינו עומד במרחק המינימום הנדרש לפי מדיניות המשרד להגנת הסביבה. המשרד ערער על ההחלטה, ועמדתו נדחתה. אילו המשרד להגנת הסביבה היה יועץ הוועדה, האינטרס הכלכלי לא היה גובר על אינטרס בריאות הציבור. אך במקרה הזה עמדת המשרד נדחתה והוא נדרש לקבוע כללים לצמצום נזקים – דרישות מיגון מהמפעל. בעשור החולף אירעו שתי דליפות אמוניה במפעל. אחת מהן התרחשה ב-2019 והובילה לפינוי הקניון ותחנת הרכבת הסמוכה, ולסגירת בתי העסק ולהפסדים לבעליהם למשך כמעט יום שלם. לאחרונה אושרה תביעה ייצוגית נגד המפעל בסכום המוערך ביותר מ-17 מיליון שקל.
לגור ליד מטרדי רעש באור יהודה ובקריית עקרון
באור יהודה מנסה הוותמ"ל לקדם תוכנית בשטח בו על פי התוכנית של נתב"ג חל איסור על בינוי נוסף בשל מפגעי רעש מנתב״ג. יועצי הוותמ"ל מהשוק הפרטי ולא מהמשרד להגנת הסביבה, ולכן קולו אינו מכריע. היועצים טוענים לפתרונות אשר אינם מוכרים או מקובלים על גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה למזעור החשיפה לרעש. לוותמ"ל הסמכות לגבור על התמ"א של נתב״ג, ולכן על אף עמדת גורמי המקצוע של המשרד להגנת הסביבה קיים חשש כי אוכלוסייה גדולה תהיה חשופה למפגעי רעש שפוגעים בבריאות הציבור. התוכנית מתקדמת, למרות התנגדותו הנחרצת של המשרד. בקריית עקרון החלה הוותמ״ל בתכנון שכונת מגורים על שטח חקלאי, אף שמדובר באזור הנמצא בתחום רעש בשל פעילות בסיסי צה״ל. הוועדה לא קיבלה את עמדת המשרד כי יש לדייק את שטח התוכנית כדי למנוע מהתושבים שיתגוררו באזור מטרדי רעש קבועים. לבסוף נאלצה הוועדה לצמצם שטחים מהתוכנית לאחר התנגדות הרשות המקומית והתושבים, שגרמה לא רק למאבק בשטח אלא לסחבת ובזבוז זמן וחוסר יעילות בהליכי התכנון.
תוכניות בנייה רבות בישראל מקודמות ללא חשיבה סביבתית, ולא תמיד עמדת המשרד להגנת הסביבה גוברת על אינטרסים אחרים, גם כאשר המשרד הוא היועץ הסביבתי. הוות״ל והוותמ״ל כבר נגסו בסמכויותיו וביכולת של עובדי הציבור האמונים על שמירת האינטרס הסביבתי-בריאותי להטיל את כובד משקלם בהליכים המזורזים, וכעת השיטה עשויה לשכפל את עצמה לכלל מוסדות התכנון. אך לאורך שנים במקרים רבים דווקא הצליח המשרד להטות את הכף ולשנות החלטות לטובת הציבור. כך למשל במקרה שהתרחש רק לאחרונה בחוף הכרמל, שם מגדלים שביקש להקים איש העסקים יצחק תשובה כמעט ייבשו את הים.
תוכנית שאושרה בשנת 1978 אפשרה לבנות בחוף הכרמל שישה בנינים רבי קומות על הים. התוכנית קבעה שחוף הרחצה לא יקטן מ-100 מטרים נוסף לטיילת, והיזם הניח על השולחן הצעה מקורית: ייבוש הים, כדי לפתור את "בעיית" רוחב החוף. לתוכנית הייבוש הוגש תסקיר השפעה על הסביבה כולל בחינת חלופות לפתרון. המשרד המליץ לוועדה המחוזית לא לקבל את התסקיר שהכין היזם ולדחות את התוכנית. כך קרה, אך תשובה ערער לבית המשפט. הסיבה היחידה לכך שלבסוף בית המשפט העליון דחה את התוכנית היא חוות הדעת של המשרד להגנת הסביבה ששימש כיועץ סביבתי.
