6 חברות של עידן עופר בצמרת הרשימה האדומה של המשרד להגנת הסביבה
6 חברות של עידן עופר בצמרת הרשימה האדומה של המשרד להגנת הסביבה
מדד ההשפעה הסביבתית של המפעלים בישראל: בזן במקום הראשון, ואחריה רותם אמפרט, השפד"ן, בית הזיקוק באשדוד וכרמל אולפינים; בניגוד לדו"ח הפליטות מאוגוסט, הדירוג שפורסם היום משקף בעיקר את חוסר ההיענות של המפעלים לאכיפה סביבתית
המשרד להגנת הסביבה מפרסם הבוקר את "הרשימה האדומה" מדד ההשפעה הסביבתית של המפעלים בישראל. הדירוג מתייחס לשנת 2019 ומתפרסם באיחור ניכר. בראש הרשימה נמצאים בתי הזיקוק בחיפה (בזן), רותם אמפרט, השפד"ן, פז בית זיקוק אשדוד וכרמל אולפינים.
המדד מציג לציבור את נתוני הסיכון הסביבתי ממפעלי התעשייה שבבעלות ציבורית וממשלתית והוא בוחן את הסיכון הסביבתי ביותר מ-120 מפעלי תעשייה גדולים, 50 חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה ו-700 תחנות תדלוק ציבוריות.
מתוך 10 המפעלים הגדולים המופיעים בראש הדירוג, ישנם 6 הנמצאים בבעלות איש העסקים עידן עופר: בזן ושתי החברות הבת שלה - כרמל אולפינים וגדיב תעשיות פטרוכימיה, הנשלטות ע"י החברה לישראל; מפעלי ים המלח; רותם אמפרט; ומגנזיום ים המלח (כיל).
בתחילת השבוע החליט משרד המשפטים להעניק לעידן עופר פטור מחוב מים עצום בהיקף 65 מיליון שקל, בגין השימוש שעשתה מפעלי ים המלח (מקום 7 ברשימה האדומה) במי ים המלח. בהתאם הנחתה רשות את חברת מקורות שלא לבצע אכיפה של החוב והוא למעשה יתבטל.
הפטור מבוסס על חוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מאיר לוין, שהחליט לקבל את טענותיה של מפעלי ים המלח שהיא משלמת למדינה תמלוגים על השימוש שלה באוצרות הטבע (ים המלח) ואין סיבה לחייב אותה לשלם גם עבור המים עצמם. בסמוך למתן חוות הדעת, הנחה משרד המשפטים להותיר אותה חסויה ואפילו הצדדים לא הצליחו לקבל עותק ממנה. התוצאה היא שהציבור בישראל אינו יכול לדעת מדוע החליטה המדינה להעניק הטבה כלכלית כה משמעותית דווקא לאחד המפעלים הבעייתיים ביותר בהיבט הסביבתי.
דומיננטיות של מפעלי מפרץ חיפה
בסוף אוגוסט פרסם המשרד להגנת הסביבה את דוח המפל"ס (מדד פליטות לסביבה) ובצמרתו התבלטו כמה אתרים ותחנות כוח של חברת החשמל, אשר ברשימה האדומה מדורגים בעשיריות השלישית ואף הרביעית. הסיבה לכך היא שהרשימה האדומה כוללת מלבד דירוג של רכיב הפליטות וזיהום הסביבה, גם ניקוד בגין רכיב אי ציות לדין הסביבתי.
למעשה, בניגוד לדירוג מדד הפליטות, דירוג זה משקף בעיקר את אי הציות של המפעלים הגדולים וניתן לראות שרכיב זה הוא הדומיננטי בציון שקיבל כל אחד מהמפעלים. בתי הזיקוק בחיפה למשל קיבלו דירוג כללי של 586 נקודות, שמורכב מ-500 נקודות בגין אי ציות, 166 נקודות בגין הפליטות, והפחתה של 80 נקודות בשל ניהול סביבתי וולנטרי.
רותם אמפרט שהגיע למקום השני ברשימה האדומה קיבל 440 נקודות ברכיב אי הציות לדין הסביבתי ו-146 נקודות ברכיב הפליטות. סה"כ ציונו 516 נקודות.
לשם השוואה, תחנת הכוח אורות רבין בחדרה של חברת החשמל שהגיעה למקום הראשון במדד הפליטות, ממקומת ברשימה האדומה "רק" במקום ה-30, זאת כנראה מאחר שרכיב אי הציות שלה יחסית נמוך – 40 נקודות. כלומר 8% מבזן. ציון הפליטות שלה נמוך רק במעט מבזן - 137 נקודות.
המגמה הבולטת ביותר בדירוג היא הדומיננטיות של מפעלי מפרץ חיפה: בזן במקום הראשון, החברות הבנות שלה כרמל אולפינים (מקום 5), גדיב (מקום 9), ושמן תעשיות (מקום 8, ובינתיים המפעל נסגר).
"בתעשייה המזהמת יש דגש גיאוגרפי בעיקר על חיפה. כמה מפעלים מהעשירייה הראשונה נמצאים באזור זה, וזו סיבה שיש לטפל בו", אמרה השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג. "הדבר השני הבולט הוא רכיב הציות, ההיענות לאכיפה ולשיפור המצב. במוקד הרשימה האדומה נמצאים חברות ומפעלים שגם ידועים ציבורית כבעייתיים: בזן, רותם אמפרט, מפעלי ים המלח".
ההתמקדות במפרץ חיפה משרתת את הנרטיב של סגירת התעשייה הפטרוכימית, אותו מנסה לקדם המשרד להגנת הסביבה. עם זאת, סגירת המפעלים, גם אם תצא אל הפועל, תיקח שנים רבות (לפחות עשור, המליצה ועדת המנכ"לים רק לפני כמה חודשים). עם זאת המדינה יכולה עד אז לפעול במישורים אחרים - לדוגמה, ככל שיהיו יותר כלי רכב חשמלים, פרטיים וציבוריים, פעילות בתי הזיקוק תצטמצם.
הנתונים ישנים, החברות לא משתנות
המשרד להגנת הסביבה הסביר אתמול כי מדד ההשפעה הסביבתית מיועד להציג לציבור את נתוני הסיכון הסביבתי ממפעלי תעשייה בבעלות ציבורית וממשלתית. לדברי זנדברג, "המדד קושר בין הסיכונים הסביבתיים לגורמים שאחראים להם, ומאפשר למשקיעים בחברות - בין אם קרנות הפנסיה שלנו, הבנקים או הציבור הרחב - לדרוש השקעה בניהול סביבתי תקין ממנהלי אותן חברות"
מדובר בשנה התשיעית בה מתפרסם הדירוג. עם זאת, הנתונים מתפרסמים היום מתייחסים כאמור לשנת 2019, כאשר בפועל הדירוג בוצע על סמך נתונים מ-2017-2019. המשמעות היא שהנתונים יחסית ישנים, מה שמאפשר לחברות המדורגות לטעון שהם לא משקפים את המציאות כיום.
כמה מסקנות עולות מהדירוג השנתי, וגם בהשוואה לדירוגים הקודמים: ראשית, אין בו שינויים משמעותיים. אותן חברות מופיעות בצמרת הדירוג בכל שנה, לעתים קצת יותר למעלה ולעתים קצת יותר למטה. מעין "משחק כיסאות" שמעיד שהחברות לא ממש לוקחות את ה"רשימה האדומה" ברצינות.
ניקח לדוגמה את בזן, השנה היא מדורגת ראשונה. בשנה שעברה היתה שלישית, ולפני שנתיים - שנייה. רותם אמפרט מדורגת השנה שנייה, כאמור, אך בשנה שעברה ולפני שנתיים היתה ראשונה.
בנוסף, ניתן לראות כי הדירוג השלילי שמקבלים המפעלים הולך ועולה בכל שנה, כלומר ההשפעה הסביבתית המזיקה שלהם מעמיקה. זאת בניגוד למה שהיה מצופה מהם.
בדירוג 2016 שפורסם לפני 3 שנים למשל פז בית זיקוק אשדוד שהיה במקום הראשון קיבל 427 נקודות. בדירוג 2017 פז זכתה בדיוק באותו ניקוד, 427 נקודות, אבל זה כבר הציב אותה במקום השלישי, כשרותם אמפרט קיבלה 497 נקודות במקום הראשון. בדירוג 2018, רותם אמפרט שבמקום הראשון כבר קיבלה 533 נקודות ובדירוג 2019 שהתפרסם כעת, כאמור, בזן עם 586 נקודות. כלומר בשלוש שנים ניתן לראות שההשפעה הסביבתית השלילית של המפעלים הגדולים רק הולכת ומעמיקה.
תגובת קבוצת בזן: "למרות חוסר מהימנותו של המדד והמידע המטעה הניתן למשקיעים, קבוצת בזן רואה בהשקעה באיכות הסביבה חשיבות אסטרטגית, כפי שגם עולה מהנתונים הרשמיים המתפרסמים על ידי המשרד להגנת הסביבה.
"בשנים 2018-2019 קבוצת בזן הפחיתה פליטות בעשרות אחוזים, בהם הפחתה של 75% בפליטות הבנזן (בשנה אחת בלבד). הפחתה זו מצטרפת למגמת רב שנתית של הקבוצה, אשר הפחיתה משנת 2009 ועד 2019 בין 65% ל 95% מפליטות מזהמי אוויר העיקריים. בזן ממשיכה בימים אלה לתכנן פרויקטים ארוכי טווח שההשפעה הסביבתית החיובית שלהם תהיה משמעותית".
מהמכון הישראלי לאנרגיה וסביבה נמסר: "המדד מפלה לרעה חברות גדולות וחברות בעלות אתרים רבים אשר תמיד ידורגו במקומות גבוהים. מתודולוגיית המדד אינה נכונה ואינה מבחינה בין סוגי תעשיות והיקף פעילות המפעלים ובכך מטעה הן את הציבור והן את המשקיעים הפוטנציאלים ומנגישה להם מידע שאינו מהימן. מן הראוי היה שהמדד יכלול אלמנטים של שיפור בפליטות המפעלים לאורך השנים, נתון שהיה מעיד על השקעותיהם והישגיהם.
"חברות האנרגיה, שמתמודדות עם הרגולציה המחמירה ביותר בעולם, משקיעות מיליוני שקלים מדי שנה כדי להיענות לדרישות הסביבתיות, ועדיין המשרד מעדיף פופוליזם וכותרות על פני פעילות מקצועית ואחראית".
מאיגוד הכימיה, פרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים נמסר: ״הנה רשימה חלקית של גופים שמשפיעים משמעותית על הסביבה, אך לא נכללים בבדיקת המשרד להגנת הסביבה: חברות התחבורה הציבורית, מערכי הטיפול בפסולת ברשויות מקומיות, הפעילות בנמלי ישראל, בסיסי הצבא, ועוד. זאת בזמן שהתעשייה מיזערה בעשור האחרון את כמות הפליטות בלמעלה מ-90%, וממשיכה להשתפר ולהוכיח שהיא הפתרון ולא הבעיה.
"יתרה מכך, המדד מחושב באופן שמעוות את הנתונים ולמעשה עוסק בהטעיית משקיעים, ולא בשקיפות ראויה של המידע, כפי שהיה מצופה ממנו. הגיע הזמן שהמשרד להגנת הסביבה יעסוק בתמונה המלאה, לטובת הציבור ויתחיל לטפל במזהמים העיקריים במדינת ישראל".
מאיה יעקבס , מנכ"לית עמותת צלול, אמרה: "המדד שהתפרסם היום הוא תזכורת כואבת לכך שבמקביל למשבר האקלים אנו מתמודדים גם משבר זיהום סביבתי כבד וגורם מחלות. ככל שהמדינה תלך ותצטופף עם ריבוי האוכלוסין, כך החשיפה של כל אחד ואחת מאתנו לגורמי זיהום סביבתיים תגדל לאורך השנים, ועל המדינה לפעול בדחיפות להורדת גורמי הזיהום הרבים ולשים את בריאות האדם והטבע בראש סדר העדיפויות. לצערנו, בניגוד לצורך לנהל את התעשייה המזהמת ביד חזקה, תוך פיקוח ואכיפה מחמירים ומתן עונשים מרתיעים למזהמים, ההיפך מתרחש: תחת הנהגת משרדי ראש הממשלה והאוצר, כל נושא רישוי העסקים צפוי להיות מוחלש דרמטית בחוק ההסדרים ויעניקו כוח רב למזהמים לפקח על עצמם ולזהם באין מפריע. 'צלול' קוראת לממשלת ישראל ולעומד בראשה לדאוג לרווחת הציבור ובריאותו לא רק מפני הקורונה אלא מזיהום הסביבה שהורג אלפי אנשים בכל שנה בארץ, ולנהל את רישוי העסקים בצורה הרבה יותר אחראית וקפדנית".
