זהירות, בור - על כשלי שוק והשקעות "אלטרנטיביות"
זהירות, בור - על כשלי שוק והשקעות "אלטרנטיביות"
פרשת סלייס, שקשה להאמין לגודל השערוריות הרבות שהיא חושפת לגבי התנהלות הגורמים המעורבים בה, הזכירה שהכתובת הייתה על הקיר - עולם ההשקעות האלטרנטיביות הינו בבחינת "פירצה קוראת לגנב" והגנבים אכן באים.
בואו נחזור קצת אחורה אל עידן הריבית האפסית. למשקיע הקטן אין אופציה להשקיע בפיקדון בנקאי כי הוא לא מניב לו תשואה. על רקע זה קמות קרנות אלטרנטיביות רבות עם הבטחות תשואה במינימום סיכון.
הקרנות האלטרנטיביות במקרים רבים פשוט לא מספקות את הסחורה. במקרים אחרים, גרועים יותר, מתגלה שהייתה הונאה שלמה בצורה של הונאת פירמידה או רמאויות אחרות. היחידים שבאמת מרוויחים בכל ההשקעות האלטרנטיביות האלה, לרוב, הם בעלי הקרנות. כאשר הקרן בשיא הפופולריות שלה והכספים זורמים כמו מים, הם דואגים לחלוב את הקרנות בדמי ניהול, דמי הצלחה, השתתפות ברווחים, עמלות על כל עסקה ומה לא.
גם כשהקרן מתמוטטת או מתפרקת הם כבר עם המיליונים ביד. וכל תקופה קצרה, אם תשימו לב, עולה לכותרות נוכל תורן חדש של קרן כזו או אחרת, קבוצות רכישה, או יזמים שמציעים קרקעות חקלאיות בזול, "דקה לפני הפשרה".
המחשה נוספת לבעיות הרבות של ההשקעות האלטרנטיביות מצאנו בהתפוצצות פרשיה נוספת בימים אלה, פרשיית סוכנות נטו וקרנות וולת'סטון.
קרנות וולת'סטון העמידו הלוואות ליזמי תמ"א הלוואות, אשר ככל הנראה היו יקרות משמעותית מהלוואות בנקאיות. וולת'סטון עצמה גייסה אות הכסף שהלוותה, מאנשים פרטיים אשר בעידן הריבית האפסית חיפשו תשואה על הכסף שלהם שלא קיבלו בפיקדון בנקאי.
והנה לכם כשל שוק מפואר ונוראי – הציבור סובל ממחירי הדיור המופקעים אך מתדלק אותם בכך שמלווה כסף למעמידי המימון ליזמים הקטנים. הריבית אותה מקבל המשקיע בקרן המעמידה את האשראי ליזמים נמוכה בהרבה מהריבית בה מלווה הקרן את כספיה ליזם כי היא חייבת להרוויח. והיזם? גם הוא חייב להרוויח, אז מחירי הדירות עולים עוד, ואם יש עוד כמה מעכארים בדרך שמתעשרים מהריבית הקצוצה מה רע?
אתם מבינים את המשמעות? הציבור משלם מחירים מופקעים על הנדל"ן בגלל אותן ריביות מופקעות אותן משלם היזם הקטן לקרנות. האבסורד הוא שגם הקרנות הן לא בעלות הכסף וגם הן לוות אותו מהציבור.
כל בר דעת שרואה את ההתנהלות הכספית הזו מזדעזע ויכול להסיק מכך את ההשפעה על מחירי הדיור שלנו – הריביות המופקעות האלו מתגלגלות בסוף לצרכן הסופי.
ראו איך ניתן להוריד את מחירי הדיור בקלות בכמה אחוזים, לו הייתה רשות כלשהי שמפקחת או גוף מקצועי אשר נותן מימון ליזמים קטנים במחירים סבירים.
אז מי בעצם הרוויח מכל העניין? כן, בעלי קרנות ההשקעה האלטרנטיביות למיניהן וה"יזמים". וכך שוב, המעטים מתעשרים על חשבון הרוב.
עידן הריבית האפסית יצר ניפוח מחירים ואינפלציה בערך הנכסים הריאליים. "בועת הנכסים" הזו היוותה כר פורה לקרנות האלטרנטיביות השונות (שכן בעולם שבו מחירי הנכסים עולים כל הזמן קל יותר לייצר תשואה למשקיעים). ומה קרה אז? הריבית עלתה, וחלק מהקרנות נחשפו במערומיהן. את ההדים של עליית הריבית אנחנו רואים עכשיו בקריסת הקרנות.
אז מה אפשר לעשות? ללמוד מטעויות של אחרים – אל תשקיעו בשום דבר "אלטרנטיבי" בלי להתייעץ עם מישהו בלתי תלוי. אם אינכם מכירים יועץ טוב ואמין, עדיף לבצע את כל ההשקעות באמצעות גוף מוסדי גדול. גם חינוך פיננסי הוא חשוב מאוד וחסרונו ניכר פה. נראה כי הציבור מעוניין להשקיע במי שמוכר הכי טוב ולא במי שמציג תוצאות טובות באמת.
ואיפה המפקחים למיניהם? אל תחכו להם. אם לשפוט לפי מספר הפרשיות שנחשפו לאחרונה, הרגולטור לא מצליח לעצור את שטף הפרשיות. בסוף הרגולטור יעשה סדר, אבל עד אז הסוסים כבר יברחו מהאורווה.
מעיין רוזינסקי היא אנליסטית בשוק ההון
