פרשנותההמלצה לא לאשר רכש מטוסי הקרב התלבשה לסמוטריץ' כמו כפפה ליד
פרשנות
ההמלצה לא לאשר רכש מטוסי הקרב התלבשה לסמוטריץ' כמו כפפה ליד
בניגוד להמלצות אחרות של אנשי המקצוע באוצר, את ההמלצה שלא לאשר רכישת שתי טייסות חדשות בעלות של 35 מיליארד שקל מיהר השר לחבק בחום. לסמוטריץ' יש אמנם אינטרסים פוליטיים, אבל הדרישות האסטרונומיות של מערכת הביטחון מחייבות בדיקה מקצועית
1. ההחלטה של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', לא לאשר את רכישתם של מטוסי קרב מסוג F-15 ו-F-35 בעלות של 35 מיליארד שקל מגיעה, לשם שינוי, מהדרג המקצועי באוצר. הפעם, ההמלצה הזו "התלבשה" לסמוטריץ' כמו כפפה ליד (במסגרת המאבק שלו להציג את צה"ל כאחראי למחדל של ה-7.10 לצרכים הפוליטיים האישיים שלו). עם זאת, לה היבט מקצועי מוצק: באוצר סבורים שההתנהלות הכלכלית של מערכת הביטחון היא בלתי סבירה, בעיקר על רקע סירובה העיקש להקים ועדה מקצועית שתבחן את תקציב הביטחון, השימושים, המקורות והתיעדופים.
באוצר טוענים שכולם מדברים על "שינוי דיסקט" כדוגמת "מה שהיה הוא לא מה שיהיה" אבל במציאות, עולם כמנהגו נוהג ותהליך קבלת ההחלטות של מערכת הביטחון מזכיר את ה-6 באוקטובר. חייבים למקם את הדיון במסגרות התקציביות: מאז ה-7.10 כבר אושרה (בחלק גדול כבר מומשה) תוספת תקציבית של 83 מיליארד שקל לצורך התמודדות עם המלחמה ובנוף עוד תר"ש (תכנית רב שנתית) של עוד 68 מיליארד שקל על פני 5 שנים. אלו סכומי עתק. אלא שבחודש האחרון התברר כי מערכת הביטחון דורשת תוספת "חדשה" של 222 מיליארד שקל נוספים (על פני כמה שנים).
מדובר על סכומים אסטרונומיים המחייבים הערכות לא רק של מערכת הביטחון, אלא גם של המשק כולו לרבות בחינה של קיצוצים נרחבים בתקציבים האזרחיים וכמובן בחינה של העלאת מסים נוספים. מישהו חייב לבדוק האם ברמות המיסוי והוצאה הנוכחיות, המשק יכול לשאת בעלויות אלו, קל וחומר כאשר היקפי החוב יזנקו בחדות, הריביות בשמיים ולא צפויות לרדת בקרוב (לבטח לא באופן המהיר שכולנו חשבנו עד לפני מספר חודשים) וחברות הדירוג מסתכלות אלינו ב-6 עיניים. כפי שאמר נגיד בנק ישראל אתמול, המרווח של אג"ח ממשלתיות של ישראל מזכירות יותר מדינה מדורגת BBB מאשר AA- או A. בנוסף לכך, הדרגים המקצועיים חייבים לגשת לסוגיה של בחינת השימושים של תקציב עתק של צה"ל לרבות סוגיות התיעדוף הפנימי. המצב כעת הוא שאין ועדה, אין צוות, אין בחינה חיצונית אין כלום. רק מכניסים כסף ועוד כסף ועוד כסף. כאילו אין מחר ואין מגבלת תקציבית.
2. באוצר מוטרדים מאוד מהמציאות התקציבית שמערכת הביטחון מבקשת לכפות על המשק שכן תוספת של עוד 222 מיליארד שקל מהווה הלכה למעשה "הכפלה" של תקציב הביטחון תוך שנה, כאשר תקציב הביטחון הוא הגדול בתקציב המדינה. באוצר מגדירים היום את הבקשה של מערכת הביטחון כאירוע מאקרו-כלכלי "דרמטי". שם מסבירים כי ברור שחייבים להגדיל את תקציב הביטחון ואף באופן פרמננטי (על פני כמה שנים טובות) "אבל בצורה מושכלת" מסבירים באוצר.
גם אם לא מקימים ועדה (ההחלטה הזו ממתינה כעת במגרש הפוליטי) אולי כדאי להקים צוות או לקיים דיונים פרטניים סביב אירועים כמו רכישת מטוסים בסכומים אלו, אחרת מסבירים באוצר, "משרד הביטחון ימשיך להוציא את הכסף על מה "שמוכר" ולאו דווקא על מה ש"יעיל ונכון". וגם אם בסופו של הדיון יוחלט שצריך לרכוש את שני המטוסים הללו, אזי האוצר חייב לקיים דיון על מה הצעדים המשלימים שצריכים לבצע כדי שהמשק והממשלה לא יקרסו, במיוחד כשבשנת 2023 הגירעון טיפס ל-5% תמ"ג (כולל מילוי קרן פיצויים) בניגוד ליעד של 3.7% תמ"ג והצפי לגירעון ב-2024 הוא כפי שנחשף ב"כלכליסט" של כ-8% תמ"ג (והיד עוד נטויה).
3. ייאמר לזכותו של משרד האוצר שהתנהג באיפוק, בהתאם לדרישות המצב (מלחמה רב-חזיתית). היתה הסכמה בין רה"מ, שר הביטחון ושר האוצר להקים ועדה לגבי תרחישי יחוס, מקורות, שימושים ותיעדופים. הם גם קיבלו את האמירה של צה"ל לפיה "נסראללה לא יחכה לוועדה" וכבר הסכימו על תוספת של כ-80 מיליארד שקל השמשקפים 10 מיליארד לבסיס כדי להתחיל ולא לעכב את תהליך ההתעצמות מבעוד מועד (זה מתוך ה-222 מיליארד שקל שהם דורשים). "זה ממילא סכום גדול מדי", מסבירים באוצר שכן הם לא מקבלים את הדרישה הזו ודורשים לקבוע גבול. "כעת אין דיון, לא על חלופות, לא על שימושים, לא על מקורות לא על תיעדופים. כל משרד ממשלתי אחר שהיה דורש 35 מיליון שקל היינו דורשים דיון ובדיקת חלופות" מסבירים באוצר. "גם אם קשה – חייבים לדון". ומדגישים כי "זה לא הגיוני לאשר ככה עסקאות בהיקפים כאלו. צריך רגע לבדוק ולדבר. זה לא סביר".
4. ההחלטה של עיכוב העסקה היא לא רק על דעתו של שר האוצר אלא לפי דווחים בתוך הממשלה גם של ראש הממשלה נתניהו. עיכוב הקמת הוועדה הוא יוזמה ששייכת לנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון שהוא לפי חוק היועץ הכלכלי לממשלה. התירוץ: משרד הביטחון מסרב לדון על תרחישי יחוס אפשריים ובאוצר טוענים כי אין באמת אפשרות לדון בצרכים של תקציב הביטחון ללא בחינה של תרכישי יחוס וסבורים שמדובר בדרישה בלתי אפשרית המיועדת לעכב את הקמת הוועדה עצמה.
ברור לכל מי שעוקב אחרי סמוטריץ', שבניגוד לשאר ההמלצות החיוניות של הדרג המקצועי מאז ה-7 באוקטובר, את ההמלצה הזו הוא ביקש לחבק בחום. הרי הפקידות באוצר מתריעה זה חצי שנה על כספים קואליציונים מיותרים, הצורך בסגירת משרדים מיותרים, הצורך בקביעת תקציבים לצמיחה ולפיתוח, הצורך בקיצוצים, הצורך בהעלאת מיסים, גרעונות עתק וחוב בלתי נשלט וגם השלכות הרסניות בנוסח "חוק ההשתמטות" המסוכן. אבל סמוטריץ' החליט כהחלטה עקרונית ומושכלת להתעלם באופן כמעט מוחלט מכל ההמלצות עד כה. הוא גם לא פתח את האפשרות לדיון מסודר ולהצגת נתונים וגרם לפרסום של חוות דעת "פיראטיות" על ידי בכירי האוצר, לרבות של אורי יוגב, הממונה על התקציבים במשרד.
אבל דווקא את ההמלצה הזו הוא מיהר לאמץ. אי אפשר להתעלם מהאינטרסים הפוליטיים של מי שהיום לפי הסקרים לא עובר את אחוז החסימה בבחירות הקרובות. ברור שסמוטריץ' מנצל את האירוע כדי לקדם את "הנרטיב שלו": צה"ל הוא האשם באירועי ה-7.10 ולא הדרג הפוליטי שנפל שולל בשל אותם קצינים וקונספציה שגויה. אלא שבמקרה זה, ההחלטה של סמוטריץ' מבוססת על המלצה של הדרג המקצועי ויש לה בסיס מקצועי איתן. כדאי מאוד שהדרגים המקצועיים (באוצר ובצה"ל) ישבו בהקדם כדי ליישר את ההדורים ולקבל החלטות מושכלות, במיוחד בזמן מלחמה.
