פרשנותהקואליציה הצליחה לשבור גם את קברניט החינוך
פרשנות
הקואליציה הצליחה לשבור גם את קברניט החינוך
מנכ"ל משרד החינוך אסף צלאל, מפקד טייסת לשעבר, כבר בלע כמה צפרדעים בדמות העברת תקציבים לחרדים ולחצים פוליטיים בתחום המדיניות והמינויים, אך ביטול עילת הסבירות כבר היה דבר אחד יותר מדי עבורו, והוא נאלץ להודיע על התפטרות - חודש לפני תחילת הלימודים. בינתיים שר החינוך יואב קיש מצא את הדרך לאיחוי השבר בעם: "יום אחדות לאומי"
ההתפטרות של מנכ"ל משרד החינוך אסף צלאל ביום שישי היא אחד הצעדים החשובים ביותר שנקט בחצי השנה שהוא בתפקיד. צלאל, הבכיר ביותר מאלה שהתפטרו על רקע ההפיכה המשטרית, קבע סטנדרט התנהגות חדש, והוא גם מתבלט בתזמון שלו: חודש לפני תחילת שנת הלימודים, מועד שבו שום מנכ"ל מעולם לא עזב את משרד החינוך. צלאל כבר נאלץ לבלוע כמה צפרדעים במשרד החינוך – כמו לתפקד מתחת שני שרים, שר החינוך יואב קיש והשר לענייני חינוך חרדי חיים ביטון מש"ס, שהוא שר לענייני העברת תקציבים למגזר החרדי; וכן לחצים פוליטיים בתחום המדיניות והמינויים – אך נראה שחקיקת חוק ביטול עילת הסבירות כבר היתה דבר אחד יותר מדי.
"אני כותב לכם על גבול דמעות", כתב צלאל במכתב ששלח לעובדי משרד החינוך. "כנציג ציבור ביקשתי לקחת אחריות על המצב שנוצר. הקרע אליו הגענו אינו מאפשר לי להמשיך ולממש את אחריותי כהלכה. לא אוכל להמשיך לשרת את המערכת שאני כל כך אוהב ורציתי להביאה לחוף מבטחים שאליו היא זקוקה".
היזם ואיש העסקים נעם לניר, וחברו הטוב של צלאל, אומר ש"האתגרים היו ברורים לצלאל מראש אבל המציאות עלתה על כל דמיון". לדבריו, "היו ניסיונות בלתי פוסקים למינויים פוליטיים עד שהוא נשבר". לדברי לניר, הוא ייעץ לצלאל להשלים עם חלק מהמינויים, "אבל הוא אמר שהמינויים האלה יישארו לדורות. משרד החינוך הוא קרקע בלתי רגילה למינויים פוליטיים. אין־סוף ג'ובים שכולם רוצים – נאום הג'ובים של לימור לבנת על סטרואידים".
"לא ישן בלילות"
שר החינוך יואב קיש, לשעבר טייס קרב, הביא בינואר את מפקד הטייסת שלו, תת־אלוף אסף צלאל, לנהל את המשרד. כנראה שבאותו זמן הוא לא שיער שטייסי חיל האוויר יהפכו לחוד החנית של המרי האזרחי נגד ההפיכה המשטרית, וקיש עצמו חשוף לכמויות אדירות של מחאה והפגנות בין היתר מצד חבריו לחיל האוויר.
צלאל אגב הודיע כי ימשיך להתנדב בחיל: "כטייס אמשיך לטוס ולשרת בצה"ל בראש מורם כי זו משמעות המשפט 'אין לי ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת'".
מקור מקורב לקיש טען שצלאל היה חשוף להרבה מאוד לחצים מצד מחאת הטייסים ואנשים בקיבוצו רמת השופט, והוא לא עמד בלחצים הללו. לניר הודף את האמירה הזו: "זה קשקוש. לא היה לחץ חזק מהסביבה. אני למשל חשבתי שהוא צריך להמשיך, כמה שיהיה רע, אבל הוא עבר השפלות יומיות ולא ישן בלילות". לניר משוכנע שבלי הלחצים לתקציבים ולמינויים פוליטיים, צלאל היה נשאר. אבל מעל לכל, לדבריו, זה היה "חוסר היכולת להיות חלק מהחבורה שמפרקת את העם".
צלאל לקח משרד במצב בלתי אפשרי עם שני שרים, שאחד מהם, חיים ביטון בש"ס, אחראי בעיקר לניהול מערכת החינוך החרדית והזרמת כספים אליה. "כלכליסט" כבר חשף כי מתוך 10 מיליארד שקל תוספת לתקציב המשרד השנה, 2.7 מיליון שקל ילכו לתוספות לחרדים, ורק 700 מיליון שקל לשאר המערכת – אף שהיא גדולה פי שלושה. כל היתר ילך לגידול טבעי ולתוספת השכר על פי הסכם המורים.
צלאל כבר עמד על סף התפטרות כשמול הזרמות הענק האלה היתה כוונה לבטל את התקציב של 48 מיליון שקל למכינות קדם צבאיות אופק לנוער מהפריפריה. בעניין הזה הוא קיבל גיבוי מקיש והתקציב נמצא.
"רק שיחזיק מעמד"
"ההתפטרות לא הפתיעה", אומרת בכירה במערכת החינוך. "מהרגע שהוא הגיע אמרתי שהוא לא מספיק ציני. היינו מדברים עליו הרבה ואומרים 'רק שיחזיק מעמד'". לדבריה, "הוא דיבר הרבה על הצורך להפריד בין פוליטיקה לחינוך, ועל כך שמשילות זה משילות של פקידים". יו"ר איגוד מנהלי מחלקות החינוך לשעבר אבי קמינסקי אומר ש"תמיד מתערבים למנכ"ל, אבל בממשלה הזו משתינים ממקפצה אולימפית. הוא שם לנו בפרצוף באיזו גסות רוח של משטרים חשוכים מתנהלת הפוליטיקה הישראלית".
ההתפטרות באה במועד קשה במיוחד לא רק מפני שהיא נעשתה חודש לפני תחילת שנת הלימודים, אלא גם מפני שמדובר בפתיחת שנה שבה צפויה לראשונה זה זמן רב שביתה של בתי הספר התיכוניים. למנכ"ל תפקיד מרכזי במשא ומתן ולצלאל היו יחסי אמון נדירים עם יו"ר ארגון המורים רן ארז.
ארז פרסם ביום שישי הודעה שמבכה את לכתו של צלאל, אותו הגדיר "האיש היחיד בהנהלת משרד החינוך שעשה. כעת אין כל תקווה שמשהו יסתדר כי אנו לא מאמינים ששר החינוך קיש יזיז משהו". קמינסקי מציין שיש צורך משמעותי במנכ"ל למשרד כדי לגבש מענה חינוכי למשבר החברתי: "התלמידים היו עדים לסיטואציות לא נעימות, אכזריות, ניבולי פה חסרי תקדים".
סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון לשעבר של משרד החינוך, ד"ר מיכל טביבאן־מזרחי, שהיום היא ראש מרכז מנור לקידום מדיניות אומרת ש"העובדים במשרד מיואשים. מתחלפים מנכ"לים כל הזמן. עד שהמנכ"ל לומד ובונה מערכות יחסים, הוא מתחלף". טביביאן־מזרחי חושבת שבטווח הקצר אולי ההתפטרות מחזקת את המחאה, אבל בטווח הארוך היא מחלישה את שירות המדינה. זאת לדבריה כי מסקנת הקואליציה תהיה ש"הם צריכים למנות יס־מנים".
המינוי של צלאל לווה בביקורת על הצנחת תת־אלוף מחיל האוויר בבחינת "האוגדונר של מערכת החינוך". אבל בדיעבד הוא זוכה לתגובות חיוביות מאוד. "היה ברור שהוא בא לעבוד", אומר מנהלת מינהל החינוך של עיריית תל אביב שירלי רימון־ברכה. "צלאל הבין שהבעיה במשרד החינוך היא של מטה שמשרת את עצמו ומוריד פקודות. הוא הוביל שינוי תפיסה של לא להוריד פקודות למנהלים, אלא לבדוק מה המנהלים צריכים וזה התחיל לחלחל. הוא היה איש ארגון, חילץ פקקים, שחרר מכרזים". קמינסקי מסכים ש"הוא אדם ישיר, חושב, שידע לעבוד והקשיב ויצר אמינות".
המהלך הראשון של קיש בתפקידו כשר החינוך היה להכריז על ביטול רפורמת הבגרויות של שרת החינוך הקודמת יפעת שאשא ביטון, שהחליפה את מבחני הבגרות במקצועות ההומניים במבחנים פנימיים ועבודת גמר. צלאל עמד בראש הוועדה שעיצבה רפורמה מרוככת. רימון ברכה אומרת שהוא השאיר את המעבר למיומנויות, אבל נתן לבתי הספר שנתיים של הסתגלות. יו"ר פורום מנהלי בתי הספר מנשה לוי לא השתכנע שצלאל מתאים גם אחרי חצי שנה. לדבריו, "לאיש לא היה מושג מה זה חינוך ומהי מערכת חינוך, והתפקיד היה גדול עליו. לא היה סיכוי שיצליח בתפקידו".
חזית מול האקדמיה
קיש מינה את מנהל מחוז ירושלים מאיר שמעוני לתפקיד מ"מ מנכ"ל, כלומר הוא נתן לאיש מאוד מנוסה במערכת את האחריות לפתיחת שנת הלימודים. מנכ"ל הוא ימנה אחרי פתיחת השנה, וסביר להניח שגם אחרי סיום הסכסוך עם ארגון המורים.
כבר היום יהיה קיש מעורב במחלוקת נוספת כשיביא לממשלה ארבעה מינויים חדשים למועצה להשכלה גבוהה. המינויים האלה צפויים להבטיח לו רוב לבחירת המועמד שלו, פרופ' דודי שוורץ מהקריה האקדמית אונו, לתפקיד הבכיר של סגן יו"ר המל"ג שהוא היו"ר שלה בפועל.
שני המינויים שמעוררים התנגדות גדולה של ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) הם של הפרופ' למשפטים גידי ספיר מאוניברסיטת בר־אילן והפרופ' לפיזיקה אהוד דוכובני ממכון ויצמן. בוור"ה טוענים שהמינויים נעשים בניגוד למינהל התקין ובשל תמיכת המועמדים בימין השמרני ותמיכתם בהפיכה המשטרית. ועד ראשי האוניברסיטאות רואה בהם ניסיון לפגוע בעצמאות האקדמיה. הוא מתכוון לעתור לבג"ץ נגדם, מה שיפתח עוד זירה משפטית במאבק על ההפיכה המשטרית.
ביום חמישי תשעה באב פרסם קיש תזכיר הצעת חוק ליום אחדות לאומי, שיצוין מדי שנה בתאריך א בסיוון. זאת בטענה שהדבר יסייע לקירוב לבבות ואחדות נוכח הקרע בחברה הישראלית. בפועל נראה שאפילו חודש לא יאזן את כמויות הפירוד שהשלטון הזה זורע במערכת החינוך.
