פרשנותהבנקים ממשיכים להרוויח בלי פרופורציה לכלום
פרשנות
הבנקים ממשיכים להרוויח בלי פרופורציה לכלום
יציבות של מערכת פיננסית בכלל, ושל המערכת בנקאית בפרט היא ערך עליון בעל חשיבות משקית עצומה. אבל מהמסקנה הזו ועד להמשך הרווחים ההזויים של הבנקים – יש עדיין מרחק רב
1. בזמן שהלמ"ס דיווחה על צמיחה של כלכלת ישראל ברבעון השני של השנה בשיעור של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2020, ארבעת הבנקים הגדולים במערכת (ללא הבינלאומי) דיווחו על רווח נקי – באותה תקופה - של 4.9 מיליארד שקל, המתרגמים שיעור צמיחה (ברווח) של 262% לעומת הרבעון המקביל אתשקד.
אפשר להתווכח עד כמה ההשוואה היא בעייתית, אבל אי אפשר להתווכח עם המסקנה: מדובר בהוכחה נוספת שיש קבוצה שממשיכה לעשות רווחים בלי פרופורציה לכלום.
אם משבר הקורונה פגע בחלק מהסקטורים בישראל, אפשר לומר באחראיות כי הבנקים אינם נמנים על החלק הזה. הבנקים כבר חטפו מספיק על ידי הציבור הישראלי (ובצדק) וכבר מתורגלים "להכנת הקרקע" כאשר נתונים אלו מתפרסמים: הם דאגו בימים האחרונים, יחד עם בנק ישראל, להסביר כי מדובר ברווחים אקסטרה-נורמליים על בסיס שיפור מאוד חריג בכלכלה הישראלית על רקע מבצע החיסון המוצלח וכו'.
2 צפייה בגלריה
מימין מנכ"ל בנק לאומי חנן פרידמן ומנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר
(צילום: אורן דאי, גדי דגון)
ההתנצלות היתה מתקבלת לו הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי (המורכבת מאנשי מבנק ישראל ומאנשי משרד האוצר) לא היתה מפרסמת, כמה דקות לפני כן, את הדו"ח התקופתי הבוחן את מצב התחרותיות וריכוזיות בשוק האשראי והכספים הישראלי. הוועדה לא בחנה התפתחויות של השבועות האחרונים, גם לא של החודשים האחרונים –אלא של ארבע השנים האחרונות.
2. הנה כמה מסקנות: באשראי לעסקים קטנים וזעירים (הרוב המוחלט של העסקים במשק שהם גם אלו שהכי נפגעו במשבר הקורונה), לא נרשם שום שינוי, כאשר הבנקים ממשיכים להוות את המקור האשראי הכמעט בלעדי לעסקים אלה (יותר מ-94%!); מבחינת מדדי הרווחיות, המרווח נותר קבוע ולא ירד כלל, כאשר בסגמנט של אשראי הצרכני, המרווח "ירד" על פני ארבע שנים, ב-0.5% בלבד; נרשמה האטה בגידול באשראי צרכני, האטה שאיננה מתיישבת עם המסקנה שחלה הרחבת היצע אשראי, כחלק מהגברת התחרות.
יתרה מזו, עיקר השינוי בריכוזיות (שירד לכאורה) נבע מירידה ביתרת האשראי של הבנקים הגדולים (ולא מגידול של הבנקים הקטנים והבינוניים) והסטת מקורותיהם – לרבות בנק הפועלים - דווקא לאשראי לעסקים גדולים. אלו שהכי פחות נפגעו בזמן הקורונה.
בחינה של נתוני הריכוזיות מעלה כי בסך הכל, כוחם של הבנקים על פני ארבע שנים ירד ב-7.6 נקודות האחוז בלבד שהם בממוצע פחות מ-2 נקודות האחוז לשנה: עדיין כוחם של הבנקים ענקי והוא עומד על יותר מ-72% (לעומת 79% ב-2017).
במילים פשוטות, התופעה איננה חדשה. היא מוכרת היטב ובארבע השנים האחרונות, מאז הקמת הוועדה שהיא אחת המסקנות (המיושמות) מוועדת "שטרום" ובאה לידי ביטוי בחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל, למרות כל הדיבורים, "אין חדש תחת השמש". זה מאוד מזכיר את בנימין נתניהו והפחתת הרגולציה: הוא דיבר ללא הפסקה 12 שנה על הנושא, אבל שום דבר לא קרה הלכה למעשה.
2 צפייה בגלריה
מימין הנגיד אמיר ירון והמפקח על הבנקים יאיר אבידן
(צילומים: רמי זרניגר, אלכס קולומויסקי)
3. כפי שהדו"ח מתאר היטב, גם הפעם "המזל" שיחק לטובת הבנקים: חלק ניכר מהמהלכים המתוכננים שהיו מיועדים להסרת החסמים - לא יצאו לפועל בגלל מגפת הקורונה והמשבר הפוליטי ששיתק את הרגולציה - וזה אחד מהתנאים ההכרחיים להגברת התחרות. לדוגמה: חוק הבנקאות הפתוחה שמקודם רק במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2022-2021, טרם אושר. כלומר, אם התקציב לא עובר בסוף השנה, הוא ימשיך להיות תקוע. כמו שהיטיב לתאר משה כחלון, שר האוצר לשעבר ש"לחם" בבנקים ולבסוף רץ להצטרף למערכת הפיננסית בשכר מופרז של 8.3 מיליון שקל. "הבנקים הם כמו מסור: הם חותכים בהלוך וחותכים בשוב". יש גם את האסדרה של נתוני שירותי תשלום ושל שירותי ייזום תשלומים שטרם הושלם, וגם טרם הוסרו המגבלות הקיימות לפעולתו של מאגד. במקביל, גם פרויקט המעבר מבנק לבנק עוד לא אושר סופית ובתקווה הוא יושלם ב-2021.
4. אין ספק כי אף אחד מהישראלים לא רוצה לראות בנק קורס. מי שחושב שהוא כן רוצה, לא יודע על מה הוא מדבר ומה ההשלכות הרוחביות של אסון כזה. יציבות של מערכת פיננסית בכלל, ושל המערכת בנקאית בפרט היא ערך עליון בעל חשיבות משקית עצומה. אין עוררין על כך. אבל מהמסקנה הזו ועד המשך הרווחים ההזויים האלו – יש מרחק רב. אי אפשר להאשים גופים שמטרתם היא למקסם רווח ולחתור להפחתתו. מי שצריך להיות ער לעניין הזה הוא המפקח על הבנקים יאיר אבידן, ו"הבוס" שלו, נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון. הם המפקחים על המערכת הבנקאית והם אחראים עליה. גם על הרווחים האלו שראינו - ולא רק ברבעון האחרון.
