ראיון"הממשלה אשמה בזינוק במחירי הדיור כי היא מספסרת בקרקעות"
ראיון
"הממשלה אשמה בזינוק במחירי הדיור כי היא מספסרת בקרקעות"
המצב הרעוע בקואליציה לא מונע מיו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון לבקר בחריפות את הממשלה על יוקר המחיה והדירות ולהציע תוכנית משלו. לדבריו, יש לנקוט יד קשה יותר כלפי המונופולים: “רשות התחרות לא עשתה את תפקידה"
"הציבור מיואש מהפעולות של הממשלה להוזלת מחירי הדיור. שום תוכנית שבוצעה על ידי הממשלה לא הוזילה את מחירי הדיור. כל התוכניות שהונהגו בשנים האחרונות כמו מחיר למשתכן, דירה במחיר מופחת או דירה להשכיר הן למעמד הביניים ולא לחלשים שלא מסוגלים להגיע למחירים הללו. המבצעים הללו לא יביאו כלום", כך אומר יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ מיכאל ביטון (כחול לבן) בראיון ל”כלכליסט”.
דבריו של ביטון רלבנטיים במיוחד לנוכח הפרסום של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום שישי על עליית מחירי הדיור בשנה האחרונה ב־15.2%. בקואליציה חוששים מהמשך ההתייקרות בקצב מואץ, במיוחד לנוכח חוסר היציבות הפוליטית. גורמים בקואליציה מזהירים שכל תוכניות הדיור שהוצגו בחודשים האחרונים על ידי שר האוצר אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו), שר השיכון זאב אלקין (תקווה חדשה) ושרת הפנים איילת שקד (ימינה) הן בבחינת אקמול לחולה לסרטן.
”בנייה של דירה צומחת לצעירים”
כיו"ר ועדת הכלכלה מופקד ביטון על הדיונים הקשורים במשרדי השיכון והחקלאות שהם משרדי ליבה העוסקים במחירי הדיור ויוקר המזון. בכנס החורף האחרון קיימה הוועדה 196 דיונים שהתפרסו על פני למעלה מ־500 שעות. הוועדה קידמה 12 חוקים בחוק ההסדרים שנחקק בתחילת נובמבר 2021, ובהם רפורמה ביבוא וביצוא, שינויים במכון התקנים, רפורמה בבנקאות פתוחה ועוד. וגם חוקקה את חוק הדואר להרחבת פעילותו של דואר ישראל.
מהי הסוגיה שלדעתך הכי מטרידה את הציבור הישראלי?
"סוגיית הדיור היא הכי כואבת לציבור. במאבק להוזלת יוקר המחיה מתעסקים בהוזלת 4 שקל על ביצים, כשהוזלת מחירי הדיור תחסוך לזוגות הצעירים 2,000 עד 3,000 שקל בחודש. הממשלה היא שאשמה בזינוק של מחירי הדיור כי היא מספסרת בקרקעות שלה וממקסמת את ההכנסות מקרקעות מדינה. עליה להחליף דיסקט, להפסיק למקסם את ההכנסות שלה ממכירת קרקעות".
להחליף דיסקט לאיזה כיוון?
"דרוש אומץ לב תפקודי ועל המדינה לבנות 50 אלף דירות בשנה בגודל של 80־60 מ"ר בלבד. הדירות יוקמו על אדמות מדינה, ללא ספסור במחיר הקרקע במחיר של עד 200 אלף דולר. העלות למדינה היא 2,000 דולר למ"ר בניכוי מחיר הקרקע".
אז בעצם אתה תומך בתוכנית הדיור של שר האוצר.
"ליברמן הסכים באומץ לב לוותר על הכנסות המדינה ממכירת הקרקעות לקבלנים כי יש בספסור הקרקעות כשל שוק. ליברמן רוצה בנייה מהירה ופשוטה אבל זה לא עוצר את עליית המחירים. מה שחסר היום הוא דיור בר־השגה לדירות קטנות במרכז ובתים צמודי קרקע על רבע דונם בפריפריה. תוכניות המיועדות לאוכלוסיות מוחלשות ולא למשקיעים ייצרו פתרונות אמיתיים לזוגות צעירים".
ביטון מתקומם על כך שאין מספיק בנייה של דירות קטנות לזוגות צעירים. "אומרים שהצעירים רוצים דירה של 120-100 מ"ר. אני גידלתי 3 ילדים, בדירת 60 מ"ר. אפשר לקדם בנייה של דירת צומחת. בהתחלה הזוג הצעיר יתגורר בדירה של 80-60 מ"ר. המדינה תשאיר להם אדמה, תוספת לדירה. לאחר עשור תינתן להם תוספת בינוי משותפת להגדלת הדירה".
ומה תציע לזוגות שלא ירצו להמתין 10 שנים, או יחששו שההטבה לא תמומש?
“אני מציע לעודד צעירים לעבור לפריפריה. למשל, ירוחם, אשקלון, דימונה וערד באמצעות תמריצים להקמת בית צמוד קרקע בגודל של רבע דונם. בשנות ה־90 כראש העיר ירוחם קידמתי תוכנית של אריק שרון, אז שר השיכון, ובירוחם נמכרו מאות דירות על רבע דונם בתוכנית בנה ביתך. איפשרתי הקמת דירות בגודל של 140-60 מ"ר. המדינה העניקה 100 אלף שקל לכל זוג זכאי וסיבסדה את הפיתוח. עלות מגרש היתה כ־300 אלף שקל והעלות הכוללת לזכאים לדירה של כ־100 מ"ר היתה 900-800 אלף שקל".
3 צפייה בגלריה
יו”ר ועדת הכלכלה ח”כ מיכאל ביטון. מאבק ביוקר המחיה על ידי הוזלת מחירי הדיור והמזון ופירוק הריכוזיות
( צילום: אלכס קולומויסקי)
מה קרה לכל תוכניות הדיור ציבורי?
"הביזיון וההזנחה של הממשלה לאורך השנים בתחום הדיור הציבורי גרמו למוות האיטי שלהן".
”רשויות הבקרה והתחרות לא פעלו באומץ”
ביטון זועם לא רק על מחירי הדיור המזנקים אלא גם על יוקר המחיה. לפני חצי שנה כינס ישיבה של ועדת הכלכלה על עליית מחירי המזון עם מנהלי רשתות המזון, וסילק ממנה את רמי לוי. מאז המחירים המשיכו לעלות ובתחילת כנס הקיץ של הכנסת לאחר יום העצמאות ידרוש ביטון תשובות ברורות מהממונה על התחרות מיכל כהן.
מה תדרוש ממנה?
"רשויות הבקרה והתחרות לא עשו את תפקידן ולא פעלו באומץ ובנחישות להוזיל את יוקר המחיה. יש לנקוט ביד קשה כלפי המונופולים ששולטים בשוק עם ענישה כבדה וקנסות כספים מקסימליים. בוועדת הכלכלה עוד לא סיימנו עם רשתות המזון. יש מספר רשתות ששולטות בשוק עצום וגם מייבאות חקלאות. הן בעצם כמעט כמו מונופול במזון. אנו נדרוש להגביל בחקיקה שכר בכירים - שחל על הבכירים במערכת הבנקאית ל־2.5 מיליון שקל בשנה - גם בחברות המזון שיוכרו כמונופולים אם הן פוגעות בתחרות”.
לדוגמה, מביא ביטון את מנכ"ל דיפלומט נעם וימן שקיבל ב־2021 שכר והטבות בגובה של 25 מיליון שקל. דיפלומט מייבאת, משווקת, ומפיצה מוצרי צריכה בישראל לרשתות מזון גדולות ובינוניות, רשתות הפארם, ועוד. והוא מתקומם: "הסכום הזה הגיע מהאוכל של מישהו. אני אומר לראשי החברות, תרוויחו יפה אבל אל תהיו חזירים. אנו נקדם את החוק להגבלת שכר במונופולים, חוק להנהגת שקיפות וחובת פרסם מידע פיננסי על חברות פרטיות שיוכרזו כמנופול גם אם הן לא נסחרות בבורסה. היום החברות הללו בהיותן חברות פרטיות מסתירות את המידע הכספי. אני יודע שליברמן נחוש ואמיץ לעשות חוקים נכונים".
בין היתר, בעקבות החוקים שחוקקה ועדת הכלכלה להגדלת הרפורמה ביבוא וביצוא התאפשרה כניסתה לישראל של רשת המזון הבינלאומית קרפור שמוצריה ישווקו ברשת יינות ביתן. ביטון לא מתרגש מההחלטות ורוצה הוכחות בשטח: "עד שאראה את ירידת המחיר הבאה לידי ביטוי במחיר של המוצר על המדף".
3 צפייה בגלריה
שר האוצר אביגדור ליברמן (מימין) ושר הביטחון בני גנץ. מקבלים גיבוי בצעדים הכלכליים מיו”ר ועדת הכלכלה
(צילומים: קובי קואנקס, אלעד גרשגורן)
איך אתה מציע שתתנהל כלכלה חופשית בשוק תחרותי?
“אני מהאסכולה שדוגלת ביציבות כלכלית וכלכלה צומחת, אבל כשהיא מתבוננת בחוליה החלשה ומאפשרת לה קיום בסיס בכבוד. בוועדת הכלכלה ראינו שכשל השוק הישראלי והרעה החולה של המשק היא היעדר תחרות אמיתית בדיור, במחירי המזון, בבנקאות, בתקשורת ועוד. נתחי השוק הנשלטים על ידי הקבוצות הגדולות במשק הם עצומים ומספר השחקנים בתחומים מסוימים, למשל בנקאות, הוא מוגבל. אפילו היבוא של מזון ומוצרי צריכה הוא מוגבל כי יש כמה יבואנים גדולים ששולטים על השוק”.
איזה שיניים יש לוועדת הכלכלה מול גופים מסחריים?
“בוועדת הכלכלה הוכחנו אומץ לגעת בשווקים הכי החזקים ואנו שותפים לתביעה יצוגית נגד הבנקים בגין כפל עמלות במשיכה מכספומטים - גם לבנק וגם לחברה שמפעילה כספומטים פרטיים. מי שנפגעים הם העניים שמשלמים עמלה של כ־10 שקלים. כ־8-7 שקל לחברות הפרטיות ו־2-1.6 שקל לבנקים כדי להוציא 400 שקל. זה בלתי נסבל".
”ריכוזיות היא המכה הקשה ביותר בכלכלה”
בהקשר לריכוזיות, ביטון מבקש לבדוק היטב את רכישת חברת האשראי MAX על ידי חברת הביטוח כלל. עסקה זו אם תצא לפועל, מסמנת את השתלטות חברות הביטוח על שוק סליקת כרטיסי האשראי לאחר שהפניקס השתלטה על חברת גמא. “מדובר בבשורה לעולם כרטיסי האשראי המתרחב ומתבסס כתחרות לבנקים. יחד עם זאת הליך זה מחייב בדיקה מעמיקה כי איחוד שכזה אינו מהווה נסיגה או סיכוי ממשי לנסיגה באפשרות לתחרות בעולמות האשראי, הבנקאות או הביטוח בישראל. הריכוזיות במשק הישראלי היא אולי המכה הקשה ביותר בכלכלה. הרגולטורים ידרשו לבחון את העסקה הזו במחשבה על הכיס של הציבור הישראלי, והאם התחרות תיפגע מרכישה זו. אני מצפה מהם לפעול ללא מורא”.
לא רק הבנקים, המונופולים וחברות המזון על הכוונת של ביטון אלא גם הרפורמה בחקלאות שעליה הכריזו ליברמן ושר החקלאות עודד פורר (ישראל ביתנו). הפחתת המכסים על פירות וירקות תגיע לאישור מליאת הכנסת, כשבמפלגות העבודה, מרצ, כחול לבן ויש עתיד שבקואליציה יש ביקורת על כך בשל הפגיעה בחקלאים.
אתה בעד או נגד הרפורמה בחקלאות?
"דרושה רפורמה בחקלאות והיא צריכה לכלול הכנסת טכנולוגיות, שינוי הגידולים והקטנת התלות בכוח אדם בעיקר בעובדים זרים. למעלה משנה יש מלחמה בין משרדי האוצר והחקלאות לבין החקלאים. ככה לא כה עושים רפורמה. אנו תקועים במלחמות היהודים. מאשימים את החקלאים בעליית מחירי הירקות והפירות. זוהי האשמה חמורה. אולי בשוליים יש מקרים של חקלאי חזיר. אבל, צריך לזכור שהחקלאים הם לא טייקונים - הם נאבקים על קיומם. גם החקלאים רוצים רפורמה. אבל צריך לתת להם תמיכה ישירה מצד המדינה בהיקפים של עשרות אחוזים. החקלאי לא יכול להיות תחרותי לנוכח המחיר הגבוה של המים והבירוקרטיה. גם בענף ההטלה יש צורך ברפורמה - להגדיל את מכסות היצור ולחלק מכסות יצור חדשות. עם זאת למצוא פתרון ללולים ותיקים ולעזור להם להשתדרג. אני מקווה שנגיע להסכמות ונקדם את הרפורמה בחקלאות".
אפרופו יוקר המחיה, איך אתה מתייחס להחלטת ליברמן להוזלה במחיר הדלק?
"זו החלטה נכונה. אחת התופעות השכיחות בישראל היא שלא קונים דלק, אלא קונים מסים, כיוון ששיעור המסוי על הדלק הוא גבוה. על המדינה להחליט שגם אם מחירי הדלק בעולם עולים - אזי מרכיב המסוי, שמשפיע כמובן על המחיר לצרכן - לא יעלה. על הממשלה לגבש תוכנית עבודה שנתית, במסגרתה תתחיל לוותר בהדרגה על העלייה בהכנסות המדינה ממסים כתוצאה מעליית מחירי הדלק בעולם".
אתה נחשב לח"כ חברתי בולט ובכל זאת תומך בהגדלת הפנסיות למשרתי הקבע בצה”ל שמוביל ראש מפלגתך שר הביטחון בני גנץ.
"על גנץ נדרש לטפל בכך לאחר אחרי הזנחה של 70 שנה. מ־1961 יש תוספת רמטכ"ל ללא מעמד חוקי. בא בג”ץ ואומר תסדרו את זה. היועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט דרש לחוקק חוק בכנסת. גנץ הגיש חוק שלא פוגע במי שיצאו לפנסיה אבל מתעדף את הלוחמים החדשים. כמו כן, החוק גורם להקטנת ההוצאה התקציבית השנתית. הביקורת נגד החוק היא חגיגה פוליטית ולא עניינית על הגב של משרד הביטחון ועל הגב של הקצינים ואנשי הקבע. אני סבור שיש לתת יותר לצעירים בקבע ראשית הדרך משכורת יותר גדולה כדי לייצר אטרקטיביות לשרת בצה"ל.יש לסייע לקבע הצעיר ולתגבר אותם יותר על חשבון המבוגרים".
ביטון, ער למצבה השברירי של הקואליציה אבל מעריך שהכנסת תוכל להמשיך ולתפקד. "האובדן של אצבע אחת, של עידית סילמן, ומעבר לשוויון של 60:60 יכביד על עבודת הכנסת והחקיקה — אבל זה לא אומר שלא תהיה חקיקה שניתן לגבש עליה הסכמת ספציפיות עם סיעות אחרות בתקופה שתהיה מורכבת היא תהיה יציבה. המבחן האמיתי של הקואליציה מבוסס על 2 מרכיבים: האחד אם ח"כ נוסף יערוק לאופוזציה הדבר יקרב את סוף ימיה. השני, המבחן הגדול על התקציב שאישורו יכול להידחות עד למרץ 2023".
כך או כך, אחרי שנתיים בכנסת וכ־10 חודשים יו"ר ועדת הכלכלה ביטון כבר הסתגל למעמד החדש. במשך 7 שנים כראש העיר ירוחם, הוא סגר את כל הגירעונות של העיר, הביא אותה לאיזון תקציבי והגדיל את ההכנסות והגבייה.
איזה תפקיד אתה אוהב יותר כהונה כראש העיר ירוחם או כהונה כחבר כנסת?
"התשובה תלויה ביום שבו נשאלת השאלה. כיהנתי כראש העיר ירוחם תפקיד שהיה פסגת החיים אהבת חיי והעיר שלי. היום אני במקום אחר, העולם השתנה, ואני מכהן בכנסת כדי להוביל מדיניות אחראית כלכלית עם צמיחה ויציבות שתסייע לאזרחים".
