52 יום לאחר האסון: הוקמה ועדת חקירה ממלכתית לטרגדיה במירון
52 יום לאחר האסון: הוקמה ועדת חקירה ממלכתית לטרגדיה במירון
בישיבה הראשונה של ממשלת בנט-לפיד אישרו השרים את הקמת הוועדה שתבדוק את השתלשלות האירועים שהובילו ל-45 קורבנות ומאות פצועים בהילולת הרשב"י. "הממשלה יכולה לעשות הכל כדי למנוע אובדן מיותר בעתיד"
הממשלה אישרה את הקמת ועדת החקירה הממלכתית שתבחן את האירועים שהובילו לאסון מירון. 52 ימים לאחר ש-45 בני אדם איבדו את חייהם ומאות נוספים נפצעו בדרגות שונות, תוקם ועדה בראשות שופט שתכלול מלבדו עוד ארבעה חברים.
המדינה תקצה להנהלת בתי המשפט 6 מיליון שקל באופן חד-פעמי וכן 5 תקני כח אדם זמניים שישמשו להוצאות הוועדה. בהחלטה שאושרה בצהריים (ראשון) נכתב כי "הוועדה תחקור את השתלשלות האירוע ותקבע ממצאים ומסקנות בכל הנוגע למכלול ההיבטים של האירוע ובכלל זה תתייחס גם לעניינים הבאים: מעגלי קבלת ההחלטות שהובילו לאישור האירוע וקביעת המתווה שאושר ותנאיו, מכלול השאלות המקצועיות והמשפטיות הנוגעות לבטיחות אירועים המוניים ובתוכם גם אירועי פולחן דתיים והמקומות המשמשים את הציבור לעריכתם, לרבות ובמיוחד מקומות המשמשים לקיום אירועים רבי משתתפים".
ראש הממשלה נפתלי בנט אמר בישיבה שנערכה הבוקר: "כפי שהבטחנו, אנחנו מעלים לאישור הממשלה את הצעתם של ידידיי שר הביטחון בני גנץ ושר האוצר אביגדור ליברמן, להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאסון בהר מירון. 45 אנשים איבדו את חייהם באסון הנורא ועל כתפינו מוטלת האחריות להפיק את הלקחים ולמנוע את האסון הבא. הוועדה לא תוכל להשיב לחיים את אלו שאינם, אבל הממשלה כן יכולה לעשות הכל כדי למנוע אובדן מיותר בעתיד. כפי שאמרנו, ועדת חקירה קום תקום.
"לצד הוועדה, חשוב לומר למתפללים ולכל האנשים שמגיעים למירון - אנחנו נעשה הכל כדי שמסורת החגיגות בל"ג בעומר, ובכל ימות השנה, תמשיך. למירון מגיעים אנשים מכל המגזרים: חרדים, ציונות דתית, מסורתיים, ספרדים, אשכנזים, חילוניים. האחריות שלנו היא להבטיח את ביטחונם, זה תפקיד הממשלה וכך נעשה".
שר הביטחון בני גנץ מסר כי "הקמת הוועדה היא חוב מוסרי לציבור הישראלי, וגם למשפחות. עלינו לוודא שלעולם לא יתרחש אירוע כזה. מדובר על ועדה שתפקידה קודם כל להציל חיים. אני מודה לשר האוצר ליברמן, לראש הממשלה בנט ולכלל חברי הממשלה שנרתמו לאישור מהיר של הקמת הוועדה כבר בישיבת הממשלה הראשונה". שר האוצר אביגדור ליברמן הוסיף כי "היום אנו פותחים דף חדש, לא עוד התנהלות של כסת"ח על חשבון אזרחי המדינה. זו העת להסיק מסקנות, לקחת אחריות ולמנוע את האסון הבא, כך פועלת ממשלה שבאה לחזק את אמון הציבור. אני מביע שוב את תנחומיי הכנים למשפחות ההרוגים באסון. אנחנו כאן בשבילכן".
"המלכה" של ועדות החקירה
הגוף שיוקם לחקירת האסון על-ידי הממשלה נוצר כאשר מתעורר משבר אמון חריף - או סימני שאלה כלפי תפקוד הרשות המבצעת. בראש ועדת חקירה ממלכתית, אשר מוקמת על-ידי נשיאי בית המשפט העליון, ניצב שופט עליון, מחוזי או שופט בדימוס. ה כזו אשר מוקמת על ידי נשיא בית המשפט העליון, ניצב שופט בית משפט עליון, שופט מחוזי או שופט בדימוס. לרוב, חברי הוועדה הם שופטים בעלי מומחיות בתחום הבדיקה. מספר החברים בוועדה לא יכול להיות זוגי.
הממשלה מנסחת את כתב המינוי לוועדה שמפרט את המנדט שלה ואת נושאי החקירה. מרגע שהתקבלה ההחלטה בממשלה ונוסח כתב המינוי, הממשלה אינה רשאית עוד להתערב בהרכב הוועדה או בסדרי עבודתה. לוועדה כזו יש סמכויות זהות לסמכויות בתי משפט. היא יכולה לזמן עדים ולחייב את התייצבותם, וכן להוציא צווי חיפוש. כמו כן, הוועדה רשאית לכפות על רשויות המדינה ועל אזרחים למסור לה חומרים שעשויים לסייע בחקירה, כולל חומרים חסויים. עם זאת, הוועדה אינה חייבת לנהוג לפי סדרי הדין ודיני הראיות הנהוגים בבתי המשפט בישראל.
חברי הוועדה לא יכולים להשתמש בחומר שנאסף כראיה במשפט פלילי, מכיוון שהרצון הוא להתמקד בהיבטים הציבוריים של האירוע ולהסיר חשש מחברי ממשלה שמחליטים על הקמת הוועדה, או מאזרחים המעידים בפניה, כי הם עלולים לעמוד לדין פלילי בעקבות החקירה. לנחקרים שהוועדה מחליטה לזמן אין זכות לייצוג אלא אם כן קיבלו מהוועדה "מכתב אזהרה" הקובע שהם עלולים להיפגע מהחקירה או מתוצאותיה.
עם גמר עבודתה מגישה הוועדה דו"ח על תוצאות חקירתה והיא רשאית לצרף לדו"ח המלצות כראות עיניה. מסקנות הוועדה אינן מחייבות במובן הפורמלי, אך הממשלה חייבת לדון בהן. עם זאת, אם הוועדה תסיק מסקנות - הממשלה תצטרך להסביר מדוע אינה מיישמת אותן והיא צפויה להיות חשופה לעתירות לבג"ץ אם לא תבצען.
