פרשנותשיטת מצליח על חשבון העניים
פרשנות
שיטת מצליח על חשבון העניים
חסמים במיצוי זכויות הם אחד הגורמים לכך שישראל בתחתית דירוג הרווחה. לאוצר זה נוח, אך ביטוח לאומי חייב לעצור את התופעה
ישראל ירדה לאחרונה למקום השמיני מהסוף בהוצאה הלאומית לרווחה, כך עלה מפרסום של ביטוח לאומי במרץ האחרון. סדרת המחקרים שפורסמו בכתב עת של ביטוח לאומי החודש חושפת את אחד ההסברים המטרידים לכך — העובדה שרבים מהזכאים והנזקקים אינם מצליחים או אפילו אינם מנסים לצלוח את מסלול המכשולים בדרך לקצבאות.
כחצי מהזכאים לקצבאות קיום אינם ממצים את זכאותם. המשמעות היא שמאות אלפי עניים מרודים אינם מקבלים אפילו את הסיוע הזעום שמגיע להם. נכון aבשנים האחרונות ערך ביטוח לאומי רפורמה של מיצוי זכויות. למרות זאת, מספר מקבלי הבטחת ההכנסה ירד מ־109 אלף ב־2010 ל־72 אלף ב־2019. זה ללא ספק מעיד על הצלחה בהוצאת אנשים לעבודה. אבל ממחקרי ביטוח לאומי מתברר ש־79 אלף משקי בית, כלומר מאות אלפי אנשים, זכאים לקצבת הכנסה ואינם מקבלים אותה.
פערים במיצוי זכויות יוצרים מעמדות בקרב העניים — כאלה שמסוגלים להתמודד עם מסלול המכשולים וכאלה שלא מסוגלים. דוגמה לעיוות הזה הוא הנתון שלפיו שתיים מכל שלוש אמהות חד־הוריות שזכאיות לקצבת הכנסה למשך שנה לפחות אינן מקבלות אותה. ברור למי המצב הזה מאוד נוח — למשרד האוצר שמשתמש ביתרות ביטוח לאומי לתקציב השוטף. אם אנשים היו מקבלים את הקצבאות המגיעות להם, היתרות היו נגמרות הרבה יותר מהר והיה צורך למצוא פתרון אמיתי למשבר האקטוארי של ביטוח לאומי.
לעצור את מסע הייסורים
כדי להתמודד עם בעיית מיצוי הזכויות, על ביטוח לאומי להרחיב דרמטית את מאמציו לאיתור הזכאים. עליו למשל להגדיל את הפעילות של לשכות הסיוע "יד מכוונת" מהכנה לוועדות רפואיות גם לשאר הקצבאות. אם מחלקת המחקר של הביטוח הלאומי יודעת לאתר אנשים שאינם ממצים את זכויותיהם נראה שאין כל בעיה שגם הארגון עצמו יעשה זאת. על הארגון ליזום פניות, בעיקר לחלשים ביותר, להזמין אותם לפגישות, לבדוק את הזכאויות שלהם וללוות אותם בתהליך.
דרושה ועדה בין־משרדית שתדון ברגולציה הבלתי נסבלת לקבלת הטבות חברתיות בישראל. לא ברור למשל מדוע מי שמקבל קצבת הבטחת הכנסה או קצבת נכות ואין לו דירה, לא יכול לקבל זכאות אוטומטית לסיוע בשכר דירה, ומדוע הוא צריך לעבור מסע ייסורים נוסף מול משרד הבינוי והשיכון.
המעסיק ישלם?
אחת השאלות הבוערות היא מי יממן את תוספת העלות. חוקרת הביטוח הלאומי ד"ר מיכל קורא מאוניברסיטת חיפה חשפה שדמי ביטוח המעסיקים בישראל מהווים רק 30% מממוצע ה־OECD. ישראל נמצאת במקום הלפני אחרון בהכנסות מדמי ביטוח המעסיקים מכל מדינות ה־OECD.
שיעור דמי הביטוח שמשלמים המעסיקים צנח מאז אמצע שנות ה־80 ב־60% — מ־10.8% מהשכר ב־1985 ל־4.4% היום. יש להעלות משמעותית את דמי הביטוח הלאומי שמשלמים המעסיקים ולקרב אותם לרמה המקובלת במדינות המפותחות. אם המדינה חושבת, אולי בצדק, שאין להכביד כרגע את העול על המעסיקים היא מוזמנת לפצות אותם בהקלות במיסוי — ולא על חשבון קצבאות הביטוח הלאומי.