דעהההזדמנות הגדולה של קארין אלהרר
דעה
ההזדמנות הגדולה של קארין אלהרר
לממשלה החדשה יש הזדמנות פז לשקם את הכלכלה ולהזניק את ישראל קדימה בנטילת תפקיד של מנהיגות בנושא משבר האקלים, ועל שרת האנרגיה לנצל את ההזדמנות האדירה שהמעבר לאנרגיית השמש טומן בחובו
לממשלה החדשה, בראשות נפתלי בנט, ממתינים אין-ספור אתגרים בתחומי הכלכלה, החברה, הביטחון האישי והלאומי. נושאי סביבה ואנרגיה הם מהנושאים החשובים שרובצים לפתחה, אף שמטבע הדברים אינם מן הבולטים שבהם.
ועדיין, ישראל היא הצפופה במדינות המערב, עם רמת צריכה גבוהה, ולכך משמעות על איכות החיים של כולנו: אזורי טבע ושטחים פתוחים נמצאים בסכנה הולכת וגדלה, זיהום פלסטיק, זיהום אוויר ושימוש נרחב בחומרי הדברה ובכימיקלים למיניהם פוגעים לא רק בנוף אלא גם בבריאות שלנו.
על אף החשיבות והדחיפות של נושאים סביבתיים רבים, הנושא המרכזי שמעסיק היום את ישראל בתחום לא שונה מזה שמעסיק את העולם, והוא משבר האקלים - תחום שקשור לא רק למשרד להגנת הסביבה, אלא לכל חלקי הממשלה ובעיקר למשרד האנרגיה.
שרפה של גז, נפט ופחם אחראית לכשני שלישים מפליטות גזי החממה הגורמים להתחממות כדור הארץ, ומאיצה את משבר האקלים, משבר קיומי של ממש שכבר פוגע במזרח התיכון ביתר שאת עם ריבוי של גלי חום, בצורות, הצפות, שרפות עוצמתיות יותר, פגיעה בחקלאות, בבריאות ועוד. הדרך המרכזית למגר את משבר האקלים היא להפסיק לשרוף את הדלקים המזהמים, ולעבור באופן מיידי והדרגתי לכלכלה דלת פחמן המבוססת על חיסכון באנרגיה וייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות (שמש, מים ורוח).
את העיקרון המסדר של מדיניות ישראל בתחומי האנרגיה, הסביבה והכלכלה במשך יותר מעשור של ממשלות נתניהו ניתן לסכם במילה אחת קצרה: גז. מדיניות זו, שהוביל בפועל יובל שטייניץ במהלך שש שנות כהונתו כשר האנרגיה, התאפיינה בקבלת החלטות שתכליתן עידוד צריכת הגז, גם אם לחלקן היו השפעות חיוביות על מצב הסביבה ועל זיהום האוויר, כמו סגירת התחנות הפחמיות ואיסור יבוא רכבים לא חשמליים משנת 2030.
אין עוד צורך בפיתוח כושר ייצור חדש של גז
ימיו האחרונים של שטייניץ בתפקיד שר האנרגיה לא היו שונים, והם הוקדשו לקידום ועדת אדירי 2, אשר דנה בימים אלו באופן בו מדינת ישראל מתכננת לפתוח יותר מ-20 אתרי קידוח חדשים בים התיכון לחיפושי גז ונפט ובהענקת שורה ארוכה של הטבות מיסוי ותמריצים לחברות הדלקים. בשורה התחתונה, חברות הגז הרגישו בנוח מאוד עם שותפיהן בממשלת ישראל.
הדחיפות של שטייניץ להמשיך ולקדם את תעשיית הגז המסוכנת (לאקלים ולסביבה) נבעה לא רק מחילופי השלטון וסיום תפקידו, אלא מתוך הידיעה שחלון ההזדמנויות של תעשייה זו הולך ומצטמצם, כשרק לפני מספר שבועות סוכנות האנרגיה הבינלאומית הכריזה שאין יותר צורך והצדקה בפיתוח כושר ייצור חדש של גז.
להמשך מדיניות האנרגיה הנוכחית של ישראל, אותה ניתן לכנות "פול גז", מחיר כבד שכולנו בישראל משלמים עליו ועוד נשלם: אנרגיה מתחדשת זולה יותר כבר היום מהגז, ואפשרויות יצוא הגז לאירופה מצטמצמות מאוד - שם משדרגים באופן משמעותי את יעדי הפחתת פליטות גזי חממה כשעל הפרק הקפאת כל ההשקעות בתשתיות הנפט והגז.
אבל המדיניות החדשה שאנחנו קוראים לשרת האנרגיה לאמץ אינה עוסקת רק בהתנגדות להמשך פיתוח הגז ולסיכונים בשימוש בדלקים רעילים, אלא גם בהזדמנות האדירה שהמעבר לאנרגיית השמש טומן בחובו. לממשלה החדשה ישנה הזדמנות פז לשקם את הכלכלה ולהזניק את ישראל קדימה בנטילת תפקיד של מנהיגות בנושא משבר האקלים. זאת בעזרת שורה של החלטות שייטיבו עם הציבור כמו סגירת רשות הגז והקמת רשות למעבר ולחדשנות אנרגטית שתאיץ את הטמעת האנרגיה הסולארית בישראל, שתאפשר השקעות אסטרטגיות בחברות הזנק ישראליות. בעידן בו ממשל ביידן וגם סין מובילים את העולם לעבר אנרגיה מתחדשת, לישראל יכולה להיות תרומה אדירה בתחום, ועשרות אלפי משרות חדשות יכולות להיווצר בתוך שנים ספורות אם תשכיל לעשות את ההשקעות הנכונות.
כל שינוי בסדר הקיים הנוכחי במשק האנרגיה המתבסס על השימוש בגז צפוי לגרור התנגדות חריפה וערמומית מצד תאגידי הדלקים הענקיים דוגמת שברון האמריקאית ודלק של תשובה, המחזיקים בסוללות של לוביסטים, עורכי דין, יחצנים ופרסומאים שיקדמו את האינטרסים שלהם בקרב נבחרי הציבור החדשים.
המודל לחיקוי עבור השרות החדשות אלהרר והשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג יכול להיות באופן מפתיע דווקא מכיוון השרה להגנת הסביבה היוצאת גילה גמליאל, שעמדה נגד מדיניות שטייניץ לקידום הגז והנפט והספיקה לקדם מספר מהלכים חשובים במשרדה. זו התזכורת הטובה ביותר לממשלה החדשה, שבכל הנוגע לנושאי סביבה ואקלים לא מדובר בימין או שמאל אלא בחיים עצמם.
ד״ר יונתן אייקנבאום הוא מנהל גרינפיס ישראל
