דעהאסור שסיפור המחדל באסותא יהפוך ל"שופינג" גנטי
דעה
אסור שסיפור המחדל באסותא יהפוך ל"שופינג" גנטי
נניח שיופיע זוג נוסף שיטען להורות ביולוגית על העוברית שקרובה להיוולד. בית המשפט ישאל אותו: למה הגעת רק עכשיו? ויש עוד שאלה: עד כמה מוסרי להעמיס עוד ייסורי נפש על האם היולדת? כך שאין מנוס מהמסקנה – הניחו לסיפור הזה, וזה כולל את אסותא ואת המדינה. לשני אלה יש כאן מספיק בלגן לפתור
תם הטקס. אין יותר תיק ואין יותר "תחרות" משפטית על העוברית שקרובה להיוולד בעקבות מחדל אסותא. לאחר שהסתיים סיבוב הבדיקה ששלל את ההורות הביולוגית-גנטית של האם ש"הוכיחה" קרבה ממשית לאזור הטעות, קשה להאמין שיאושרו סיבובים נוספים. אסור שהסיפור הזה יהפוך ל"שופינג" גנטי.
נניח שיופיע זוג נוסף שיטען להורות ביולוגית. בית המשפט ישאל אותו: למה הגעת רק עכשיו? למה אתה חושב שסיכוייך טובים מהזוג שכבר נפסל? וישאל עוד שאלה - עד כמה מוסרי להעמיס עוד ייסורי נפש על האם היולדת שאמורה כבר ללדת? מי שרוצה להעביר אותה שוב במדורי הגיהינום הרפואיים והמשפטיים צריך להראות טעמים חזקים מאוד שקשה להעלותם על הדעת לעת הזו.
במובן הזה אפשר לתמוה גם על אסותא וגם על המדינה. על אסותא שהודיעה שתמשיך לחפש אחר ההורים הביולוגיים של העוברית - תגידו, לא גרמתם מספיק נזק שאתם מתעקשים להמשיך. אגב, יש בכלל מצב שהביצית הופרתה בזרע אחר, לא של בן הזוג. מופרך? לא פחות מהמחדלים שכבר התגלו ואולי עוד יתגלו. והמדינה – למה אצה לה הדרך לבקש אפוטרופסות. לא בכדי קיבל בית המשפט את בקשת עורכי דינה של האישה אסף שרעף, גלית קרנר ויונתן קניר לבטל את אפוטרופסות המדינה. "לאור תוצאות הבדיקה הגנטית לעוברית, והתוצאות אשר הצביעו על היעדר הקשר הגנטי למבקשים, תיק זה קרוב לוודאי ייסגר בקרוב - כך שבשלב זה, וככל שלא יוגשו תביעות אחרות, מבוטל המינוי". כתבו השופטים.
המדינה מן הסתם רוצה לשמור את האינטרס הלגיטימי של העוברית להתחקות אחרי הוריה הטבעיים. ייקוב הדין את ההר. שיח הזכויות ירמוס את שיח ההיגיון, השכל הישר וגם את ההתחשבות באם היולדת. הניחו לה, אלא אם תוגש בקשה מאם ביולוגית, ולא סתם בקשה – כזו שסבירות קבלתה גבוהה יותר מזו של האם שלגביה הבדיקה נשללה.
ומאתנו - שופטים, עורכי דין ופרשנים - נשללה ההזדמנות לדוש בשאלה התקדימית הפנטסטית הזו: התחרות בין האם היולדת לאם הביולוגית. עמדת מדינת ישראל וההלכה היהודית היא עדיפות לאם היולדת, אלא שכאן לראשונה מאותגרת ההורות הזו בידי אם ביולוגית שגם לא ויתרה על הילד וגם דרשה אותו בטרם "הספיקה" האם היולדת "הפונדקאית-בעל-כורחה" להיקשר אליה כתינוקת ממש.
ועכשיו, לאחר הלידה המתקרבת, גם המציאות הזו תשתנה. ותוסיפו לכך את קבועי הזמן של הכרעה משפטית שהיתה נדרשת במהירות האפשרית. גם אם היתה מאומתת זהותה של האם הביולוגית, הנה קווים לדמותה של המהירות המשפטית: בית משפט למשפחה, אחר כך מחוזי, אחר כך עליון ואחר כך כנראה גם דיון נוסף בהרכב מורחב, כלומר גם אם היינו יודעים מי האם הביולוגית, ההכרעה לא היתה מתקבלת ממש בקרוב. ועכשיו כשחזרנו למשבצת הראשונה - עם המחדל ובלי אם ביולוגית - אז גם הזמן הזה עומד להתארך. והוא יתארך עד לשלב ששיקול "טובת הילד" יכריע לטובת האם היולדת. בהינתן כל אלה, אין מנוס מהמסקנה – הניחו לסיפור הזה. וזה כולל את אסותא ואת המדינה. לשני אלה יש כאן מספיק בלגן לפתור, גם בלי להתעקש על פתרון הסיפור הכואב הזה שנגרם ישירות מהבלגן הזה.
