ניתוח הטקטיקה החרדית: פשרה עכשיו, שינויים בחוק אחר כך
ניתוח
הטקטיקה החרדית: פשרה עכשיו, שינויים בחוק אחר כך
בג"ץ הציע לקואליציה פשרה במחלוקת ההנחות במעונות היום: האברכים יקבלו הנחות עוד שלושה חודשים, עד סוף פברואר, ובתמורה יפורסמו ההנחות לכלל הציבור תוך חודש. יש סיכוי סביר שהחרדים יקבלו את ההצעה, ואז ינסו לשנות בחוק את המבחנים להנחות, במקביל לניסיון לקדם חוק השתמטות חדש
הצעת הפשרה שהגיש אתמול בג"ץ לקואליציה בעניין ההנחות במעונות היום לאברכים המשתמטים היא לא הצעה משפטית, אלא מיקוח פשוט. ההצעה אומרת ששר העבודה יואב בן צור מש"ס יפרסם תוך חודש את מבחני ההנחות למעונות היום לכלל הציבור בהתאם להנחיות היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה. בתמורה תוארך תקופת המעבר שבה יהיו זכאים האברכים המשתמטים להנחות משלושה חודשים (עד סוף נובמבר) לחצי שנה, כלומר עד סוף פברואר.
אם בג"ץ מקבל את עמדת היועצת המשפטית לממשלה שאין סמכות להמשיך לתת הנחות שיממנו השתמטות של אברכים, אז למה לתת עוד תקופת מעבר? המסקנה היא שבג"ץ בעצם אומר לממשלה ולחרדים: 'אין לנו שום עניין לכתוב עוד פסק דין נגדכם. קחו עוד שלושה חודשים ותאפשרו לנו להימנע מפסק דין'.
לאור העובדה שהשופטים לא הותירו הרבה מקום לספק שפסק הדין יקבל את עמדת היועצת המשפטית לממשלה, לא מפתיע שהחרדים לא דוחים את ההצעה על הסף. במקום זה הם כנראה יקבלו את ההצעה וינסו לגבש מבחני תמיכה חדשים, שאינם כוללים את עיסוק האב, עד סוף פברואר. וכך הגיב לכלכליסט עורך דינם של שרי האוצר והעבודה אוהד שלם: ״הממשלה לומדת את הצעת הפשרה, וכבר כעת ניתן לראות כי ההצעה משקפת את עמדת הממשלה הראשונית. התקבלה טענת הממשלה שסבסוד מעונות היום הינו חוקי, וכי יש לעשות מבחני תמיכה חדשים בשיתוף פעולה הדוק עם הייעוץ המשפטי לממשלה באופן שיתאים לבג״ץ הגיוס. זו בדיוק עמדת הממשלה״.
פגיעה ממוצעת של 5,400 שקל בפרנסת משפחה
השאלה היא אם השר בן צור יצליח לגבש מבחנים להנחות שהיועצת המשפטית לממשלה תאשר. אם כן, אפשר לחזות שבעוד שלושה חודשים הנושא יחזור לבג"ץ, הפעם סביב הטענה שמבחני תמיכה שמאפשרים סבסוד משפחות של אברכים משתמטים אינם חוקיים. כמובן האפשרות המועדפת מבחינת הקואליציה תהיה להעביר בתקופה הזו את חוק ההשתמטות, לקוות שלא יוקפא מיד בבג"ץ, וכך להחזיר את כל תלמידי הישיבות המשתמטים למעמד חוקי.
מקור בש"ס אמר אתמול ש"כנראה יקבלו את הצעת בית המשפט. לפחות עכשיו יינתן מענה. יטכסו עצה מה לעשות הלאה. נקווה שהמלחמה תיגמר ויהיה יותר קל לעשות דברים. אולי אפשר יהיה להעביר את חוק הגיוס".
בעקבות החלטת בג"ץ להפסיק את המימון לתלמידי ישיבות שאיבדו את דחיית הגיוס מראשית אפריל, הורתה היועצת המשפטית לממשלה באוגוסט להפסיק גם את ההנחות במעונות היום ל־6,700 אברכים שאיבדו את דחיית השירות ולהם כעשרת אלפים ילדים במעונות. מדובר בהנחות של 2,300-1,300 שקל לחודש, שמהוות חלק מרכזי מסל התמיכות שמאפשר לאברך להשתמט מצבא ועבודה.
היועצת קבעה שכשם שאין כל מקור סמכות להמשיך לממן שהות של תלמידי ישיבות בישיבות כשהם צריכים להיות בצבא, כך אין כל סמכות לממן הנחות במעונות המתבססים על כך שהם נמצאים בישיבה במקום בצבא. עם זאת, היא הסכימה לשלושה חודשי תקופת מעבר בגלל שמשרד העבודה טען שהוא צריך זמן להערכות ארגונית. בתגובה נמנע שר העבודה יואב בן צור מפרסום מבחני ההנחות גם ל־74 אלף הילדים האחרים שזכאים להנחות, והפך את משפחותיהם לבנות ערובה של האברכים המשתמטים. זה שלושה חודשים שההורים אינם מקבלים הנחות - מה שמצטבר לפגיעה ממוצעת של 5,400 שקל בפרנסת המשפחה. במקביל, ארגוני המעונות אינם מקבלים כל מימון מהמדינה, מה שאומר ש־200 מיליון שקל עוכבו עד עכשיו.
אתמול נערך הדיון בבג"ץ בשלוש העתירות בנושא ההנחות במעונות היום: העתירה של העמותות החרדיות שדורשת להמשיך בהנחות לאברכים המשתמטים, העתירה של התנועה לאיכות השלטון שמתנגדת לכל תקופת מעבר לביטול ההנחות לאברכים המשתמטים והעתירה של נעמת וקרן ברל כצנלסון שדורשת לפרסם את מבחני ההנחות לכלל הציבור בלי קשר לאברכים המשתמטים.
עמדת היועצת המשפטית, כפי שהביעה נציגת פרקליטות המדינה עו"ד נטע אורן, אמרה שיש לקבל את עתירת נעמת וקרן ברל כצנלסון ולהורות מיד על פרסום מבחני התמיכה לכלל הציבור. "אין שום הצדקה שאותם הורים לא ייהנו מהתמיכה", אמרה אורן בדיון.
תקווה ל־74 אלף ילדים שהפכו לנזק משני במאבק על ההשתמטות
כוכב הדיון היה סעיף 69 לפסק דין הגיוס מחודש יוני. שוב ושוב הקריאו השופטים ועורכי הדין ציטוטים ממנו. כיוון שזה סעיף ארוך נביא פה רק את חלקו: "דחיית השירות והלימודים התורניים הם שני הצדדים של אותו המטבע: בהיעדר בסיס חוקי לדחיית השירות, נשמט הבסיס החוקי לעידוד ולתמיכת המדינה בפעילותם של אלה שנמנעים מגיוס. לא ניתן להלום התנהלות בלתי חוקית במישור דחיית הגיוס, ולצדה המשך העברת תמיכות למימון הפעילות שבגינה מבוקשת דחיית השירות האמורה".
היועצת המשפטית לממשלה פשוט הרחיבה את פרשנות הסעיף הזה גם להנחות במעונות היום. ההיגיון הוא שעל פי המבחנים להנחות, ההנחה ניתנת בין היתר מכוח העובדה שהאבא אברך. אבל לא ניתן לתת הנחה לאברך שעובר על החוק והוא בעצם עריק. השופטים הבהירו לכל אורך הדרך שהם מקבלים את עמדת היועצת המשפטית לממשלה. הגדיל לעשות השופט חאלד כבוב, שאמר ש"החלטת היועצת המשפטית (שאסור להמשיך לתת הנחות לאברכים משתמטים - ש"א) היא לא השיטה שלה. היא הגורם המוסמך לתת פרשנות לחוק". כמה עצוב שאת האמת הפשוטה הזו צריך להזכיר שוב ושוב. היועצת המשפטית לממשלה אינה יועצת כמו היועצים של השרים בלשכות - היא הגורם שאומר לממשלה מה החוק כל זמן שבג"ץ לא עשה זאת.
השופטים ללא ספק קיבלו את הפרשנות של היועצת המשפטית לסעיף 69. אלא שהרבה יותר הטרידה אותם העובדה ששר העבודה בן צור הפך משפחות של 74 אלף פעוטות לקלף מיקוח. בבית המשפט לא השתמשו בביטוי "בנות ערובה" שמתאר את המהלך בדרך כלל בשיח הציבורי. השופט חאלד כבוב אמר ש"החשש הוא שלא מפרסמים את המבחנים לצורך מיקוח. קראתי ולא הבנתי מה מונע מהשר להעניק ל־74 אלף ילדים הנחות. למה הסחבת ולהקשות על החיים כשכולם מסכימים שמגיע להם?". השופט עופר גרוסקופף שאל "מה הקשר בין עשרת אלפים זכאים ל־74 אלף? יש שתי אוכלוסיות. אחת 74 אלף. השנייה עשרת אלפים. יש מחלוקת על העשרת אלפים. אני לא מצליח להבין למה צריכים לסבול 74 אלף הזכאים. זה נראה כמו כריכת שני נושאים שאין ביניהם קשר אמיתי".
אין מבחינת החרדים שום נימוק הגיוני לדחות את הצעת הפשרה. אם יש דבר אחד שבג"ץ הבהיר ללא כל ספק זה שהוא לא יאפשר להשאיר את 74 אלף הפעוטות כקלפי מיקוח. הנימוק היחיד יכול להיות שאם יסכימו להצעת הפשרה, הם מקבלים את העיקרון שאפשר לשלול זכויות מאברכים משתמטים מכורח השתמטותם. זאת, בניגוד לאתוס החרדי שלאברכים זכות מוקנית לחיות על חשבון משלם המסים. אלא שהאלטרנטיבה הרבה יותר גרועה מבחינתם – שבג"ץ יכתוב פסק דין שבו הוא יקבע שאפשר לשלול את ההנחות במעונות היום מאברכים משתמטים ואולי יניח את הקרקע לשלילת הטבות נוספות.
לא ברור למה בג"ץ נתן במסגרת הצעת הפשרה חודש לפרסום המבחנים הכלליים. אבל נראה ש־74 אלף הילדים שהפכו לנזק היקפי במאבק החרדים על זכותם להשתמט בזמן מלחמה יכולים להינות משביב תקווה. הביטוי 'אור בקצה המנהרה' נראה פחות הולם במלחמה הזו.
מחלוקת מעונות היום הפכה לניסוי כלים של המשבר החוקתי, במובן שהממשלה ניסתה לכפות על הפקידים הבכירים של שר העבודה לפעול בניגוד להוראות היועצת המשפטית לממשלה. הפקידים בשלב זה, בניגוד לשרים, עדיין זוכרים שהיועצת המשפטית היא הפרשנית המוסמכת של החוק. עם זאת, לפחות בשלב זה סמכות בג"ץ מקובלת על הצדדים. גם זה משהו.
פתרון אחר למשבר הזה - גיוס מוגבר של גברים חרדים - כלל לא עולה על דעת ההנהגה החרדית. זה בא לידי ביטוי בכותרת הראשית של בטאון דגל התורה שלשום: "ההוראה לבני הישיבות שלא להתייצב כלל בלשכות הגיוס ולא להיענות לכל זימון שהוא". זה בא לידי ביטוי גם בסרטון הווידאו של אחד ממנהיגי דגל התורה ראש ישיבת סלובודקה הרב משה הלל הירש שאומר ש"מצווה להיות עריקים". יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד קרא לזה אתמול בדיוק בכינוי נכון - "מרי אזרחי". אלא שמדובר במרי אזרחי של מנהיג מפלגה שהיא חלק מהממשלה ונציגו הוא יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני.
במקביל, העותרים הלא חרדים הביעו שביעות רצון גדולה מהצעת הפשרה. ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון עו"ד תומר נאור אמר ש"בג"ץ עצר את השימוש הבזוי של שר העבודה במשפחות של עשרות אלפי ילדים כבקלפי מיקוח, אך לצערנו בית המשפט מבקש להעניק ארכה נוספת לכריכה הפסולה והלא חוקית בין מתן הפטור מחובת הגיוס לבין סבסוד מעונות היום". יו"ר נעמת חגית פאר אמרה ש"בג"ץ הוציא כרטיס אדום לשר העבודה. מדהים ששופטים צריכים לחייב שר להפסיק להתייחס לפעוטות כקלפי מיקוח". בפועל כמובן צהלות הניצחון קצת מוקדמות מדי. גם אם כלל ההורים יזכו בקרוב להנחות, המאבק על ההנחות לאברכים ילווה אותנו עוד חודשים ארוכים.
