מכון התקנים: "רפורמת היבוא עלולה לחשוף את הציבור לסכנות בטיחותיות ובריאותיות"
מכון התקנים: "רפורמת היבוא עלולה לחשוף את הציבור לסכנות בטיחותיות ובריאותיות"
מנכ"ל המכון כתב לשרי האוצר והכלכלה כי יש להקים מערך אכיפה אפקטיבי לפני תחילת הרפורמה שיכלול מעבדות בעלות יכולת בדיקה מתקדמת
מכון התקנים פנה לשרי האוצר והכלכלה בדרישה לתיקונים ברפורמת היבוא שהוצגה על ידי האוצר בשבוע שעבר. בין הדרישות: הקמת מערך אכיפה אפקטיבי לפני תחילת התוכנית וחקיקת חוק ריקול (recall). בנוסף מציע המכון שעלויות הבדיקה יסובסדו על ידי המדינה.
הרפורמה נועדה להגביר את היבוא בכמה שווקים, שהמכנה המשותף ביניהם הוא עלותם היקרה בישראל ביחס למדינות ה־OECD. במסגרת המהלך יבואנים לא יידרשו להציג מסמכי יצרן מחו"ל, ותופחת הדרישה בקבלת אישורים מקדימים או בדיקות מעבדה בכניסה לישראל. כמו כן ייפתח מסלול ליבוא מקביל להגברת התחרות.
במכתב לשר האוצר אביגדור ליברמן ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי, ושהגיע לידי "כלכליסט", כתב ד"ר גלעד גולוב, מנכ"ל מכון התקנים: "אי-ביצוע בדיקות טובין בשערי הכניסה למדינה עלול להגדיל את היקף התאונות והתחלואה, הנובעות משימוש במגוון מוצרים שהשימוש בהם לא נבדק בכלל ו/או שאין מספיק מידע מבוסס על אודותיהם ו/או שפוטנציאל הסכנה בהם לא נבדק. יתרה מזו, אחוז ניכר מתעודות הבדיקה של מעבדות בחו"ל שמצרפים יבואנים לתיק המוצר, נמצאות כלא מתאימות ונכשלות. משכך, יש הכרח להמשיך ולקיים מערך מקצועי לבדיקת המוצרים, ווידוא אמיתות ההצהרות והתעודות בישראל".
בהתייחס לתוכנית להעביר את כל התקנים למשטר של הצהרה ולא למשטר של בדיקה, נאמר במכתב כי "התוכנית אינה מתייחסת לעלויות העצומות של הנזקים שייגרמו על ידי ניהול הסיכונים הליברלי המוצע. כך, למשל, פציעות חמורות, מחלות קשות ומוות של הרבה יותר אזרחים בישראל כתוצאה משימוש במוצרים שאינם עומדים בתקן רשמי, שנועד בראש ובראשונה לשמור על בטיחות ובריאות הציבור בישראל. למעשה, לא נמצא כל מודל לניהול סיכונים, ואף לא נראה כי בוצעה בחינת הערכת סיכונים באשר לכל תקן ותקן. למעט הקביעה הלא מבוססת, שלפיה יש להעביר תקנים רשמיים מקבוצת טובין 1 (הקבוצה החייבת בבדיקה) לקבוצות טובין 2 ו- 3 (קבוצות אשר די בהן בהצהרת יבואן), אין למעשה לממונה על התקינה כל דרך לקבוע אילו תקנים רשמיים להעביר ועל פי איזה מדרג סיכון".
מכון התקנים מוסיף כי ישנה עלות נוספת שנעלמה מעיני האוצר והיא הריקול: "התוכנית אינה מתייחסת כלל לעלויות הישירות והעקיפות שהמשק יצטרך לספוג בעקבות ביצוע RECALL לטובין שלא עמדו בהצהרה. זאת ועוד, איסוף טובין מלקוחות ישית אף הוא עלויות גבוהות, וזאת לצד סיכוני הנזק הישיר שעלול להיגרם לציבור הלקוחות. עלות הקמת מערכת אכיפה משמעותית תהיה גבוהה מאוד ובסופו של דבר תועמס על האזרחים משלמי המסים (הוצאות עלות הכשרתם והעסקתם של פקחים, שינויים בחקיקה, עומס על בתי המשפט, הקמת מערכת RECALL וכד'".
עם זאת, ניכר כי גם במכון התקנים מבינים כי יש צורך בשינוי המצב הקיים כיום. אלא שהם דורשים שהצעדים ייעשו באופן מדורג, ובבדיקה אמפירית של כל תקן ותקן ועם סקר סיכונים. ושכל זה ייעשה בשיתוף פעולה עמם. בנוסף הם מציעים, כי הבדיקות יבוצעו לצד הצהרות היבואן אך לא יעקבו את המשלוח, וכי אגרות הבדיקה יסובסדו על ידי המדינה.
כמו כן, במכון התקנים מתעקשים על בנייה של מערך אכיפה יעיל ואפקטיבי לפני שהרפורמה תיכנס לתוקף. לדעת המכון, מערך האכיפה צריך לכלול מעבדות רבות שיש להן יכולת בדיקה מתקדמת.
עוד נאמר במכתב: "נראה כי נפלו פגמים רבים היורדים לשורשיה של התכנית ואף לא ניתנה הדעת לנושאים מהותיים רבים, וממילא ביצוע הרפורמה של מעבר להצהרות במקום בדיקות עלול לחשוף את הציבור לסכנות בטיחותיות ובריאותיות ממשיות העלולות לגרום לפציעות חמורות, מחלות קשות, מוות של ילדים וכלל הציבור, פגיעה בהגנת הסביבה ופגיעה חמורה לא פחות בכלכלה הישראלית.
"המכון אינו מתנגד למעבר להצהרות ותומך ברפורמה הכוללת, זאת בכפוף להכנת תוכנית אכיפה יעילה ואפקטיבית וכן עניינים נוספים. למכון יש מתווה היכול לתמוך ברצון הרגולטור להוזיל את יוקר המחיה, מחד, מבלי לפגוע בבריאות הציבור, בשלומו ובהגנת הסביבה ואשר יפחית ככל הניתן את יתר ההשלכות הכלכליות של מהלך כזה, מאידך".
