כשהסקרים בשפל: סמוטריץ' רוצה לדחות את הבחירות המוניציפליות
כשהסקרים בשפל: סמוטריץ' רוצה לדחות את הבחירות המוניציפליות
בציונות הדתית פועלים לדחות את הבחירות לרשויות המקומיות למרץ. באוצר מעריכים שמחיר דחייה נוספת עלול להגיע ל־3 מיליארד שקל
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית) מקדם דחייה נוספת של הבחירות ברשויות המקומיות. הצעת חוק שמכין איש מפלגתו ח"כ אוהד טל תאפשר לממשלה לדחות את הבחירות לרשויות המקומיות עד ל־28 במרץ 2024, בעוד שהמועד הנוכחי לבחירות הוא 30 בינואר. התאריך שנקוב בהצעה הזו הוא הרחוק ביותר שבו אפשר לקיים את הבחירות בלי לפתוח מחדש את ספר הבוחרים ורשימת המועמדים, והוא נכתב במטרה לרכך את ההתנגדות של חברי כנסת ולאפשר לכמה שיותר מהם להצטרף להליך החקיקה.
עם זאת, השאיפות של טל וסמוטריץ' רחוקות יותר. טל מסר ל"כלכליסט" כי השאיפה היא לדחות את הבחירות עד לאחר הלחימה ותלה את הדבר באחוזי המשרתים הגבוה, לדבריו, בקרב המתמודדים מטעם הציונות הדתית.
המהלך נועד בעיקר לעקוף את שר הפנים משה ארבל (ש"ס), שמתנגד לדחייה נוספת של הבחירות ובשלב זה הוא בעל הסמכות לקבוע את מועד הבחירות, בכפוף לאישור של ועדת הפנים. התקווה של סמוטריץ' היא כי תוך כדי הליכי חקיקה יגיע להסכמות עם חברי הקואליציה על מועד חדש לבחירות.
לעמדתו של ארבל, הבחירות יידחו רק ב־14 רשויות מקומיות שמהן פונו תושבים. במכתב ששיגר היום למזכיר הממשלה יוסי פוקס, הבהיר ארבל כי הוא מתנגד לדחיית הבחירות וכי ראשי הקואליציה שותפים לעמדתו. "משיח שקיימתי עם ראשי הסיעות בקואליציה, בהם ראשי סיעת הליכוד, יו"ר הקואליציה, ויו"ר המחנה הממלכתי ח"כ בני גנץ, עלה כי קיימת התנגדות מובהקת לדחייה נוספת של מועד הבחירות המקומיות. החלטה בנושא זה נכון לה שתתקבל בהסכמה רחבה ולא תסתפק בהסכמה קואליציונית בלבד".
חרף המכתב טל פועל כעת להחתים כמה שיותר חברי הכנסת על הצעת החוק ומשדר כי מפלגתו של סמוטריץ' עוד לא הרימה ידיים. המניעים של סמוטריץ', וכנראה שגם של ארבל מהצד השני של המתרס, הם פוליטיים ונובעים מניתוח המצב וסיכויי ההצלחה של מועמדים מטעמם בבחירות, במיוחד לנוכח הסקרים הארציים הלא מחמיאים שפורסמו לאחרונה בנוגע לציונות הדתית.
בנוסף לכך, לדחיית הבחירות יש גם מחיר כלכלי כבד, ממנו סמוטריץ' מתעלם. לפי הערכות במשרד האוצר ובמרכז השלטון המקומי, דחייה נוספת בבחירות תעלה לקופת המדינה 3.2-1.5 מיליארד שקל. המחיר הזה נובע מהוצאות עתק לא צפויות בתקציב למימון הקמפיין של המפלגות בבחירות. על פי החוק, התקציב בכל רשות מקומית הוא 63 שקל כפול מספר הבוחרים. את התקציב הזה מחלקים בין הרשימות בהתאם למספר המושבים (מנדטים) במליאת המועצה שהשיגה רשימה. למשל באבו־גוש יש 6,040 בוחרים, שמקנים תקציב של 380,520 שקל. במועצה תשעה מושבים, כך שכל מנדט מקנה 42,280 שקל. בירושלים, שבה 690 אלף תושבים, כל מנדט מתוך 31 המושבים מקנה 1.4 מיליון שקל. בכל הרשויות המקומיות יש כ־7 מיליון בוחרים, כך שהתקציב למימון הבחירות הוא כ־460 מיליון שקל.
משמעות הדבר היא שאם נכנסים למערכת בחירות חדשה, כספים שהרשימות השקיעו עד עתה בבחירות יירדו לטמיון. רשימות שניהלו עד עתה קמפיין בחירות תוך שהן מסתמכות על תקציב הבחירות ידרשו החזר מלא להשקעתן. מאחר שלא נערכו בחירות ולא נקבעו מספר המושבים שבו זכתה כל אחת מהרשימות, הן עשויות לדרוש החזר מלא. בנוסף, ידרשו זאת גם רשימות שלא היו זוכות במנדט אם היו מתקיימות בחירות. העיקרון המשפטי עליו כולן ישענו הוא ההסתמכות - היכולת של אזרחים לסמוך על הבטחה שלטונית.
החזר עבור מימון מערכת הבחירות מתקבל מול חשבוניות, ובשלב זה איש לא יודע כמה עלו הקמפיינים של הרשימות השונות. החשש הוא כי החשיפה גבוהה אפילו פי שבעה מהעלות המתוכננת של מימון הבחירות. על פי מרכז השלטון המקומי, נרשמו לבחירות 5,500 רשימות. אם כל אחת מהן תדרוש סכום צנוע של 500 אלף שקל עלות קמפיין, המדינה עלולה לשלם כמעט 3 מיליארד שקל.
לדחייה של הבחירות יש מחיר נוסף – שחיקה של עיקרון יסוד דמוקרטי. היענות לדרישת סמוטריץ' היא חצייה של קו אדום ותקדים שיאפשר לו או לאחרים לדרוש בעתיד גם את דחיית הבחירות הכלליות. הבקשה לקיים מערכת בחירות רק לאחר הלחימה מופשטת וניתנת לפרשנות רחבה במצב שצה"ל ישהה ברצועת עזה עוד חודשים ואולי שנים. למפלגות הקואליציה, שעל פי הסקרים צפויות לאבד את הרוב שלהן, יהיה נוח לשמר את המצב הזה לזמן ארוך.
