בשל החרפת המצב הביטחוני: אושרו פיצויים בהיקף של מיליארד שקל לעסקים בצפון
בשל החרפת המצב הביטחוני: אושרו פיצויים בהיקף של מיליארד שקל לעסקים בצפון
בתקנות החדשות שאישרה ועדת הכספים לחודשים ספטמבר ואוקטובר, ייכללו גם הגליל התחתון כולל טבריה, גליל מרכז, חלק מיישובי העמקים, ואזור המפרץ שכולל את חיפה והקריות. מתווה הסיוע כולל עסקים בחיפה, הגליל והקריות, תוך מחלוקת על אופן הפיצוי לשכונות שונות
ועדת הכספים אישרה מתווה פיצויים רחב לחודשים ספטמבר ואוקטובר,שנדרש בשל החרפת המצב הבטחוני בחודשים אלו בצפון הארץ. אם עד לסוף אוגוסט, הפיצויים בגין נזק עקיף הסתיימו באזור כרמיאל-צפת, ובחודשים שבין דצמבר 2023 למאי הפיצויים הגיעו רק עד לקו העימות (נהריה-כפר ורדים), הרי שכעת הורחבו הפיצויים בגין נזק עקיף לחבלי ארץ נוספים.
בתקנות החדשות ייכללו גם הגליל התחתון כולל טבריה, גליל מרכז, חלק מיישובי העמקים, ואזור המפרץ שכולל את חיפה והקריות. עלות הרחבת המתווה בחודשים אלו היא יותר ממיליארד שקל, והיא נובעת מהעובדה שגם מטרופולין חיפה נכלל בתוך התקנות החדשות.
למעשה, התקנות הללו הובאו לאישור הוועדה כבר בשבוע שעבר, אבל בעקבות ביקורת שהיתה לחברי הכנסת על התקנות, האישור נדחה לשבוע זה. יו"ר הוועדה משה גפני הבין כי "אם לא נצביע היום, יהיו בעלי עסקים בצפון ומשפחותיהם שיקרסו". הסיבה לדחייה היא ויכוח עם האוצר, המתייחס למעמדם של קריית שמואל וקריית חיים, שתי שכונות בחיפה שמונות כ-40 אלף תושבים.
הסיפור הוא שיש שני מסלולים של פיצוי לעסקים, מסלול 'הוצאות מזכות', ומסלול 'מחזורים'. מסלול 'ההוצאות המזכות' מבוסס על החזר של 22% מסך ההוצאות של העסק. ומסלול מחזורים מבוסס על החזר של 15% ממחזור העסק בתוספת שיעורי הרווח מהתקופה המקבילה לפני המלחמה. מסלול המחזורים נחשב לרווחי יותר ולכן התושבים מבקשים להיכלל בתוך 'מסלול מחזורים'. האוצר כלל את מרבית הקריות במסלול המחזורים, ואת חיפה במסלול ההוצאות, ועל כך המהומה.
הסיבה של האוצר להבחין בין קריית חיים וקריית שמואל ליתר הקריות זו העובדה שהנחיות פיקוד העורף היו שונות בין המקומות. ה'ימים הכתומים' בקריית חיים וקריית שמואל היו מעטים יותר מאשר בשאר הקריות. מנגד, טוענים החכי"ם והתושבים כי "גם אם הנחיות פיקוד העורף היו פחות מחמירות, הרי שמרקמי החיים ופעילות העסקים בהם נפגעה, וכי ההנחיות של הפיקוד לא משקפות את המצב בשטח".
יוראי מצלאוי, סמנכ"ל במשרד האוצר, אמר בוועדה כי "אנחנו בשיח קדחתני עם אלוף פיקוד העורף, היינו שמחים להכניס אותם, אבל נצטרך למצוא תבחין שיוויוני, יש פה אירוע מקצועי שצריך להצדיק אותו עם השלכות רוחב. האם ההגבלות השונות יצרו הבדלים במציאות, זה דורש עבודה". מצלאוי אמר כי "יש מסמך של פיקוד העורף שבתחילת נובמבר שינה את ההנחיות, ואין למעשה אבחנה בין קריית חיים וקריית שמואל ליתר הקריות". ולכן לגבי נובמבר ודצמבר גם קריית חיים וקריית שמואל ייהנו ממסלול המחזורים שנותן פיצוי גדול יותר.
יו"ר הוועדה משה גפני אמר כי "התקשרתי לאלוף פיקוד העורף, ושאלתי על העניין, הוא דיבר די באריכות ואמר 'סתם מתלבשים עלינו', התקשרתי גם לשר הבטחון, ביקשתי בכתב מפיקוד העורף, ובתוך המכתב המתוקן שלו הוא מציין שאין הבדל, לא היום וגם קודם בין קריית חיים ושמואל ליתר הקריות, אבל הייעוץ המשפטי באוצר אומר שצריך לדעת בדיוק האם המגבלות שהיו לאנשים היו זהות, לנו בוועדה ברור שכך הדבר".
ח"כ ולדימיר בליאק אמר "ברור לי שקריית שמואל וקריית חיים חייבות להיות בפנים, חבל שלא עשיתם את העבודה קודם", בליאק הרחיק לכת וקרה לאוצר להמשיך במתוה שהיה בתחילת המלחמה שאיפשר לעסקים בכל הארץ לבקש פיצוי "אי אפשר להתעלם מכך, ברור שיש ירידה עסקית בכל רחבי הארץ, אי אפשר להמשיך בלי מתווה כלל ארצי".
חברי הכנסת ביקשו מנציגי הממשלה שיאשרו כבר כעת את המתווה לנובמבר דצמבר "בכדי ליצור ודאות", ונציג האוצר אמר בדיון שהם יגיעו בהקדם עם התקנות לחודשים הבאים, אך המערכות לבקשת פיצוי על חודשים אלו תיפתח ב-15 בינואר 2025. כמו כן, התקנות מסדירות את הפיצויים שמגיעים לעסק חדש שנפתח במהלך 2024, ואי אפשר להסתכל על המחזורים וההוצאות שלו בשנת 2023.
