"מערכת המס עומדת בפני אתגר משמעותי"
"מערכת המס עומדת בפני אתגר משמעותי"
החשש מהאטה משמעותית בגביית מיסים כתוצאה מההאטה בפעילות הכלכלית במשק, תייצר אתגר רב שכבתי עבור רשות המיסים ומדינת ישראל. על רקע הקמת הממשלה החדשה והחששות ממשבר כלכלי, השתתפו בסוף השבוע שעבר בכירי עולם המיסים המקומי בפורום Duns 100 השנתי של בכירי ענף המיסוי ושוחחו על הסוגיות המרכזיות המעסיקות את ענף המיסוי בישראל
בכירי ענף המיסוי בישראל התכנסו ביום חמישי האחרון בעיר תל אביב לרגל קיום פורום Duns 100 השנתי של בכירי ענף המיסוי. במסגרת הפורום בו התארח גם ערן יעקב, מנהל רשות המיסים, עלו לדיון סוגיות אקטואליות רבות הקשורות למדיניות הממשלה החדשה וסוגיות אקטואליות מגוונות הנוגעות לענייני מיסוי ואשר נמצאות על סדר היום של בכירי הענף.
בנוסף, ניתנה סקירה מקיפה על האלמנטים המרכזיים שליוו את עולם המיסוי בשנה החולפת, ועל אתגרי המיסוי המצפים לנו בשנת 2023.
הנושאים שעלו בפורום עסקו בין היתר בעדכון השנתי של מדרגות והטבות המס לשנת 2023, המלחמה בהון השחור, השפעות ההסכמים הקואליציוניים על הכלכלה הישראלית ומדיניות המיסוי, ההתמודדות מול המשבר הכלכלי והחשש ממיתון, אתגרי השעה וכו', "אנחנו נמצאים בתחילת שנת 2023 ורגע לפני העדכון השנתי של מדרגות מס הכנסה בסביבת ריבית ואינפלציה עולות, אנו רואים עלייה בשכר לצד עליית שווי נקודות המס והטבות המס. בנוסף אנו רואים המשך מלחמה של רשות המיסוי בהון השחור והגבלות על החזקות סכומי כסף מזומן", אמרה שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט, "בנושא החקיקה והצעות החוק הממשלתיות אנו רואים כי ועדת הכספים הכריעה, בניגוד להמלצת רשות המיסים, לבטל את המנגנון החדש שהקשה על חברות לבקש החזרי מס לשכירים באמצעות חברות טכנולוגיה. בנוסף הוחלט להאריך את התקופה שאפשר להחזיק את המענקים שעסקים קיבלו בתקופת הקורונה. לבסוף אנו רואים כי הייצוג המגדרי של נשים בתחום המס – ממשיך להתקיים באחוזים נמוכים, למרות שכן אפשר לראות עליה קטנה בייצוג נשי במשרדים העוסקים בתחום ואנחנו מקווים שמדובר במגמה שתימשך״.
מילים יוצרות מציאות: החשש מאפקט דומינו שלילי
הגעתו של ערן יעקב, מנהל רשות המיסים, יצרה עניין רב לאור התקופה הרגישה בה אנו נמצאים, ״בנוגע לרפורמה המשפטית, כאיש מקצוע וכאזרח אני מוטרד מדבר אחד, לעיתים בשיח בהסתכלות הפיננסית, יש פער בין השיח לבין האווירה ומה שמטריד זו האווירה וההתבטאות של חברות מסוימות המעוניינות להעביר מכאן את הכספים. כמובן שמותר להעביר את הכספים אבל צריך לשים לב לאמירות כי לפעמים הדברים מתגלגלים לא כמו שרצו ונוצר תהליך שאף אחד לא התכוון אליו. אמירות אלו עלולות להשפיע באופן ישיר או עקיף על הכלכלה הישראלית ועל ההשקעות במדינה. אני חושב שצריך, ראוי וחובה לקיים שיח אחר. בנושא המיסים, מדינת ישראל מנהלת משטר מס מאוד נוח לעשיית עסקים, אם כי כמובן שיש דברים שצריך לטפל בנושא הבירוקרטיה בשנת 2023", לדברי יעקב, בישראל קיימת סביבת עסקית טובה ותחרותית, "קיים פה אקו סיסטם מצוין, מהאנשים החכמים בעולם המאפשרים כלכלה טובה וייזום. מטריד אותי שחברות מהעולם מנסות לשאוב את המוח הישראלי. מכעיס אותי שאנשים שגדלו פה מנסים לא לשלם מיסים, ומדובר אנשים יצירתיים. יש אוכלוסיות עם מודעות מופחתת לתשלום מיסים ואנחנו בונים אמון עם הציבור כאשר אנו חושפים את האסטרטגיה שלנו ונותנים להם שירות טוב. צריך להמשיך כמדינה להתמודד עם הבירוקרטיה ולייצר נוחות עסקית, ובמקביל, לייצר בנקאות יותר חלקה״.
גם רבים מאורחי הפורום התייחסו לשינויים אשר עלולים להתרחש ברפורמה המשפטית, ״בנושא הרפורמה המשפטית, עילת הסבירות מאוד חשובה גם בתחום המס, השאלה היא אם הולכים לגישה הרחבה של הרפורמה שאומרת לבטל לגמרי את עילת הסבירות", אמר פרופסור דן ביין, שותף ומייסד משרד ביין ושות וסגן נשיא בית המשפט המחוזי חיפה בדימוס, "גם אם הרפורמה רק מתרכזת בתחום המשפטי זה יוצר אווירה שבתי המשפט לא יעזו או מאוד יימנעו מלהתערב בהחלטות מנהליות, גם בתחום המיסים. נושא זה יהווה אחד השיקולים שיכולים להשפיע על משקיעים. השאלה היא אם יש להם סיכוי מול בתי המשפט או לא, לכן הרפורמה בהכרח עלולה להשפיע״.
גם עו"ד תמי פירון שותפה בכירה וראש מחלקת נדל"ן, תשתיות ומימון פרויקטים במשרד עו"ד פירון שיתפה את דעתה הביקורתית כלפי הרפורמה המסתמנת, "הסיפור של הרפורמה המשפטית גולש מעבר לפגיעה ברשות השופטת והחלשתה, שזו סוגיה משמעותית בפני עצמה. יש כאן סוגיות כלכליות. כלכלת ישראל האיתנה - עד עתה - התבססה בין היתר על השקעות של ישראלים וזרים – הייטק, תשתיות ועוד. פגיעה בעצמאותה של מערכת המשפט, והחשש מפני פעולות שרירותיות או חד צדדיות מצד הממשלה או חברות ממשלתיות מבלי שניתן יהיה לקבל סעד סביר ממערכת המשפט, תגרום לחשש מהשקעה נוספת בישראל, לבריחת כספים זרים ומקומיים לחו"ל, ולפגיעה בשקל. הטלת מגבלות על יכולת ההחלטה של בית משפט או הגבלת העילות אותן הוא יכול לשקול כשהוא בא לפרש חוזה ובמיוחד צמצום עילת הסבירות, בדגש על חוזים מול המדינה, עלולה להתהפך עלינו.
אני חושבת שלמדינתנו הקטנה יש מספיק אתגרים בזכויות האדם, בביטחון, בחינוך, ביוקר המחיה, בדיור, ברווחה ובתשתיות ואני חוששת שפתיחה של חזית נוספת עלולה להשפיע לרעה על הצמיחה הכלכלית של ישראל. כמה זה יושפע? קשה לומר כרגע. אך המצב מאוד מדאיג וכמשרד עו"ד המייעץ לקהילה העסקית בארץ, באירופה ואפילו במרוקו, אנחנו חשים את תחילתה של המגמה. כך למשל יש המתחילים לבדוק אופציות במדינות אחרות כמו קפריסין ודומותיה. פופוליסטי עכשיו להגיד שחשוב לבחון ולייעל את המערכת השופטת ולבצע שינויים במידת הצורך, אז אומר את זה. אבל מה שמנסים לעשות זה לא ייעול ושיפור, זה ריסוק ושבירת כלים. ולזה אסור להסכים".
עו"ד ורו"ח יעקב דהן, יעקב דהן ושות' עורכי דין התייחס גם הוא לסוגיה המורכבת, "יש לשים לב, כי הרפורמה המשפטית יש בה בסבירות לא מבוטלת להרע את מצבם של הנישומים בישראל, היות ויש בה כדי לחלחל לפסיקות בתי המשפט שיתקשו מאוד לבקר את החלטות רשות המסים כרשות מנהלית, בכל מה שקשור לשאלת סבירות השומות שהוציאה, ולכן, יש לנהוג במשנה זהירות גם בהיבט זה".
מאורי עמפלי מייסד ובעלים, עמפלי, משרד עריכת דין מיסים, הדגיש כי קיים חשש אמיתי לאי תשלום מיסים מצד אזרחים בעקבות השלכות הרפורמה, "פעולות הממשלה הנוכחית לשנות באופן חד צדדי סדרי בראשית בתחום המשפט והחברה, עלולות להוביל בזמן הקרוב למרי בתשלום מיסים. למשל מצב בו המגזר הפרטי או חלקו יפסיקו בתשלום מקדמות על חשבון מס לתקופה כזו או אחרת. פקודת מס הכנסה מחילה סנקציה אזרחית ופלילית על עוסקים הפועלים כך, אך אני מתקשה לראות אותו אפקטיבי בזמן הקצר כאשר מדובר במאסה רבה של עסקים. המצב גם מוביל בין היתר להגירה של אנשים, כסף ועסקים מישראל. הדבר מצריך תכנון מיסוי נכון מצד העוזבים על מנת להקטין את חבויות המס שלהם בישראל לאחר מועד העזיבה. ניתן לצפות למשל כי הקהילה הישראלית בקפריסין ופורטוגל תגדל בצורה ניכרת בשנים הקרובות כל עוד הארץ לא תשקוט".
להשקיע או לשקוע
אחד נושאים המדוברים בעת הנוכחית הוא עניין ההשקעות בישראל, נדבך חשוב לחוסנה הכלכלי של המדינה בתקופה המאתגרת המצפה לנו, "בתקופה זו של ירידה בהיקף עסקאות הרכישה של חברות ישראליות על ידי חברות רב-לאומיות, ראוי שרשות המיסים תפעל על מנת להקל על סביבת המס הקשורה בכך, לטובת החברות הישראליות, המשקיעים והחברות הרב-לאומיות, אמר עו"ד אופיר לוי, שותף מוביל במחלקת המסים במשרד ארנון, "בהקשר זה, מתבקש למשל, שהרשות תכיר ב-SAFE כמכשיר גיוס השקעת אקוויטי ולא כהלוואה שיש למסות ריבית בגינה, וכן שהרשות תיישם את פסקי הדין המחוזיים בעניין שינוי מודל עסקי, תכיר בהסכמי רישיון בין חברתיים ולא תראה בכל שינוי מודל עסקי שחברה מבצעת לאחר רכישתה כעסקת מכר של קניין רוחני".
עו"ד ד"ר יובל נבות, שותף במחלקת המיסים במשרד הרצוג ציין כי, "יש בישראל מדיניות נוקשה של פירוש החוק כשולל פטור ממשקיעים תושבי חוץ המעסיקים בישראל נציגים לאיתור השקעות בחברות טכנולוגיה צעירות. הפטור ממס ניתן לקרנות הון סיכון סטנדרטיות, אך הוא לא ניתן לקרנות של גופי ממשל זרים (sovereign wealth funds), קרנות פרטיות של חברות טכנולוגיה רב-לאומיות, ויחידים או משפחות עתירי הון. לשם השוואה - בארה"ב קיים פטור מוחלט וגורף למשקיעי חוץ, וכך גם ברוב המדינות המערביות. אני יכול להעיד ממקור ראשון שיש השקעות שלא זורמות לישראל רק בשל החשש ממדיניות זו. אלה שכן מזרימים השקעות עושים זאת במשורה ומתלוננים על המגבלות שאנו כיועצים מטילים על הפעילות כדי לצמצם את החשיפה למס בישראל. מאחר שזהו עניין פרשני, ניתן בקלות לשנות את המדיניות ללא מאמץ חקיקה מורכב״.
ענת אנגל טנא, עו"ד (רו"ח) שותפה בכירהAnat Engel Tenne, Adv (CPA), Senior and Managing Partner, התייחסה לשיעור מס החברות, "ערן יעקב ראש רשות המיסים דיבר על סביבת מס נוחה בישראל לחברות הכוללת שיעור מס חברות שבין 5 ל 23 אחוזים. כולנו תקווה שאכן רשות המיסים תשנה את גישתה המחמירה במיסוי הבינלאומי, המביאה במקרים רבים לשלילת זיכויים זרים, ליצירת אירועי מס בחברות זרות מוחזקות בניגוד למשטר המיסוי במדינות התושבות שלהן, לשלילת הוצאות מימון עסקיות ועיוותים נוספים הנובעים מטענות יצירתיות ולא כלכליות שונות, שכן הגישות הללו גורמות לשיעורי מס אפקטיביים גבוהים לאין שיעור מ- 23 אחוזים הקבועים בחוק".
עו"ד עמית קריגל שותף במשרד משה מזרחי, נח, קריגל עורכי דין דיבר על חוק עידוד ההשקעות הון, "העת הזאת מלמדת על הצורך במתן יציבות הטבות למשקיעים בחברות הזכאיות להטבות מכוח חוקי העידוד״, הוא הסבירה והוסיף כי, "אין ספק כי חוק עידוד השקעות הון מכוון הלכה למעשה למגזר ההייטק, ולמעשה רוב מוחלט של ההטבות מוענק למגזר. חשוב להדגיש, שדווקא במציאות של חוסר ודאות ושינויים מהותיים במערכת המשפט, חברות ההייטק הרב לאומיות מחפשות יציבות. על כן יש להימנע כעת משינויים משמעותיים בחוק העידוד, ויש לשקול חקיקה מחודשת של פסקת יציבות ההטבות לחוק שתבטיח למשקיעים הגנה ברורה מפני שינויים. גם אם לא לאורך כל תקופת התוכנית כפי שהיה בעבר - הרי שהתחייבות להימנעות משינויים לתקופה של חמש שנים עשויה לתת מענה מסוים"
גם יגאל רופא, שותף מנהל מחלקת המסים פאהן קנה ושות' Grant Thornton התייחס לחוק לעידוד השקעת הון, "החוק לעידוד השקעות בנוסחו הנוכחי למעשה מיטיב בעיקר עם החברות המבוססות שעוסקות ביצוא של מוצרים או יצוא של ידע. החוק אינו מיטב עם עסקים קטנים שאינם קשורים למגזר ההייטק או למגזר היצרני המייצא מחוץ לישראל. בהקשר זה נשאלת השאלה האם לא נדרשת רביזיה מהותית ביחס למטרות שאותן מבקש החוק להשיג והאם באמת – אלו 2 המטרות שיש להשיג באמצעותו. כך לדוגמא, מדוע אין לעודד מגזרים אחרים במשק שלאו דווקא עוסקים בייצוא – לדוגמא, ענף החקלאות או כל מגזר יצרני אחר שלאו דווקא מייצא מחוץ לישראל. מי קבע שקריטריון הייצוא הוא הקריטריון המוביל?"
רם יולוס, שותף מייסד, יולוס גזית ושות', התייחס גם הוא לנושא ההשקעות, אך גם לשימור העובדים האיכותיים של תעשיית ההייטק בישראל, "מתוך רצון לשמר את "מוחות הייטק" הישראליים ובכך לעודד את הבאת השקעה זרה בישראל, חשוב להפנות קריאה למשרד האוצר ולרשות המסים למציאת פתרון לסוגיה לפיה נוכח ירידת שווי השוק של חברות ההייטק הציבוריות, אופציות שממומשות בימים אלו על ידי העובדים עשויות להיות ממוסות בעת המימוש כהכנסת עבודה (שיעור מס שולי אשר הינו גבוה משמעותית) הואיל ומחיר המניה נמוך יותר ממחיר המניה הממוצע ב- 30 ימים שקדמו למועד הקצאת האופציות, וזאת אף שהאופציות הוקצו במסלול רווח הון. שיעור המס הגבוה המושת על העובדים. כמו כן, אנו עדים בתקופה האחרונה לחוסר משמעותי בכוח אדם ברשות המסים, דבר אשר פוגע הלכה למעשה באופן ההתנהלות בהליכי השומה ובכך בנישומים ובקופת המדינה . יש לפעול מיידית לשינוי מצב זה".
עליית הריבית ואתגרי השעה
העלאת הריבית במסגרת ריסון האינפלציה והחשש ממיתון מייצרים אתגרים כלכליים רבים במשק העולמי, וגם במשק המקומי, "אכן, עליות הריבית במשק שמטרתן היא בלימת האינפלציה הן חדות ממה שציפו, ולפי התחזיות העלאות ריבית נוספות צפויות להימשך בחודשים הקרובים בשנת 2023. יחס ההחזר של משקי בית רבים עשוי לעמוד על כמעט -40% מההכנסה החודשית שלהם, רף שנחשב מסוכן ומבטא קושי אמיתי של משקי הבית לעמוד בתשלומי המשכנתא לאורך זמן", עו"ד שרונה בוחניק, ירון זאבי משרד עורכי דין, "במקביל, עסקים ממונפים באשראי גבוה יתחילו לחוות קשיים ועסקים ימנעו מנטילת הלוואות. ייתכן שנתחיל לראות האטה בצמיחה ואפילו מיתון במשק, כאשר הרבה כמות הכסף הפנוי הולך ומצטמצם עבור הרבה משכבות האוכלוסייה. האטה שכזו גוררת השפעות על מערכת המס מאחר וברור שתגרום להקטנת קופת המדינה מגביית מיסים. גביית המס תיפגע כתוצאה מצריכה פחותה של משקי הבית, כוח עבודה משלם המסים שמצטמצם בשל אבטלה ובעקבות מחסור במקומות עבודה נוספים, וגם בכלל עסקים שלא יפתחו ועסקים קיימים שהצמיחה שלהם תיפגע. למעשה, מערכת המס עומדת בפני אתגר משמעותי. מצד אחד, המערכת תצטרך לפעול להעמקת גביית המיסים, כלומר להעלות אותם בכל מיני דרכים, ומצד שני לא להוסיף בכך להעמקת המיתון המסתמן ולהביא להכבדה נוספת על בעלי עסקים ומשקי הבית".
עו"ד דין קלרו, שותף בכיר בשקל ושות', דיבר על אתגר הוצאות המימון, " נושא הטיפול המיסויי בהוצאות מימון - ריביות והפרשי הצמדה - מתעורר בחלק ניכר מהשומות שעורכת רשות המיסים בתקופה האחרונה, אשר עד כה מתייחסות לשנים שבהן סביבת הריבית והאינפלציה היו נמוכות. לרשות המיסים מגוון טענות יצירתיות שנועדו להגביל את האפשרות לניכוי הוצאות מימון, בין אם בטענה שהן שימשו למימון נכסים ״לא מניבים״ שעוד לא התחילו להפיק הכנסה, או שלא הוצאו בפעילות עסקית, ולכן יוצרות ״הפסד מימוני״ שלא ניתן להעברה. בסביבת ריבית ואינפלציה גבוהות ההיקף הכספי של המחלוקות האלו הולך לגבור משמעותית. אם עד כה ראינו שומות של עשרות מיליונים או מאות מיליונים בודדים, ההיקפים יעלו למאות רבות של מיליונים ואף למעלה מכך, וכל זאת בתקופה כלכלית מאתגרת ממילא".
יוסי אלישע, עו"ד ורו"ח, מייסד יוסי אלישע קלדרון ושות' עורכי דין, דיבר על מיסוי מקרקעין, ""ערן יעקב דיבר על גביית שיא חסרת תקדים בשנתיים האחרונות במיסוי מקרקעין, מול ירידה משמעותית בחודשים האחרונים עם עליית הריבית במשק. בטיוטת התוכנית הכלכלית שפורסמה ציפיתי לראות חקיקה בתחום מיסוי מקרקעין שתכלול תמריצים לביצוע עסקאות בסביבת הריבית הגבוהה הקיימת כיום. מה שאנחנו רואים זה מחזור של הצעות שעלו כבר לפני שנה. כמו למשל קיצור התקופה למכירת דירה למשפרי דיור ל 12 חודשים במקום 24, מתוך הנחה שמחירי הדיור ימשיכו לעלות באותו הקצב כפי שהיה לפני כשנה. מדוע ההצעה הזאת עולה שוב? הרי מדובר במי שזו דירתו היחידה. כל עולמו. לא במשקיעים מרובי דירות. הרי אם אנחנו הולכים לתקופה של סטגנציה או אפילו ירידת מחירי הדיור, צפוי שמשך הזמן שיידרש למכור דירה אף יתארך. יכולה להיות כאן תקלה מאוד משמעותית למשפחה שזו דירתה היחידה. אנחנו לא מדברים כאן רק על חיוב במס רכישה של 8%, יש גם מס שבח בשיעור של 25% לפחות על הדירה שמכרו. זה יהפוך אותם ממשפרי דיור למחוסרי דיור. גם הנושא של הסבת פרויקטים בין יזמים במקרה של פינוי בינוי בעייתי. הרי נקבעה הוראה קטגורית המחייבת במס רכישה כל הסבה כזאת. אם רוצים לקדם פרויקטים בתחום של התחדשות עירונית, דווקא מצופה היה לראות הקלות ואף תמריץ לכניסה של יזמים שיש ביכולתם להוציא את הפרויקט לפועל. יש גם המון הצהרות של יזמים שבשל הריבית הגבוהה, תהיה האטה משמעותית בקצב הבניה, מה שיגרום בצד הלחץ להורדת מחירים בשל סביבת הריבית הגבוהה גם קיטון בהיצע שעשוי למתן את הירידה. יש היום אפשרות ליזם שמוציא היתר בניה לקבל תוך שנתיים הפחתה מחבות מס רכישה של 6% לחבות של 5%. אם רוצים לעודד את אותם היזמים לבנות כבר עכשיו, מדוע לא להציע הפחתה יותר משמעותית של מס הרכישה? כאשר ברור שהמדינה נהנית בדרך הזאת מהגדלת ההיצע וגביית המס הנובעת מריבוי העסקאות".
עו"ד ד"ר זאב הולנדר, שותף במחלקה העסקית, פישר (FBC & Co.) התייחס בדבריו ליוקר המחיה, "בהסתכלות מאקרו, הסוגיה המרכזית שמטרידה את הציבור היא יוקר המחיה ומדוע המחירים בישראל גבוהים ממדינות אחרות באירופה, לעיתים של אותם יצרנים ממש. כולם מבינים שחייבים לעשות משהו כדי להוריד את יוקר המחיה, אך בישראל הסוגיות המהותיות לא נדונות. חלק מהפתרון וההתמודדות נעשה בחוק ההסדרים, כמו למשל אישור מוצרים בתקינה אירופאית לייבוא מהיר, וויתור על התקינה הישראלית. אני סבור שגם רשות המסים צריכה להתמודד עם שאלות של מדיניות בהקשר הזה; אם יש למשל עודף גביית מיסים – למה לא להוריד מע"מ? האם הגיוני הדבר, שמע"מ מהווה 50% מגביית המסים? למה לא להוריד את המע"מ על מזון, כפי שנעשה במדינות אחרות? דוגמא נוספת - קיים שיעור מופחת של מס על רווחי הון, העומד על 25% לעומת המס על האדם העובד בשיעור של כ-50%. מדוע? יוקר המחיה מטריד אותי מאד, ואני מסתכל על הדור הצעיר שמתקשה לרכוש דירה, בין היתר בשל המס הכבד שצריך לשלם. אלה התחומים החשובים שיש לטפל בהם".
יגאל רופא, שותף מנהל מחלקת המסים פאהן קנה ושות' Grant Thornton, דיבר על סביבת האינפלציה והעלאת הריבית, "סביבת אינפלציה והעלאות ריבית מחייבות את המחוקק ואת רשות המסים לבחון ביתר שאת את חוקי המס שמתייחסים להכרה בהוצאות מימון, הן ברמת החברות והן ברמת יחידים. כך לדוגמא, עיוות עיקרי שקיים כבר כעת הוא העובדה שיחידים שלהם פיקדון בבנק משלמים מס על הריבית בגין הפיקדון, אך מאידך, במידה ויש להם משכנתא הם לא יכולים לנכות את הוצאות הריבית בגין המשכנתא כנגד ההכנסה הכללית שלהם, או לכל הפחות בגין הכנסות הריבית מהפיקדון. למעשה יש כאן מיסוי כפול – מס על הפיקדון ואי התרת של הוצאות הריבית על המשכנתא".
עו"ד (רו"ח) רחלי גוז לביא, שותפה מנהלת במשרד עמית, פולק מטלון ושות' ושותפה במחלקת המסים, התייחסה לתיקונים המוצעים בטיוטת חוק ההסדרים שנועדו לתמרץ בנייה ומכירת דירות למגורים וציינה כי, ״התיקון המוצע לפיו מכירת נכסים - שנרכשו לפני 2001 - עד לתום שנת 2026 תמוסה בשיעור מס שבח מופחת עשויה להגדיל את היצע הקרקעות. יחד עם זאת, העלאת מס הרכישה על משקיעים פרטיים שנועדה להרתיע משקיעי נדל"ן הייתה מוטעית, מכיוון שבטווח הקצר היא עשויה להביא להתמתנות במחירי הדירות אך בטווח הארוך היא פוגעת במלאי הדירות. יתרה מכך, היקף המעורבות של משקיעים מושפע בעיקרו משיעור הריבית שעלתה בשנה האחרונה וכתוצאה מכך ניכרת ירידה דרמטית בהיקף רכישת דירות על ידי משקיעים. לכן, יש לרתום את המשקיעים להתמודדות עם משבר הדירות להשכרה ולבטל את מס הרכישה המוגבר המוטל עליהם, שהוא בבחינת קנס לכל דבר ועניין".
עו"ד אורן בירן, ראש מחלקת המיסים, גרוס ושות', דיבר על הצורך בשמירה על כספי הנישומים, ״אחת ההצעות שהצענו בוועדת המיסים: בצרפת אם מוציאים שומה מנופחת, המפקח צריך לדעת שאם תהיה ירידה בשומה אז יהיה קנס גרעון הפוך. צריך להוריד את רמת הניפוח של השומות כדי שיהיה ברור שהאגרסיביות מובילה לגרירה של תיקים למישור הפלילי. בנוסף, מטפלים לא מעט בשחקני קריפטו שהתחילו לעסוק בנושא לפני שהגיעו החוקים״.
מה קורה בגזרת הבלוקצ'יין והקריפטו?
עולם הקריפטו חווה לא מעט זעזועים באחרונה, ולמרות שנראה שנרשמת מגמת התאוששות בשווי ובמעמד המטבעות הדיגיטליים, הדרך להסדרת סוגיות המיסים בתחום עוד ארוכה, "כפי שגם אמר סגן נציב רשות המיסים, ואני מזדהה עם האמירה "המושג קריפטו אינו עוד "מילה גסה". חברות שעוסקות בפיתוח טכנולוגיה בתחום הבלוקצ'יין הן חברות היי-טק לכל דבר ועניין שספגו בחלקן הפסדים קשים לאור הקריסות שאנו עדים להם בעולם המטבעות המבוזרים", אמרה עו"ד מירי ביקל, שותפה – מנהלת מחלקת מיסים משרד עו"ד שבלת ושות', "החברות האלו פועלות בדרך כלל תחת רולינגים ספציפיים שאנו מוציאים עבורן שמפחיתים משמעותית את שיעור המס שלהן ושל בעלי המניות שלהן. חלק מהתמורות שהחברות האלו מקבלות תמורת הפיתוח שהן מבצעות הינו במטבעות קריפטוגרפים. למרות שערך המטבעות קרס בשנה האחרונה, לחברות האלו אין הפסד לצרכי מס עד שלא מממשים את המטבעות למזומן - שנקרא בעולמות הקרפטו "פיאט"- או שמממשים אותם למטבעות מסוג אחר. באופן זה חברות יכולות למעשה לתזמן את מועד יצירת ההפסד באופן שיהיה מיטבי להן על מנת לקזז את ההפסד כנגד הכנסות שיש להן ממקורות אחרים. גם לגבי יחידים זוהי תקופה שיש בה יתרונות מיסוי רבים לאנשים שמחזיקים מטבעות קריפטוגרפים, ויכולים ליצור הפסדים שניתן יהיה לקזז בעתיד כנגד הכנסות אחרות. על מנת ליצור הפסדים אין חובה לממש את המטבעות ל'פיאט' וניתן פשוט להמיר אותם לסוג אחר של מטבעות. אם לסכם, בתקופות של שווקים יורדים, זה הזמן לייצר באופן מושכל הפסדים לצרכי מס שנוכל לנצל בצורה מיטבית בעתיד. גם אם אנחנו מחזיקים בפוזיציה של "לונג" על המטבע, אנחנו נמכור, ובצורה מושכלת נכנס לפוזיציה מחדש."
ליאור נוימן, עו״ד שותף מנהל מחלקת המסים במשרד ש. הורוביץ ושות׳, העלה לדיון את השאלה באם העמדות שפרסמה רשות המסים בחוזרים ביחס לקריפטו חלחלו למשרדי השומה, "אמנם רשות המסים פרסמה בשנת 2018 חוזרים מקצועיים בתחום הקריפטו שיצרו וודאות מסוימת בעמדתה ביחס מיסוי פעילות של הנפקה ומכירה של מטבעות קריפטו בתחום מס הכנסה ומע״מ, ואף בתחום הנפקת אסימוני קריפטו לעובדים - ויש לברך על כך. אולם, ההוראות הללו הן מחד חדשניות ולא היו ידועות לשחקני הקריפטו בתקופה שקדמה להוצאת החוזרים, וההוראות גם לא חלחלו למשרדי השומה. אנו נתקלים ביותר מידי מקרים שבהם היד של פקידי השומה קלה על ההדק ותיקים שיש בהם פעילויות במטבעות וירטואליות, במקום שידונו בתחום האזרחי, מתגלגלים לחקירות פליליות מיותרות שגורמות עוול עצום לשחקנים בתחום - כולל משקיעים צעירים - שזה מחרב את עולמם. צריך לזכור שהמחוקק טרם נתן דעתו אם מטבע וירטואלי הוא נכס או מטבע שהחלפתו פטורה ממס, ולכן יש לנהוג במשנה זהירות וכן לאפשר לנישומים להגיע להסדרים כולל הליכים של גילוי מרצון (שלא קיימים היום ויש להסדירם בדחיפות) בלי לגרור אותם לשדה הפלילי. נקודה נוספת שיש לפתור במידית היא מציאת ערוץ שיאפשר לשחקני הקריפטו להעביר מטבעות דרך המערכת הבנקאית כדי שיתאפשר להם לשלם את המסים. הקשיים שמערימה המערכת הבנקאית מייצרים קושי אמיתי לשלם את המסים בתחום".
רו"ח (משפטן) בני יונה שותף מנהל, ממשרד ברכה ושות', התייחס גם הוא לנושא ואמר כי, "תחום המטבעות הקריפטוגרפים הינו חלק מתעשיית הפינטק, בה אנו מעוניינים בישראל. בהצעת המחליטים לחוק ההסדרים שפורסמה התווספה רגולציה מיסויית נוספת על תחום הקריפטו, שחלקה מיותרת ותגרום להרחקת התעשייה מישראל. עלינו למשוך את תעשיית הקריפטו והפינטק לישראל ולצורך כך יש להקל בבירוקרטיה המיסויית ולא להחמיר, ולהכניס הקלות והתרת חסמים ברגולציה כחלק מהחקיקה. עידוד תעשיות אלו ימשוך אותן אל ישראל ויביא להעשרת קופת המדינה בלא צורך להעלות מיסים".
בריחת המוחות ממס הכנסה
לא סוד שיש ביקוש רב לעובדי מס הכנסה אשר מכירים היטב את מערכת המיסוי, ולא סוד שלא מעט מפקחים עברו לשוק הפרטי בכדי לקבל תנאי שכר גבוהים יותר, "שוק ההייטק הפורח והתקדמות השכר במשרדים הפרטיים במיוחד משרדי עורכי הדין הוביל בשנה האחרונה לגיוס מאסיבי של מפקחים בכירים שיצאו מרשות המסים. בריחת מפקחים מנוסים לשוק הפרטי למשרדי רואי החשבון ועורכי הדין פוגעת קשות גם במדינה וגם בנישומים", אמר עו"ד ליאור נוימן, שותף מנהל מחלקת המסים במשרד ש. הורוביץ ושות׳, בהתייחסו לאופן בו משפיעה עזיבת המפקחים לשוק הפרטי על הנישומים במסגרת השומות ועל קידום רולינגים, "הפגיעה במדינה היא האטה בקצב הוצאת השומות ובקידום דיונים בשומות שכבר יצאו, וזו מהווה גם פגיעה בגביית מס ובהרתעה של רשות המסים. חברות ויחידים נישומים, שהתיקים שלהם לא נכנסו לביקורת כתוצאה מהמחסור בכוח אדם, אמנם נהנים מהמצב, אך לאור העומס האדיר הנופל על כתפיהם של המפקחים שנותרו במערכת קיימת פגיעה טבעית בקידום אישורים לעסקאות נושאים מקצועיים החשובים לנישומים, וכן במקרים רבים יש התארכות בסיום ביקורות ובהנפקת שומות מנופחות כתוצאה מהעדר זמן מספק לדיון מעמיק בשומות".
נוימן התייחס גם להאטה בשוק הדיור ובאם יש פתרונות מיסוי בתחום הנדל"ן לאור ההאטה הצפויה בשוק הדירות, "ההאטה בשוק המקרקעין נמצאת אמנם בשלב שבו המחירים טרם ירדו, אך בהחלט יש האטה משמעותית בקצב מכירת הדירות. ההאטה נובעת מהעלייה המהירה בשיעור הריבית, הן ביחס לשקל והן ביחס לדולר. מחד, משקיעים יכולים לקבל תשואות גבוהות על נכסים אלטרנטיביים סולידיים. מאידך, נטילת מימון ומשכנתאות התייקרו מאוד. מאחר ושוק הנדל"ן היווה אחד הקטרים לגביית המיסים מאלמנטים כגון: מס רכישה, מס שבח, מע"מ, ניכויי מס בגין שכר העובדים, אני מעריך שתהיה פגיעה משמעותית בגביית המיסים מהמגזר הנד"לני. ייקור מס הרכישה על דירות יוקרה ל-10%, ביחד עם הקשחת מיסוי על משקיעי החוץ, הבריחה את משקיעי החוץ היהודים משוק דירות היוקרה, וחבל, כי הם לא באמת התחרו עם הזוגות הצעירים על שוק הדירות. המדינה חייבת כבר עכשיו לגבש תכנית הקלה במס רכישה כדי להחזיר את אותם המשקיעים בייחוד לדירות היוקרה".
ובחזרה לעזיבת פקידי השומה, עו"ד (רו"ח) שחר שטראוס, שותף במשרד בנימיני ושות', הוסיך כי, "פקידי השומה ריקים. חוליות שהיו פעם עם 4 מפקחים נמצאות כיום עם מפקח אחד במקרה הטוב. הבעיה חמורה אף יותר בפקידי השומה במרכז. מפקחים עוזבים באמצע טיפול בתיק, ואין מפקח שמחליף אותם והתיק פשוט מתיישן. רשות המסים מפסידה מכך סכומי עתק להערכתי. המצוקה נובעת ראשית מהעובדה שיש פחות אנשים שניגשו ללמוד ראיית חשבון בשנים האחרונות, אבל בעיקר בגלל התגמול הנמוך מאוד של מפקחי מס הכנסה, בייחוד לאור עליות השכר החדות בשוק הפרטי בשנים האחרונות".
הגישה הנוקשה של רשות המיסים:
האם רשות המיסים מגזימה במדיניות הגבייה שלה? כיצד מתייחס בית המשפט למקרים הנמצאים במחלוקת, "במהלך השנים גרף האגרסיביות והיצירתיות של פקדי השומה בפיתוח תאוריות מיסוי חדשות, שהקשר בינן לבין חוקי המס קלוש במקרה הטוב, בעליה מתמדת. חלק מהעניין, עד לא מזמן, היה גם אחוזי הצלחה פנומנליים של רשות המסים בבתי המשפט שגרמו למוטיבציה עודפת להגיע לבית המשפט", מסביר עו"ד ירון סבר, ראש מחלקת מיסים (משותף), גולדפרב זליגמן, שדיבר על מצב פקיד השומה, "אבל בשנה -שנתיים האחרונות יש שינוי מגמה, אצל רוב השופטים אנו רואים פסיקה לטובת הנישום עם ביקורת, נוקבת לעיתים, גם על הרעיונות וגם על ההתנהלות של פקיד השומה ואני מקווה שזה מחלחל לתוך רשות המסים. מוטב שהרשות תשקול את עמדותיה בכל תיק באופן רציני לפני שמגיעים לבית המשפט. במקרים רבים אני בטוח שזה יוביל לפשרות טובות ואנחנו כבר רואים את זה בשטח בסוגיות מסוימות".
עו"ד רני שוורץ, משרד עו"ד ירון-אלדר, פלר, שורץ ושות', התייחס לצורך בדיאלוג ישיר עם גורמים רלוונטיים ברשות המיסים למקרים בהם יש טענות על התנהלות בתיקים מסויימים, "פגשתי למשל מקרה שאני מגיע לתיק, אני מגלה שביום חמישי מוציאים דרישת מסמכים, וכבר ביום ראשון מוציאים קנס מנהלי. או שמכפילים את השומה רגע לפני צו. אגב, באותו תיק גם הקליטו את המייצג, וזה עולה רק בתצהיר בבית המשפט. גם בית המשפט לא רוצה לעסוק בתהליך, אלא רק לקבוע בנושא המיסוי. כשזה המצב, אני חושב כי נכון שיהיה צינור פורמלי, שנוכל אנחנו כמייצגים לשים את הדברים בצורה פתוחה בפני הנהלת רשות המסים"
עו"ד שירה שיין, שותפה בכירה, מיכאל שיין ושות’ עורכי דין ונוטריונים, התייחסה לסוגיית המיסוי של עולים חדשים, "ישנה הרגשה שלמרות החקיקה שנתנה עשר שנים פטור לעולים חדשים, הרבה מהם בעלי ממון רב עם השפעה חיובית למשק, הרשות מקשה על כניסה לרשת המס לאחר סיום הפטור והופכת את ההליך למעייף מסורבל הכולל פרנויה כלפי נישומים עם נאמנויות עבור אותם תושבי חוץ לשעבר שנפגשים לראשונה עם המערכת"
עו"ד (רו"ח) שחר שטראוס, שותף במשרד בנימיני ושות' דיבר על תהליכים שלדעתו צריכה רשות המיסים לשפר, בדגש על דיוני השומה, "כל מי שעוסק בתחום מלין על כך שבשנים האחרונות הרשות מעלה טענות מפולפלות בדיוני שומה, אשר אינן כלכליות ויוצרות כפל מס, והכל בכדי להגדיל את חבות המס באותו תיק ספציפי. פעולות אלו מהוות תמריץ שלילי לעסקים לקחת סיכונים, ובייחוד לקבוצות רב לאומיות. פעולות אלו מנוגדות לאמירותיו של מנהל רשות המסים, מר ערן יעקב, שיש לפעול לכך שרשות המסים תהיה צודקת והוגנת, על מנת לגרום לאזרחים לשלם יותר מסים בטווח הארוך".
בפורום השתתפו:
ערן יעקב, מנהל רשות המיסים, עו"ד אופיר לוי, שותף מוביל במחלקת במיסים, ארנון; תדמור – לוי, עו"ד אורן בירן, ראש מחלקת המיסים, גרוס ושות', עו"ד אפי אוחנה, עו"ד, שותף - מחלקת מיסים וחברות, דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות', עו"ד בני יונה, שותף מנהל, ברכה ושות, עו"ד דין קלרו, שותף בכיר, שקל ושות', עורכי דין, פרופ' דן ביין, שופט בדימוס, פרופ' ביין ושות', עו"ד דניאל פסרמן, ראש תחום מסים, גורניצקי, עו"ד הילה תירוש, שותפה מייסדת, רן תירוש, עו"ד הראל פרלמוטר, שותף, ברנע ג'פה לנדה ושות', עו"ד ד"ר זאב הולנדר, שותף במחלקה העסקית, פישר (FBC & Co.), רו"ח יגאל רופא, שותף ומנהל מחלקת מיסים, פאהן קנה ושות' Grant Thornton Israel, עו"ד יובל נבות, שותף במחלקת מיסים, הרצוג פוקס נאמן, עו"ד יוסי אלישע, מייסד, יוסי אלישע קלדרון; ושות' עו"ד, עו"ד יעקב דהן, מייסד ובעלים, יעקב דהן ושות' - חברת עורכי דין, עו"ד ירון סבר, ראש מחלקת מיסים (משותף), גולדפרב זליגמן, עו"ד, ליאור נוימן, שותף, מחלקת מיסים, ש. הורוביץ ושות', עו"ד מאורי עמפלי, בעלים של משרד, עמפלי עריכת דין מיסים, עו"ד מירי ביקל, שותפה מנהלת מחלקת מיסים, שבלת ושות׳ עורכי דין ונוטריונים, עו"ד עמית קריגל, שותף, משה מזרחי, נח, קריגל - עורכי דין, עו"ד ענת אנגל טנא, שותפה בכירה ומנהלת, אלתר עורכי דין, עו"ד רחלי גוז-לביא, עו"ד, רו"ח ושותפה, עמית פולק מטלון משרד, עו"ד רם יולוס, שותף, יולוס גזית ושות׳, עו"ד רני שוורץ, שותף, ירון אלדר, פלר, שורץ ושות' עורכי דין, עו"ד שחר שטראוס, שותף, בנימיני ושות', עו"ד שירה שיין, שותפה בכירה מיכאל שיין ושות׳, עו"ד שרונה בוחניק, עו״ד, ירון זאבי משרד עורכי דין ואנשי הנהלת דן אנד ברדסטריט.
d&b – לדעת להחליט
