בלעדי1.4 מיליארד שקל יוקצו לקידום התעסוקה בחברה הערבית
בלעדי
1.4 מיליארד שקל יוקצו לקידום התעסוקה בחברה הערבית
למרות התוכניות הרבות לקידום תעסוקת ערבים, ההישגים עדיין רחוקים מהיעדים שנקבעו. על פי תוכנית החומש החדשה, התקציב לקידום תעסוקת הערבים יוכפל פי 3 ויינתן דגש על הכשרה טכנולוגית, הקמת מעונות יום ולימודי עברית
תקציב של 1.4 מיליארד שקל יוקדש לתעסוקה בתוכנית החומש לחברה הערבית לשנים 2026-2021. מדובר בגידול של כמעט פי שלושה בתקציבי התעסוקה בהשוואה ל־510 מיליון שקל בתוכנית החומש הקודמת לחברה הערבית (שנים 2020-2016). גידול זה מיוחס להסכמות שהושגו עם יו"ר רע"ם מנסור עבאס כתנאי לכניסתו לקואליציה ולהקמת הממשלה, אם כי גם ללא קשר ללחץ פוליטי כזה או אחר, אתגרי התעסוקה בחברה הערבית דורשים פתרון מעמיק ומקיף.
הגידול התקציבי יוקדש להמשך הפעלת מרכזי ההכוון התעסוקתי הפועלים ביישובים ערביים, העמקה והתאמה של הכשרות מקצועיות, שיתוף פעולה עם מכללות טכנולוגיות, הקמת מעונות יום ולימודי עברית.
החלטת הממשלה שהגיעה לידי "כלכליסט" ותובא לאישור בקרוב, מתבססת על עבודה של צוות בין־משרדי שבחן את אתגרי התעסוקה בחברה הערבית. האתגר המרכזי שנוסף מאז התוכנית הקודמת הוא תעסוקת הגברים בחברה הערבית, ובמיוחד צעירים ערבים חסרי השכלה. שיעור התעסוקה בקרב גברים ערבים נמצא בירידה עקבית זה חמש שנים וכעת הוא עומד על 73.4%. אתגרי התעסוקה בחברה הערבית אינם מסתיימים רק בשאלת שיעור התעסוקה, אלא גם באיכות התעסוקה. זאת על רקע העובדה ששכר העבודה לשעה בקרב ערבים (גברים ונשים כאחד) נמוך בכ־40% לעומת יהודים לא־חרדים.
הדו"ח מונה שלושה חסמים עיקריים המקשים על ערבים וערביות להשתלב בשוק העבודה בצורה מיטבית:
1. חסמי השכלה: מערכת חינוך לקויה, שיעור נמוך של זכאות לבגרות, ובעיקר אי־ידיעת עברית ברמה מספקת.
2. חסמי תרבות וחברה: היעדר מודלים לחיקוי, היעדר קשרים והיכרות עם החברה היהודית.
3. חסמי תשתיות: מחסור בתשתיות תחבורה ותקשורת, ובנוגע לתעסוקת נשים, מחסור במעונות יום.
חסמים אלו נוגעים בסוגיות רחבות מאוד, ולדברי חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית, "מבחינה מהותית מדובר בתוכנית אינטגרטיבית, שכל החלקים שלה מדברים זה עם זה - תוכנית התעסוקה מדברת עם תוכנית החינוך, עם תוכנית ההייטק ועם תוכנית התחבורה".
תעסוקת הגברים בירידה
שיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות עומד כיום על 33.2% (נכון לאוגוסט השנה). על פי התוכנית, עד 2026 יגדל שיעור התעסוקה של נשים ל־46.3% ושל הגברים ל־75.8%.
2 צפייה בגלריה
מימין: השרה לשוויון חברתי מירב כהן ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי. נצמצם פערים
(צילומים: שרון צור, יואב דודקביץ)
הכישלון הבולט ביותר של פרק התעסוקה בתוכנית הקודמת (תוכנית 922) היה בהקמת מעונות יום בחברה הערבית. באותה תוכנית הוחלט כי 25% מתקציב הבינוי למעונות יופנו לחברה הערבית, אלא שרק 11% מהתקציב הזה בוצעו בפועל. גם אם מוסיפים לחשבון את ההתחייבויות העתידיות לבניית מעונות (כלומר, חוזים שנחתמו אך טרם יצאו לפועל), מגיעים ל־47% בלבד מהתוכנית. בסך הכל תוקצבה בנייה של 35 מעונות, רק 4 מהם הושלמו, ועוד 15 נמצאים בבנייה.
הדו"ח גילה כי תוכנית מעונות היום סבלה מבעיות ממשלתיות קלאסיות של היעדר תיאום. השלטון המרכזי אמנם הקצה כסף לבינוי אך לא דאג לתקציב ייעודי לתכנון ולהקצאת קרקע מול רשות מקרקעי ישראל. כמו כן, הרשויות המקומיות מתנגדות מדי פעם בטענות שונות, בהן "היעדר צורך", "חשש מפגיעה במשפחתונים הפרטיים הקיימים", ו"חשש מעלויות ההחזקה".
התוכנית החדשה מתיימרת לפתור את הבעיות האלה הן על ידי הקצאת כסף ייעודי לתכנון והן על ידי הקמת צוות בין־משרדי עם נציגים מכל הגופים הרלבנטיים. לדברי גורמים ממשלתיים המעורים בנושא, "מוקדם מאוד לדעת אם המאמץ הזה יצליח, וגם לא ברור איך כל הסיפור יעבוד אחרי שהמעונות יעברו לאחריות משרד החינוך" (מהלך שאמור להתבצע בתחילת 2022).
יותר מדי לומדים הוראה
בשבוע שעבר פרסם בנק ישראל מחקר של ד"ר אלה שחר החושף שוב את החשיבות של מעונות היום לתעסוקת נשים בחברה הערבית. על פי המחקר, 61% מבין האמהות שלא עובדות בחברה הערבית מייחסות זאת לכך שהן צריכות לטפל בילד עד גיל 3. עובדה זו מביאה לכך שלמרות עלייה בשיעורי ההשכלה של נשים ערביות צעירות, אין עלייה זהה בשיעורי התעסוקה שלהן.
התוכנית הנוכחית שמה דגש על מכללות טכנולוגיות, הסבת אקדמאים להייטק ופיתוח השפה העברית, ולראשונה יש גם התייחסות לערבים שלומדים מחוץ לישראל. המכללות הטכנולוגיות מספקות מענה ל־7,000 סטודנטים ערבים, ולמקצועות הנלמדים בהן יש פוטנציאל לפריון גבוה, אלא ששיעור הנשירה של סטודנטים ערבים גבוה ועומד על 28%, ושיעור התלמידים שעמדו בבחינות הגמר ומחזיקים בתעודה מקצועית עומד על 50% בלבד – לעומת 63% אצל הגברים היהודים ו־72% אצל הנשים היהודיות.
אחת הסיבות העיקריות לנשירה היא המצב הכלכלי הקשה של הסטודנטים, ולכן מוצע לתת סיוע ללומדים במכללות הטכנולוגיות. מוצע גם לשנות את התמרוץ למכללות ולהגדיל את האינטרס שלהן להביא את הסטודנטים לסיום המסלול.
כיום יש 12 אלף ערבים בעלי תעודת הוראה שאינם עובדים בתחום (מפני שיש יותר מורים ממה שצריך) ומשתכרים שכר נמוך.
אחת התוכניות שיקודמו היא הסבה של בעלי תארים אלו להייטק או למקצועות אחרים בעלי פוטנציאל השתכרות גבוה. כמו כן, המטרה היא לבצע הכוונה מראש לסטודנטים ערבים לא ללכת למקצועות ההוראה.
אחת התופעות שזוכה לראשונה להתייחסות היא מספר הסטודנטים הערבים הגבוה שהולכים ללמוד בחו"ל (ירדן, טורקיה ומדינות רבות נוספות). ההחלטה הנוכחית קובעת כי תגובש תוכנית לסיוע לשילוב האקדמאים הללו בישראל, הן מבחינת הקלה בתהליך הרישוי הישראלי, והן במעקב אחרי הסטודנטים הללו, טיפוח רמת העברית שלהם ויצירת מסלול קליטה בחזרתם ארצה.
ידיעת השפה העברית שבה ועולה כחסם משמעותי מאוד. מתברר שהטיפול בשיפור השפה העברית מפוזר בין גופים ממשלתיים שונים (משרד החינוך, שירות התעסוקה, זרוע העבודה ומרכזי הצעירים), וכי אין נתונים מדויקים על רמת העברית בחברה הערבית בישראל. החלטת הממשלה קובעת כי יהיה תיאום בין הגופים השונים העוסקים בשיפור העברית, וייבנה מאגר נתונים על רמת העברית.
התוכנית צפויה לעבור כחלק מתוכנית החומש למגזר הערבי עד לסוף החודש. פרק התעסוקה גובש על ידי הצוותים המקצועיים באוצר, במשרד הכלכלה ובמשרד לשוויון חברתי. התוכנית מקודמת במרץ על ידי ח"כ מנסור עבאס, השרה לשוויון חברתי מירב כהן ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי.
לדברי כהן, "כיום ישנם צעירים רבים חסרי מעש בחברה הערבית הסובלים מאבטלה גבוהה. אני מאמינה שעם השקעה נכונה ניתן לצמצם את פערי התעסוקה בצורה משמעותית מאוד. לשם כך, יש לחזק את מיומנויות השפה העברית של הצעירים הערבים, למנוע נשירה מלימודים ולהכווין אותם להכשרות מקצועיות ולימודים בתחומים נדרשים".
השרה ברביבאי אמרה: "בתוכנית הזו שמנו דגש על איכות התעסוקה בחברה הערבית, כך שהם ישתלבו בענפים בעלי פריון גבוה כמו תעשיית ההייטק. נעשה זאת באמצעות קידום ידיעת השפה העברית, ועידוד מעסיקים להעסקה מגוונת".
