דעההמשטרה ובתי המשפט חשודים בהסגת גבול הדמוקרטיה
דעה
המשטרה ובתי המשפט חשודים בהסגת גבול הדמוקרטיה
ד"ר יעל עבאדי-רייס נעצרה לאחר שריססה את הגרפיטי "1400" מול ביתו של ח"כ מהליכוד; חוקריה העזו לשאול אותה היכן היתה ב-7 באוקטובר ולמי הצביעה בבחירות, אבל בית המשפט בשתי ערכאות סירב בתוקף לבקשת הסניגורית שלה להתייחס לשאלות אלו; באופן זה השופטים מסכנים את הדמוקרטיה הרבה יותר ממעשיה של העצורה
הארכיאולוגית ד"ר יעל עבאדי-רייס נעצרה לפני שבועיים לאחר שריססה גרפיטי, "1400" (כמניין נרצחי הטבח) מול ביתו של ח"כ שלום דנינו מהליכוד. שני שופטים בבאר שבע, שופטת השלום דורית בונדה והשופט המחוזי גיל דניאל, סירבו בתוקף לבקשת הסניגורית שלה עו"ד שרה חביב להתייחס לחקירת המשטרה, בה נשאלה עבאדי-רייס היכן היתה ב-7 באוקטובר והאם הצביעה לממשלה הנוכחית. כשהבינה הנחקרת את אופי וכיוון החקירה החליטה להפסיק לשתף עימה פעולה.
האירוע הזה מבטא את פשיטת הרגל הדמוקרטית המדאיגה שמטפסת מחוקרי המשטרה ועד לבית המשפט המחוזי. המשטרה ביקשה לעצור אותה לשבוע ימים, בית המשפט הסתפק במעצר בית קצר יותר. התיק נגדה עדיין פתוח בחשד להשחתת מקרקעין ציבוריים והסגת גבול. משטרת ישראל ובתי המשפט חשודים בהסגת גבול הדמוקרטיה והשחתתה.
ולגבי השאלות שנשאלה. על השאלה הראשונה, הרחיבה עבאדי-רייס במאמר שפרסמה ב"הארץ" לאחר מעצרה וחקירתה: "בשבת ה-7 באוקטובר חניתי בסורוקה ונכנסתי למיון. באזור המתנדבים חברתי לסניטרים ואיתם העברתי פצועים מהמיון למחלקות האשפוז, רצתי עם מיטות למנחת המסוקים, הבאתי שמיכה למי שקר. התבקשתי לגלגל מיטות בתור לסי.טי, וככה ליוויתי פצועים אל הטומוגרפיה הממוחשבת, ומשם אל הרנטגן".
השאלה השנייה – למי הצביעה בבחירות - היא בוודאי לא חוקית. ראשית, מצביעים לכנסת ולא לממשלה. אבל העיקר הוא שהיא היא מנוגדת להוראת חשאיות הבחירות בחוק יסוד: הכנסת. היא בוודאי אסורה על אוכפי חוק והיא גם מיותרת בגלל שאין לשוטרים מה לעשות עם התשובה. נניח שעבאדי-רייס הצביעה לבן גביר. האם אז העבירה שלה תישקל במאזניים מקלות יותר מאשר אם הצביעה למרצ? כששוטר שואל את השאלה הזו הוא רוצה מידע שיבהיר לו מי עומד מולו. ליברל-אנרכיסט מסוכן או ימני שפוי שקצת התבלבל ואבדה דרכו.
אלא שבדיוק בשביל זה אנו זקוקים לבתי משפט. לא רק כדי לבלום את הטרלול בבקשת המעצר המופרכת של המשטרה, אלא כדי להסביר לה שחקירה אינו אירוע פוליטי אלא מקצועי-פלילי נטול כל הטיה ומשוא פנים. וכאשר שני שופטים, בשלום ובמחוזי, מתעלמים מחריגות החקירה האלה הם מסכנים את הדמוקרטיה הישראלית הרבה יותר מאשר עבאדי-רייס.
לשופטים האלה דווקא היה ממי ללמוד. פרקליטתה של משחיתת המקרקעין היא כאמור עו"ד שרה חביב, שופטת בדימוס שטיפלה בתיקי מפגינים בעופרת יצוקה לפני 13 שנה. היא זיכתה אז ב"נו-קייס" מפגין שנעצר בידי המשטרה בגלל שהפגין בזמן המלחמה. היא אפילו זיכתה אותו בפיצוי כספי חסר תקדים של 13 אלף שקל.
חביב מצביעה על הדימיון. כאז וגם היום - המשטרה מנסה למנוע הפגנות בזמן מלחמה להתפשטות תסיסה אנטי-מלחמתית. במובן זה היא לא מייחסת משקל מיוחד לזהותו של השר, אבל אין ספק שלרוח המסורתית של דיכוי הפגנות נוספת כעת הרוח הגבית של השר איתמר בן גביר. ולכן, אולי נוספת עכשיו גם השאלה למי הצביע המפגין. אגב, הטלפון הנייד של עבאדי-רייס הוחרם כדי "להלבין" דרכו את החדירה לקבוצת הווטסאפ של המחאה. זאת כדי להסתיר את העובדה שממילא ידועה לחברי הקבוצה: שוטר נרשם לקבוצה כדי להתעדכן ולנטר את פעולותיה.
ועדיין המשטרה היום בהשראת השר הפכה מסוכנת יותר לדמוקרטיה. במספר הפגנות ברחבי הארץ היא פיזרה משמרות מחאה שקטות באלימות שלוותה בקללות. "העומס והמשימות שמוטלות על המשטרה יכולים להצדיק מקרים חריגים של איסור על קיום הפגנה", כתבה האגודה לזכויות האזרח ליועמ"שית ולמפכ"ל, "אך לא התנכלות גורפת לכל מחאה שחורגת מהזרם המרכזי, ולבטח לא את המכות הנמרצות שניחתות על מפגינים שקטים ללא כל התגרות מצדם".
פרקליט המדינה עמית איסמן הוא היחיד בינתיים שלוקח אחריות. במכתב חריף לאגף חקירות במשטרה, הוא מתח ביקןרת חריפה על התנהלות המשטרה כלפי אזרחים שמוחים נגד הממשלה. במכתבו מנה גם את עבאדי-רייס. איסמן ציין שחקירות המשטרה ודרישות המעצר מגיעות כדי פגיעה בשלטון החוק.
