אחריות תאגידית זה לא 'Nice-to-Have'; המשקיעים דורשים את זה
אחריות תאגידית זה לא 'Nice-to-Have'; המשקיעים דורשים את זה
עדי גמליאל, סמנכ"ל חדשנות, אסטרטגיה ו-ESG בנתיבי ישראל חושב שההבדל בין כל שומרי הסף של החברות למנהלי האחריות התאגידית הוא שהם עוסקים בעמידה בדרישות החוק, בעוד שמנהלי האחריות התאגידית הם שומרי הרף, הם אלו הדואגים להרים את החברה לסטנדרט גבוה מזה שדורש החוק מכיוון שיש בזה ייתרון עסקי
האתגרים העסקיים הגדולים שבפניהם ניצבים הארגונים היום אינם עוסקים רק בשורת הרווח אלא גם בהשפעה של אותם ארגונים על הסביבה והחברה בה הם פועלים. אם פעם אחריות תאגידית עסקה בהתנדבות עובדים, אחר כך עברה לשרשרת האספקה ולערכים סביבתיים וחברתיים משותפים היום היא עוסקת באימפקט – בהשפעה של הארגון על כל מחזיקי העניין, כל מי שמשפיע או מושפע מפעילות הארגון.
לעוד כתבות בערוץ TRUST
"אחריות תאגידית עוסקת בדרך שבה החברה מתנהלת מול הספקים, מול העובדים, בממשל התאגידי או באיכות הסביבה. אלה נושאים שנוגעים בכל חברה ולא משנה מה המוצר או השירות שלה. אם ניקח לדוגמא את חברת הסעות, העובדה שהיא תורמת הסעה עבור טיול לניצולי שואה זה נחמד, אבל אם הם לא משלם בזמן לספקים, או שהעובדים שלו מסכנים את החיים שלהם כי לא נותנים להם לנוח הרי שהוא לא מתנהל באחריות עסקית. מה שחשוב הוא האחריות העסקית – איך אתה מרוויח את הכסף שלך", מסביר עדי גמליאל, סמנכ"ל חדשנות, אסטרטגיה ו-ESG בנתיבי ישראל ומחבר הספר "אחריות תאגידית מא' ועד ת'".
תהליכי האחריות התאגידית לעולם לא יכולים להיות מנותקים מהערך הכלכלי שלהם לחברה. "זה חלק אינטגרלי מהפעילו ולא משהו נפרד. האחריות התאגידית היא שיעור בחשבון ולא שיעור בספרות. התהליכים צריכים להיות כלכליים כי אחרת זה לא יחזיק לאורך זמן. אני חייב להראות למה למחזר זה יותר כלכלי וכיצד ההשקעה בעובדים מיתרגמת לכסף – אחרת זה לא יחזיק מים כי בסוף חברות נועדו להרוויח כסף", הוא אומר.
במגזר העסקי, חברות ציבוריות נדרשות כיום, כחלק מדרישות הרשות לניירות ערך בישראל והרגולציה ברחבי העולם, לעמוד בדרישות ESG ולדווח לכלל המשקיעים שלהם על הפעילויות בתחום; חברות פרטיות יידרשו לכך מעצם העובדה שהן לקוחות או ספקים של חברות ציבוריות או משום שהן פועלות במרחב הבינלאומי וממילא הרגולציה שם מתקדמת.
"השאלה הגדולה היא אם הארגון שאנו חלק ממנו רוצה להיגרר או להיות מוביל. כלומר, אם הוא רוצה לשלוט בתוצאות העסקיות שלו או לבצע את ההתאמות כמה שיותר מאוחר, בתקווה שלא יתעורר מאוחר מדי ויגלה כי חלק ניכר מהפעילות שלא כבר לא קיימת משום שלא הבין את כללי המשחק החדש", אומר גמליאל. "זה לא Nice-to-Have, משקיעים דורשים את זה, ברגע שבורסות בעולם דורשות את הדיווח זה הפך להיות אירוע אחר לגמרי ודומיננטי בהתנהלות החברות".
האתגרים החדשים בתחום ה-ESG כוללים את שימור העובדים, שימור הידע בארגון ועוד אתגרים הקשורים בשינויים בשוק העבודה, אומר גמליאל. האם אלה לא אתגרים בתחום האחריות של מחלקת ה-HR?
"האחריות שלי כמנהל אחריות תאגידית היא לראות שהתהליכים קורים. אני מסתכל על כל מחזיקי העניין בחברה, כולל העובדים. כשאני עוסק בנושאי העובדים אני לא מחליף את סמנכ"ל משאבי האנוש אבל כן צריך לבחון את הנושאים ולשאול שאלות. ההבדל בין כל שומרי הסף של החברה למנהל האחריות התאגידית זה שהם שומרי סף והוא שומר הרף".
אנחנו נמצאים בתקופה של האטה כלכלית, תקופה שבה האתגרים העסקיים של חברות הרבה פעמים קשורים בהישרדות. האם חברות יכולות וצריכות גם בתקופה כזו להמשיך לעסוק ב-ESG?
"המאה ה21 מלאה במגוון גדול של אתגרים ניהוליים, והרגישות החברתית של הציבור בכלל עולה עימם כל הזמן. מכאן, שרף הציפיות הגדל מחברות וארגונים לפעול ברגישות אנושית וחברתית, בראיה סביבתית וכלכלית טובה יותר מחייב אותן לעסוק עמוקות בשאלת מרחבי האחריות וההשפעה שלהם. אחריות תאגידית היא ראשית האחריות העסקית שלהם.
זו תענה על השאלה – איך הם מרוויחים את הכסף שלהם? כלומר מהי מידת האחריות שלהם אל מול שרשרת האספקה, העובדים הלקוחות והממשל התאגידי שלהם.
האחריות הנוספת היא אחריות חברתית, כאן יבוא לידי ביטוי המענה על השאלה מה הם עושים מבחינה חברתית עם הכסף שהם הרוויחו? כל זאת ללא כל קשר אם המוצר או השרות שלהם חברתי או בא לפתור בעיה סביבתית".
אם בעבר הנושא הסביבתי היה בראש סדר העדיפויות של ארגונים, נראה שהיום נוכח המצב הכלכלי והפוליטי בעולם יש שינוי, האם אתה חושב שחברות פחות עוסקות באיכות הסביבה בהקשר של אחריות תאגידית?
"הנושא הסביבתי חשוב מצד אחד אבל מצד שני אולי לא מובן מספיק כי כשמדברים על צמצום פליטות לא מקשרים את זה לפעילות הליבה של החברות. בנוסף, כשמדינות מדשדשות ומחליטות לדחות את קבלת ההחלטות – אנשים מקבלים את המסר.
שינויי האקלים משפיעים על כל דבר, החל מגיאופוליטיקה וכלכלות ועד הגירה. ההשפעה על בעלי החיים והצומח היא מכרעת לתוחלת חיים שלהם וגם שלנו בני האדם.
מעל לכל, אני חושב שמשרדי ממשלה בכל ממשלות העולם צריכים להבין כי זרועות הביצוע שלהם הן החברות הממשלתיות והמוסדות הלוויינים שלהם, הם אלו אשר צריכים להוביל את השינוי. שרשראות האספקה שלהם כוללות את מירב הגופים הפרטיים והעסקיים בכל מדינה, בין אם הם עסקים גדולים בינוניים או קטנים, ההשפעה שלהם חוצה מגזרים. למשרדי הממשלה יש את הכח היישומי לשנות רגולציה, לשחרר בירוקרטיה ולייצר סטנדרטיזציה אל מול הספקים בחברות הממשלתיות. רק שיתוף פעולה אמיתי בין הרגולטור לזרועות הביצוע שלו יכולות לעמוד ביעד כדי שלכדור הארץ תהיה המשכיות סביבתית, חברתית ועסקית. ויפה שעה אחת קודם".
נתיבי ישראל היא חברת תשתיות, והמשימה העיקרית שלה היא תכנון והקמה של תשתיות תחבורה אשר בחלקן באות על חשבון שטחים פתוחים. איך האחריות שלכם באה לידי ביטוי בהיבטים סביבתיים?
"חברת נתיבי ישראל עוסקת גם בתכנון תשתיות תחבורה בפיתוח של רשת הכבישים, רכבל וגם באחזקה של תשתיות אלו, יש באחריותינו כ-9,000 ק"מ של כבישים בינעירוניים וזה אתגר לא פשוט. אנו גם בונים תשתיות רכבת קלה וכבדה, שדה תעופה משלים לנתב"ג. במהלך בניה ואחזקה של תשתיות אלו, האתגרים הסביבתיים אינם פשוטים. לכל אתגר מורכב יש יותר מתשובה אחת.
כשהגעתי לנתיבי ישראל להקים את התחום היה לי ברור שלחברת נתיבי ישראל יש השפעה אדירה על כלל התושבים במדינה גם מבחינה סביבתית . אנו פועלים רבות באופן וולונטרי מעבר למה שנדרש בחוק. אנו הראשונים לתרגם את ייעדי האו"ם לקיימות בישראל, בדיוק כפי שהיינו הראשונים לאמץ תקן בינלאומי לתשתיות ירוקות בישראל ולעשות את הכל שיהיה תקן ישראלי שכזה. אני מדבר על זה כבר מספר שנים ומקווה שנצליח לקדם זאת בהקדם האפשרי".
מה המשמעות של תשתיות ירוקות?
"ישנם מספר לא גדול של תקנים והנחיות לתכנון המקדמות ראיה הוליסטית יותר של תשתיות החלק משלב התכנון ההקמה ועד לאחזקה. התקן הבינלאומי אותו אימצנו הוא GREEN ROADS האמריקאי בכביש 77 בין תל קשיש לרמת ישי. ההסמכה של הכביש התבצעה בשיתוף פעולה של חברת סולל בונה מקבוצת שיכון ובינוי כמי שהיה הקבלן שביצע את הפרויקט. הפרויקט ממחיש יותר מהכל את העובדה שאפשר לעשות את הדברים בצורה אחרת וטובה יותר. יש בו שילוב של חדשנות סביבתית, לצד איכות ומקצועיות אשר ליוו את הביצוע הכולל שיקום תוואי השטח והחזרת המרחב לחי והצומח בו. דוגמא טובה לכך היא שהתכנון המשופר הצליח לחסוך כחצי מיליון מ"ק של חומרי מילוי על כל המשתמע מכך לרבות חסכון בכרייה של חומרים טבעיים אשר כולל גידול בנסיעת משאיות, אבק וכו'.
קידום שבילי אופניים ועיסוק במגוון ביולוגי שהוא קריטי לנושא הסביבתי בכל פרויקט".
מה עם תחבורה ציבורית ?
"המדינה משקיעה רבות בתשתיות של תחבורה ציבורית, ניתן לראות את ההשקעה במסילות הרכבת בעשור האחרון: הרכבת הקלה בתל אביב, הרכבל בחיפה, נתיבי התחבורה הציבורית. אבל ברור לכולם שזה לא מספיק, בכל העולם הגידול בכמות הרכבים מהיר יותר מהקמת תשתיות תחבורה. גם בתוכנית החומש הקרובה של החברה יש דגש גדול יותר על תחבורה ציבורית וטוב שכך. זה חלק בלתי נפרד גם מהמחויבות החברתית שלנו כחברה ממשלתית לאומית.
עם זאת, צריך לזכור שאנו חברות התשתית מספקים תשתית בלבד וזו רק מחצית מהאתגר, החצי השני שייך לחברות המפעילות את התחבורה הציבורית, ככל שאלו ישפרו את השרות שלהם, את הנגישות ואת השילוב של מספר פתרונות תחבורה בצורה יעילה, אנו נראה יותר ויותר אנשים משאירים את הרכבים שלהם בבית ומשתמשים בתחבורה הציבורית. דעתי האישית היא שמרבית הציבור בישראל כמו בעולם רחוק מלהיות טיפש ומחפש פתרונות יעילים ונוחים הרבה לפני העלות הכספית".
מהו האתגר הגדול לדעתך של חברות בנושא ה-ESG היום?
"הנושא הסביבתי, של צמצום פליטות גזי חממה בפעילות הליבה וזו של שרשרת האספקה הוא אחד הנושאים ה'חמים' אבל האתגר הלא פחות משמעותי הוא להכניס לדנ"א של החברה את נושא ה-ESG.
כיום, יש לא מעט שולחנות דירקטוריון חסרים נציגות של אנשי מקצוע מתחום הקיימות וה-ESG חוסר ההבנה ואי ביצוע הכשרה מקצועית בתחום היעדר מונחים ומושגים המאפשרים את תרגום ההיבטים החברתיים לשפה המקצועית של הארגון מגבילים את ההבנה של חברי הדירקטוריון. יתרה מזאת, בדיקטוריונים יושבים אנשים אשר להם רקע פיננסי , אך לא הרקע הנדרש לראייה חברתית רחבה יותר. הכשרה של דירקטוריון או מינוי דירקטור בעל רקע מתאים יכולים להשפיע לטובה. הפיתוח המקצועי של הדירקטוריון וחשיפתם לתהליכים סביבתיים בחברות מקבילות בעולם, רגולציה מתפתחת העתידה להשפיע על ליבת העיסוק של החברה אותם הם מייצגים ובעיקר, הבנה מה נדרש כדי להגיב בהצלחה לאתגרים הכלכליים, הסביבתיים והחברתיים העצומים של היום .
הקמת ועדה ייעודית בכל דירקטוריון, אשר תדון בנושאים של חדשנות, פיתוח עסקי ו ESG בצורה טובה ועמוקה אחת לרבעון, תביא להנעת כדור שלג שיבטיח שחלק גדול מהקולות אשר נעדרים כיום משולחן מקבלי ההחלטות יקבלו את המקום הראוי להם.
בהיעדר כל זאת, התחום החברתי-כלכלי-סביבתי יהיה בעל השפעה פחותה על קבלת ההחלטות סביב שולחן הדירקטוריון".
* ערוץ TRUST של כלכליסט בשיתוף שופרסל נולד מתוך רצון להוביל חברות לקחת אחריות בתחום האימפקט ולייצר שינוי דרך פרויקטים בעולמות ה-ESG.
