למרות משבר כוח האדם בצבא - צה"ל יפטר עשרות קצינים
למרות משבר כוח האדם בצבא - צה"ל יפטר עשרות קצינים
לטענת צה"ל, מדובר ביישום של תוכנית רב-שנתית שנועדה "להצעיר" את צבא הקבע. כ-322 קצינים פוטרו מאז 2016 לפי "נוהל לשחרור אנשי קבע מטעמים ארגוניים", כאשר הגיל הממוצע של המפוטרים הוא 34
צה"ל צפוי לפטר השנה עשרות קצינים בדרגת רב-סרן, חלקם הוגדרו כקצינים מצטיינים, וזאת בזמן שהצבא מתמודד עם מחסור משמעותי בקצינים בדיוק בדרגות הללו ועל אף שביחידות אחרות בצבא מבקשים לקלוט אותם. בחלק מהמקרים מדובר על קצינים שרצו לחתום קבע עד גיל פרישה והצבא אף עודד אותם לעשות זאת, וברגע האחרון תוכניותיהם השתנו ללא התראה מוקדמת.
הפיטורים מתבצעים באמצעות נוהל שנקרא "נוהל לשחרור אנשי קבע מטעמים ארגוניים" או צכ"ס, ראשי תיבות של "צמצום כוחות סדירים". מדובר בנוהל שנוצר במקור ב-2006 ועודכן מאז מספר פעמים ומאפשר לצה"ל לפטר אנשי קבע. לטענת הצבא, מדובר ביישום של התוכנית הרב-שנתית הקודמת של צה"ל (תר"ש תנופה) שקידם הרמטכ"ל הקודם אביב כוכבי שנועדה "להצעיר" את צבא הקבע. פקודת הצכ"ס מאפשרת לפטר קצינים עד גיל 39 בלבד ועד דרגת רב-סרן.
לפי נתוני צה"ל, כ-322 קצינים פוטרו בעילת צכ"ס מאז שנת 2016, כאשר הגיל הממוצע של המפוטרים הוא 34. ב-2022 פיטר הצבא 44 קצינים בעילה זו וב-2021 פיטר 99 קצינים. בצה"ל טוענים כי ההנחיה האחרונה בדבר צמצום כוחות סדירים בצה״ל הופצה בשנת 2022 ובימים אלה מטופלים המקרים האחרונים של הצמצומים עליהם הוחלט בשנת 2022, שטרם מומשו. עוד נטען כי בשנת 2023 לא הופצה הנחיה שכזו ונרמז כי אין כוונה לעשות זאת. למרות הצהרות צה"ל, ל"כלכליסט" נודע על קצינים שקיבלו בשבועות האחרונים הודעה על כך שהם צפויים להשתחרר משירות בניגוד לרצונם מפני שהצבא צריך לעמוד במכסות הצכ"ס, וזאת בניגוד לעמדת המפקדים הישירים שלהם שרוצים להשאירם בצבא.
"משבר הרב-סרנים"
פיטורי הקצינים מגיעים במקביל למשבר הפנימי בצה"ל שנוצר בעקבות הליכי חקיקת ההפיכה המשטרית. המשבר הנוכחי, שממוקד בצבא המילואים הוביל לפגיעה בכשירות הצבא, והחשש הוא שהקרע בצבא המילואים יחלחל גם לצבא הקבע ולמתגייסי הסדיר. עם זאת, גם לפני כן צה"ל התמודד עם משבר כוח אדם ספציפי שזכה לכינוי "משבר הסרנים" או "משבר הרב-סרנים", וזה מתייחס לעזיבתם של קצינים רבים לפני או מעט אחרי שהם נכנסים לשלב הקבע המובהק.
עד להליכי חקיקת ההפיכה המשטרית משבר הסרנים היה אחד מהנושאים הבוערים ביותר על שולחנם של ראש אכ"א והרמטכ"ל, שהיו צריכים להבין כיצד הם מתמודדים עם פרישה גדולה של קצינים שמקשה על איוש תפקידי מפתח בצה"ל ושתשפיע בטווח הקצר והבינוני גם על האיכות העתידית של הקצונה הבכירה.
מי שמייצגת את חלק מהמפוטרים היא עמותת "מגן ביטחון למען משרתי ופורשי מערכת הביטחון" שמבקשת להפוך למעין ארגון יציג של אנשי הקבע ודורשת לעצור את הליכי הפיטורים במסגרת הצכ"ס. לטענת העמותה, הקצינים שמושפעים מהצכ"ס הם אלו שיושם עליהם מודל הקבע שגובש בשנת 2010. במכתב שנשלח על ידי העמותה לראש אכ"א יניב עשור נכתב כי "בחודשים האחרונים נערכים גלים של זימוני קצינים בדרגת רס"ן, לראיונות בטרם שחרור בעילה של צמצום כוחות סדירים, כשהנימוק העיקרי ולרוב אף היחידי לשחרור במרבית המקרים הינו "מכסות צכ"ס רס"ן מודל 2010". פיטורים אלו, מתבצעים באופן תמוה, חרף חוסר מוצהר באיוש תפקידים בדרגת הרס"ן ועזיבה של רס"נים רבים את המערכת, מיוזמתם". לטענת העמותה, הליכי הפיטורין שמתרחשים כעת נובעים מכך שהצבא קידם יותר מדי קצינים צעירים מבלי להתחשב במכסות הפרישה המוגבלות שיש לו. עוד הם טוענים כי הצבא פועל בגילנות ומעדיף קצינים צעירים שביצועיהם והערכתם נמוכה משל אלו שיפוטרו.
"סימנו קו באקסל ותוך שלושה חודשים הייתי בבית"
ש', קצין לשעבר שעובד היום בשירות המדינה, עשה את מרבית השירות שלו בחיל ההנדסה: "קיבלתי חוות דעת מאוד טובות, קיבלתי קיצור דרגה לסרן, מענק. שקלתי להשתחרר אבל נתנו לי לימודים ודירוג א' כדי שאשאר". אחרי ששירת בעזה בצוק איתן עבר ליחידת יהל"ם שם קיבל את דרגת הרב-סרן "נאמר לנו שאנחנו נשארים עד הסוף". אחרי התפקיד ביהל"ם נשלח ש' לתפקיד אחר שאילץ אותו להעביר את המשפחה מירושלים לאילת: "בתקופה הזו אני מפקד על 180 חיילים, המח"ט מדרג אותי בתור "בולט לחיוב". בשלב הזה הבין ש' כי ייתכן שלא יאפשרו להישאר בקבע עד גיל הפרישה: "אמרתי להם שאני רוצה להשתחרר אם אין לי עתיד שם אבל משכנעים אותי להישאר. נשארתי בגיל 37 בכוונה שאני נשאר עד הסוף".
לדבריו, יום אחד התקשר אליו המפקד שלו וסיפר לו על תהליך הצכ"ס: "לקח לי כמה דקות להבין בכלל מה הוא רוצה. לפני שנה וחצי שכנעו אותי להישאר ואני זה שרציתי ללכת. נכנסתי לטלטלה. העברתי את המשפחה ולקחתי התחייבויות כי חשבתי שאני נשאר עד הפנסיה. תוך שלושה חודשים הייתי בבית". ש' מספר כי בזמן התהליך הציעו לו תפקידים בחילות אחרים אבל בהנדסה לא אפשרו לו לעבור: "החיל לא נתן לי לעשות את זה כי זה פוגע להם בהקצאות. רצו אותי בשיזפון ומפרשית. זה לא מקצועי או הגיוני זה פשוט תהליך שצריך לעשות אותו. שיקולי המערכת. סימנו בקו בקובץ אקסל ויישרו קו. היו ימים שהייתי בוכה בתסכול".
תגובת דובר צה״ל: "בהתאם לתוכנית הרב שנתית הקודמת הוחלט כי בכל שנה יבוצעו מהלכי השתנות בצה"ל, בהתאם לצרכים ארגוניים. מהלכי השתנות אלה חייבו, בין היתר, תהליכי שינוי בתקינת כוח אדם ובחלקם גם צמצום כוחות סדירים, ותהליך זה התבצע בשנים האחרונות. בתוך כך, עניינו של כל משרת נבחן באופן פרטני, ומאושר כנדרש על בסיס התאמה וקריטריונים מסודרים".
