פרשנותבחסות הממשלה: הצד המכוער של הסייבר הישראלי
פרשנות
בחסות הממשלה: הצד המכוער של הסייבר הישראלי
בעוד שהפינטק הוא חלק ממגמה עולמית, הסייבר מאז ומעולם היה גאווה ישראלית. אלא שבארץ צומחת כבר שנים בחסות ממשלות ישראל תעשיית סייבר התקפי מפוקפק
43% מהיצוא של מדינת ישראל מיוחסים היום להייטק, כך לפי הדו״ח השנתי של רשות החדשנות. נתון אחר באותו דו״ח מספר ששני התחומים הלוהטים ביותר, שמושכים אליהם הכי הרבה הון ומשקיעים, הם הסייבר והפינטק. אולם בעוד הפינטק הוא חלק ממגמה עולמית, הסייבר מאז ומעולם היה גאווה ישראלית ייחודית. אבל הפרסומים של הימים האחרונים בנוגע לחברת הסייבר ההתקפי NSO, שמצטרפים לשורה ארוכה של חשיפות ב"כלכליסט" לאורך 10 שנים, חייבים לדחוף את הגורמים האחראים, בתוך התעשייה ומחוץ לה, לחשב מסלול מחדש.
מדינת ישראל מציעה מסלול הכשרה ייחודי ליזמי הייטק ולמתכנתים, שמתחיל ביחידות הצבאיות המובחרות. זה הפך את הסייבר הישראלי למוביל עולמי, עד כדי כך שמעל ל־40% מהשקעות ההון הגלובליות בסקטור כולו בשנת 2020 זרמו לחברות ויזמים ישראלים.
מרבית חברות הסייבר הישראליות מפתחות מוצרי הגנה כשרים וראויים. אבל לצד החברות הללו צומחת בישראל כבר שנים באין מפריע תעשיית סייבר התקפי, ולה נוח הרבה יותר להישאר בצל. כבר שש שנים שאנחנו עוקבים ב"כלכליסט" אחרי פעילות NSO, מהחשיפה של המכירות המפוקפקות במקסיקו ועד לפרקטיקות של שימוש במתווכים מפוקפקים לא פחות לאורך השנים. עם הזמן עלו על הרדאר שלנו עוד חברות, קטנות יותר ומפורסמות פחות. סנפאי הישראלית, למשל, סייעה לשליט המושחת של מלזיה לעקוב אחר פעילי אופוזיציה, ורק בשבוע שעבר כתבנו כאן על חברת קנדירו התל־אביבית שרוגלות שלה אותרו על ידי מיקרוסופט וסיטיזן לאב על מחשבים של מעל ל־100 עיתונאים, פוליטיקאים ופעילי זכויות אדם. חציים, אגב, בחצר האחורית שלנו ממש.
המקרים האלה הם הצד המכוער של הסייבר הישראלי, אבל הם לא הבן החורג שלו. במקרים רבים גופי הביטחון הישראליים אפילו נמנים עם לקוחותיהן הנאמנים של החברות הללו. מעבר לשאלה המוסרית, ייתכן שאנחנו קרובים לנקודה שבה הנזק התדמיתי לישראל עולה על הרווח שמפיקה התעשייה הזאת. יש לקוות שהחשיפות העיתונאיות לא רק יקשו על החברות עצמן, אלא אף יעוררו מחשבה נוספת ביחס למערך התמיכה החשאי האוטומטי שמוצע להן בחסות ממשלות ישראל.
