בלעדימחקר: ככל שהשכר בענף גבוה יותר, כך הפער בין גברים לנשים עולה
בלעדי
מחקר: ככל שהשכר בענף גבוה יותר, כך הפער בין גברים לנשים עולה
מחקר שהזמינה זרוע העבודה במשרד הכלכלה מצא כי בתחומי המידע והתקשורת שם השכר הממוצע 16,500 שקל - הפער בין שכר גברים ונשים הוא 39%. לעומת זאת, בתחום החינוך שבו השכר הממוצע 8,500 שקל - הפער 14% בלבד. עוד מצא המחקר שנשים נוטות ללמוד באקדמיה מקצועות המובילים לשכר נמוך
הפער בין גברים לנשים בשכר עולה ככל שהשכר הממוצע במקצוע עולה. נשים מהוות רוב גדול בין הסטודנטים, אך הן נוטות ללמוד מקצועות שמובילים לשכר נמוך. כך עולה ממחקר בנושא פערי השכר בין גברים לנשים שהזמינה זרוע העבודה של משרד הכלכלה. את המחקר ערכו החוקרים תרצה וילנר, אלישע בן מאיר וסמדר סומך מהיחידה לחקר התעסוקה במכון מאיירס ג'וינט ברוקדייל.
בעשור האחרון ניכרת עלייה בשיעור התעסוקה של נשים. שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה בשנת 2018 עמד על 76% והוא גבוה בהרבה מ-69% במדינות ה-OECD. למרות זאת, פער השכר המגדרי בישראל באותה שנה היה 32%. המחקר סוקר את הפערים ואת הדרכים לצמצומם.
המחקר מונה שורת גורמים לפער השכר המגדרי. המרכזי שבהם הוא שבישראל 2017 נשים עבדו בממוצע כ-8 שעות שבועיות פחות מגברים. שיעור העובדות במשרה חלקית היה גבוה פי 2.5 לעומת שיעור העובדים – 31% מהנשים לעומת 13% מהגברים. הדבר נובע במידה רבה מהתפיסה שעיקר האחריות לגידול הילדים ולעבודות הבית הוא של האישה.
שיעור הנשים בענפי תעסוקה המתאפיינים בשכר גבוה נמוך יחסית ובענפים המתאפיינים בשכר נמוך הוא גבוה. כך, 37% בלבד מהעובדים בענף המידע והתקשורת, שאליו משתייכות חברות הייטק רבות, הן נשים, לעומת כמעט 80% מהעובדים בשירותי הבריאות, הרווחה והסעד ובענף החינוך, המתאפיינים בשכר נמוך.
המחקר מגלה שככל שהשכר בענף מסוים גבוה יותר, כך פער השכר באחוזים יהיה גבוה יותר. כך למשל השכר בענפי השירותים, הפיננסיים והביטוח עומד על 14,600 שקל ופער השכר לשעה עומד על 35%. החישוב לפי שעה מנטרל את הפער בהיקף המשרה. בתחומי המידע והתקשורת עומד השכר הממוצע על 16,500 שקל. הפער בין שכר גברים ונשים עומד על 39%. לעומת זאת, בתחום החינוך השכר הממוצע עומד על 8,500 שקל והפער על 14% בלבד. בתחום שירותי האירוח והאוכל, השכר הממוצע הוא 5,400 שקל והפער עומד על 13%.
עוד מעלה המחקר, כי ל-55% מהנשים בגילאי העבודה העיקריים יש תואר אקדמי, לעומת 44% מהגברים. 59% מהסטודנטים ב-2018 היו נשים. אלא שהמחקר מגלה שמרביתן לומדות בתחומים שלרוב מובילים לתעסוקה בשכר נמוך יחסית. למשל, 23% מכלל הסטודנטיות לתואר ראשון לומדות חינוך והכשרה להוראה והן היוו 80% מכלל הסטודנטים לחינוך באותה שנה. 82% מהסטודנטים למקצועות עזר-רפואיים הן נשים. לעומת זאת, 4.6% מכלל הסטודנטיות לתואר ראשון לומדות מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב, המובילים להייטק, והן היוו ב-2018 33% מכלל הסטודנטים בתחומי לימוד אלה. 10% מכלל הסטודנטיות לומדות הנדסה, עוד תחום שיכול להוביל למשכורת הייטק, והן רק 30% בתחום.
ראש מינהל תעסוקת אוכלוסיות בזרוע העבודה יוליה איתן אומרת שמיגור פערי השכר המגדריים יכול להוסיף 7% לתל"ג, שהם כ-82 מיליארד שקל. לדבריה, "זו הקבוצה בעלת הפוטנציאל הגדול ביותר. בנוסף, כיום יש לנו גיבוי משמעותי מהממשלה כדי להרחיב את המענים". הממונה על זרוע העבודה תאיר אפרגן אומרת שהממשלה קבעה יעד לצמצם את פערי השכר בין נשים וגברים צעירים ב-2.6% בשנה עד 2030. "נפעל ליצירת כלים משלימים שיתמכו במהלך". מנכ"לית ג׳וינט ישראל, ד״ר סיגל שלח אומרת ש"בתעסוקה, המשוואה פשוטה, כל קבוצה שאינה ממצה כישוריה בשוק העבודה גורמת להפסד מאקרו-כלכלי. יש לקדם תעסוקה שוויונית לנשים בכלל, ובמיוחד לפעול למען נשים מאוכלוסיות המרוחקות יותר מתעסוקה".
שרת הכלכלה אורנה ברביבאי אמרה ש"חובתנו להבטיח קידום פתרונות מעשיים לתעסוקה שוויונית עבור נשים באמצעות שיתופי פעולה בין כלל המגזרים. הפורום שמובילה זרוע העובדה יפעל ליצירת שינויים בסוגיות ליבה ולמיצוי הפוטנציאל התעסוקה לנשים".
