הפרחת השממה או אפליה? ועדת הכלכלה דנה בהגדלת יישובי ההתיישבות הכפרית ל-700 בתי אב
הפרחת השממה או אפליה? ועדת הכלכלה דנה בהגדלת יישובי ההתיישבות הכפרית ל-700 בתי אב
עמית יפרח, תנועת המושבים: "החוק מסייע להבטיח שיגיעו לאזורים אלה משפחות צעירות ולא ספקולנטי נדל"ן". ח"כ סמי אבו שחאדה: "זו מכבסת מילים לפרויקט גזעני, שמטרתו היא כאילו יישוב הנגב והגליל"
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, קיימה הבוקר דיון ראשון וסוער ב"חוק האגודות השיתופיות". הצעת החוק מבקשת להגדיל את מספר בתי האב ביישובים קהילתיים מ-400 ל-700, ובו בזמן להרחיב את השימוש במנגנון ועדות הקבלה - לא רק בנגב ובגליל, אלא גם ביישובי יהודה ושומרון. יוזמי החוק ותומכיהם דיברו בדיון על הפרחת השממה וסיוע להתיישבות, ו לעומתם אמרו המתנגדים כי הרחבת היקף ההתיישבות הכפרית אינה עולה בקנה אחד עם מדיניות מינהל התכנון, וכי יש בוועדות הקבלה משום אפליה, הדרה ואפילו גזענות. החוק אמור לעבור קריאה שנייה ושלישית ואז לעבור לאישור הכנסת.
מיון המועמדים לקבלה נועד במקור לייצר התאמה אידאולוגית ופרקטית, שתבטיח את הצלחת הקיבוצים והמושבים, שמרביתם קמו על ברכי הסוציאליזם. מנגנון הסינון יושם גם ביישובים הקהילתיים בשנות השבעים, שהוקמו במוצהר לצורך ייהוד המרחב. לאחר שהוגשו כמה עתירות לבג"ץ נגד השימוש בהליכי הקבלה, התקבל בכנסת, בשנת 2011, תיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות, שבו נקבע הסדר כולל, שהסדיר את הליכי הקבלה ביישובים קהילתיים, לרבות הרחבות של קיבוצים ומושבים. יישוב קהילתי הוגדר אז כיישוב שבו מספר בתי האב אינו עולה על 400.
יוזמי התיקון לחוק הנדון בימים אלה, ובהם החכ"ים אורית סטרוק (האיחוד הלאומי), יום טוב כלפון ושירלי פינטו (ימינה), שרן השכל וצבי האוזר (תקווה חדשה) וניר אורבך (הימין החדש), מבקשים להרחיב את החוק. לטענתם, "המציאות מלמדת כי יש צורך בתיקון חקיקה, שיעדכן את הגדרת היישוב הקהילתי ליישוב המונה 600 בתי אב וגם יחיל אותו על כלל ההתיישבות הקהילתית בפריפריה. בכך יתאפשר ליישובים קהילתיים, המעוניינים לשמור על אופי ייחודי, לגדול ולהתרחב תוך שמירה על לכידות חברתית ותרבותית, ומבלי לפגוע באורח החיים הקהילתי-כפרי המבוסס".
עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים, בירך על התיקון: "בסופו של דבר, החוק מסייע לקידום ההתיישבות בנגב ובגליל, ודרך ועדות הקבלה מאפשר לשמור על הקהילות, להבטיח שיגיעו לאזורים האלה משפחות צעירות ולא ספקולנטים של נדל"ן. כמובן שנתמוך בסעיף החוק שמבקש למנוע אפליה. על פי מחקר הכנסת, מתקבלים 98% מהמבקשים להתקבל ליישובים, וגם 2% שלא מתקבלים יכולים לערער".
אייל בצר, ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל: "אנחנו בעד קיום משותף. אי אפשר לבוא בטענות אלינו על גזענות. יש פה בעיה אמיתית של עצירת פיתוח היישובים בנגב ובגליל. אנחנו מגרשים את הילדים שלנו. כדי שיהיו ישובים רב-דוריים, צריך לאפשר את הרחבתם מ-400 ל-600".
ח"כ סמי אבו שחאדה: "כל מה שאנחנו עושים פה זה מכבסת מילים לפרויקט גזעני, שמטרתו היא כאילו יישוב הנגב והגליל. אני חושב שאם אנחנו רוצים להיות עם קצת יושרה, צריך לקרוא לילד בשמו. זה שבמדינת ישראל נעשים דברים כאלה זה חמור. חברה שסבלה מאנטישמיות, שהיא גזענות, וחלק גדול מהחוקים שלה בנויים על גזענות, צריכה להיות רגישה לחוקים כאלה. אני לא יודע אם אני מתאים תרבותית ליישובים האלה. ולא רק זה, אפילו רוצים להכפיל את הפשע הזה".
ח"כ אוסאמה סעדי חיזק את דברי אבו שחאדה: "בג"ץ הוציא כרטיס צהוב בפעם הקודמת, ואתם מצפצפים על זה, וכשהוא פוסל חוקים אתם מותחים עליו ביקורת. בסוף, הכרטיס האדום ייצא, והחוק לא יעבור. זה חוק גזעני מבית מדרש של גזענים". סעדי הוסיף כי "אנחנו בכנסת אין לנו סמכות לחוקק חוקים בשטחים הכבושים. הריבון שם הוא המושל הצבאי".
עו"ד גיל גן מור, האגודה לזכויות האזרח: "החוק התחיל מתפיסה קואופרטיבית, אבל ברוב היישובים כיום אין שום ייחודיות או ערבות הדדית. מדובר בישובי איכות חיים. הומוגניים מאוד, יישובי וילות. תושבי היישובים הללו לא מוכנים לוותר על פריבילגיה שאין לאף אחד. ועדות הקבלה הן רישיון לאפליה, שכן העילות הן עמומות, ומאפשרות להכניס שיקולים שאסור לשקול במסווה של שיקול ההתאמה. הן גם מאפשרות שרירות רבה. הבעיה היא לא רק בשלב ועדות הקבלה, אלא בעצם העובדה שיש הליך מיון, אפקט מצנן והליכי מיון לא פורמליים. מי שלא רצוי לא מגיע בכלל לוועדת הקבלה. יש היום פער בלתי נסבל בין הקיבוצים והמושבים ליישובים הקהילתיים, למרות שבימינו אין ביניהם הבדל של ממש. אם כבר צריך רפורמה, צריך להטיל מגבלות גם על הליכי הקבלה לקיבוצים ולמושבים".
עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: "הרציונל של החוק המקורי היה שמדובר ביישובים קטנים ומלוכדים באזורי ספר. הרחבתם מ-400 ל-600 שומטת את הקרקע מהטענה הזו. הוועדה לא שמעה נתונים כמה יישובים יוכלו לעשות קבלה. אני לא חושב שמי שמציע ותומך בחוק הוא גזען, אבל אני חושב שהחוק דוחף באופן לא מודע אנשים להדיר אוכלוסיות שאינן דומות להם ולא נראות להם. ייתכן מאוד, שאם אני יכולתי לעשות ועדת קבלה לדירה שנמכרת בבניין שלי, היתה עוברת אליה משפחה אקדמאית עם שלושה ילדים וכלב - בדיוק כמו המשפחה שלי. כשנותנים לאנשים זכות לבחור את השכנים, נוצר מצב של הדרה".
היועץ המשפטי של ועדת הכלכלה, עו"ד איתי עצמון: "יכול להיות שנכון יהיה לבחון שוב, בשלבי החקיקה הבאים, את כל מרקם האיזונים. כיום ההסדר כולל שורה של איזונים מאוד חשובים שהוכנסו בזמנו בדיוני ועדת החוקה, כמו איסור אפליה וחובת הנמקה של ועדת הקבלה. ברגע שמאוד מרחיבים את ההסדר, ולהבנתי מאוד מרחיבים אותו, נכון היה לשקול אולי את הרכב ועדת הקבלה והשיקולים שהם מאוד רחבים של אי התאמה לחיי הקהילה ואי התאמה למרקם חברתי ותרבותי".
