ביטול חובת הרישוי למתווכי עובדים עלול להפוך את שוק העבודה לג'ונגל ואת העובדים לטרף קל
ביטול חובת הרישוי למתווכי עובדים עלול להפוך את שוק העבודה לג'ונגל ואת העובדים לטרף קל
משרד העבודה פרסם בשבוע שעבר תזכיר חוק שיכול להוביל למהפך בשוק העבודה הישראלי. במרבית המקרים, תיקוני חוקים מצפים לשיפור, אך במקרה הנוכחי, התוצאה עלולה להיות הרסנית במיוחד עבור עובדים ישראליים. מדובר בהצעה לבטל את חובת הרישוי לעסוק בתיווך עבודה של עובדים ישראליים, מה שיבטל למעשה את הפיקוח החיוני על חברות השמה. אם לא תיבחן הצעה זו בצורה מעמיקה, נוכל למצוא את עצמנו בשוק עבודה פרוע, חסר פיקוח, שבו העובדים הם הטרף הקל.
פגיעה בזכויות עובדים - הרישוי הנוכחי, המנוהל תחת חוק שירות התעסוקה, מבטיח כי חברות השמה פועלות תחת פיקוח הדוק, תואמות את החוק ומגינות על זכויות העובדים. ביטול חובת הרישוי יעביר את כל הענף למצב של "הג'ונגל", שבו כל אחד יוכל להפעיל לשכה פרטית ללא כל פיקוח, מה שמסכן את זכויות העובדים. הפוטנציאל לניצול העובדים, גביית תשלומים לא חוקיים או שימוש לרעה במידע אישי יעלה, והמועמדים לעבודה עלולים למצוא את עצמם ללא הגנה מול עסקים שלא פועלים תחת כללים ברורים.
חוסר פיקוח על גופים קטנים - הצעה זו טוענת כי הביטול יסייע לעסקים קטנים וזעירים בענף התיווך, אשר מציינים כי חובת הרישוי מקשה עליהם לפעול. עם זאת, בעיני, החירות הזו עלולה להביא בדיוק להיפך. במקום לעודד תחרות בריאה, עשוי להיווצר שוק שבו כל אחד יוכל להיכנס ולפעול ללא הכשרה מתאימה או רגולציה, דבר שעלול לגרום להרס האיכות השירות ולפגוע באמון הציבור. במקום שוק תעסוקה מאורגן, ניתקל במערכת רשלנית ופרועה.
אפליה וסלקציה בשוק העבודה - החוק החדש כולל אמנם את איסור האפליה על פי מקום מגורים, אך כל עוד אין פיקוח הדוק על חברות ההשמה, קשה לראות כיצד ניתן לאכוף זאת באופן אפקטיבי. העובדים עלולים להיתקל באפליה, במיוחד כאשר מדובר באוכלוסיות מוחלשות – ערבים, חרדים, נשים או אוכלוסיות מוחלשות אחרות. ללא רישוי ורגולציה, יקטן הסיכוי להבטיח שוויון זכויות במגוון תחומים.
השלכות על עובדים זרים - לגבי עובדים זרים, אין ספק כי ההחמרה בפיקוח על תיווך עובדים זרים היא חיונית. עם זאת, תזכיר החוק מציע להעביר את האחריות לפיקוח לגורמים אחרים, שמעשיהם לא תמיד יהיו יעילים או מיידיים. הדבר עלול להוביל למקרים של ניצול עובדים זרים או לעיכובים בטיפול בתהליכי העסקה, מבלי שתהיה מערכת מקיפה ומספקת לפיקוח על מצבם.
תחרות פרועה ופגיעה בשוק העבודה - הביטול של הרישוי והפיקוח עשוי ליצור תחרות פרועה בשוק, בה המתחרים יפלו לעיתים למלכודות של קיצוצים או פשרות על איכות השירות. הדבר יפגע בכל הצדדים – גם במועמדים לעבודה שייפגעו ממחירים נמוכים ומהיעדר תמיכה מקצועית, וגם במעסיקים שלא ימצאו את המועמדים המתאימים ביותר.
השלכות טכנולוגיות ותמורות השוק - החוק החדש מתייחס אף לשינויים טכנולוגיים, אך בלי פיקוח מתאים, ניתן להניח שהסיכון לשימוש לרעה בטכנולוגיות מתקדמות, כגון בינה מלאכותית, יהיה גבוה. ייתכן שהמערכת הזו תעודד תהליכים מקומיים וסטנדרטים נמוכים, שיפגעו בעובדים, במיוחד בנוגע להפלות או לניצול טכנולוגי.
פגיעה במעמד המדינה כרגולטור - לבסוף, התפיסה שהמדינה תוכל להמעיט ברגולציה בשוק העבודה עלולה לשדר מסר מסוכן לגבי העדפת שיקולים כלכליים על פני הגנה על זכויות העובדים. מדינה שלא ממלאת את תפקידה כרגולטור עלולה לאבד את אמון הציבור במערכת החוקית שלה.
לפיכך, ההצעה לתיקון חוק שירות התעסוקה עשויה להישמע על פניו כצעד חשוב להקטנת הרגולציה וייעול השוק, אך למעשה היא עלולה להוביל לבעיות חמורות הרבה יותר ולכן על המדינה למצוא את הדרך לאזן בין הפחתת חסמים עסקיים לשמירה על זכויות העובדים. כל פתרון שלא ילווה בהסדרה מחודשת של מנגנוני פיקוח אפקטיביים יוביל אותנו למחוזות של פגיעות חמורות בשוק העבודה, שיפגעו בעיקר באנשים הפגיעים ביותר.
דרור ליטבק הוא מנכ"ל ManpowerGroup ישראל
