פרשנותבחוקותיך תלך הביתה: מדוע סמוטריץ' צריך להתפטר וגרדוס חייב להישאר
פרשנות
בחוקותיך תלך הביתה: מדוע סמוטריץ' צריך להתפטר וגרדוס חייב להישאר
בזמן שהגירעון מאמיר ואפילו לא מתבצעים דיונים על תקציב 2025, הממונה על התקציבים יוגב גרדוס לא יכול להרשות לעצמו להיענות להצעה המתריסה של בצלאל סמוטריץ' ולהתפטר. שר האוצר הוא זה שצריך לשים את המפתחות וללכת
בראיון שהעניק בצלאל סמוטריץ' לעיתון במשפחה ערב כניסתו לתפקיד שר האוצר, הוא הסביר איך עומדת להיראות הקדנציה שלו. בין ההתבטאויות האוטופיות, המאפיינות הקמת ממשלה וקוראות לעבודה הרמונית שלווה, סמוטריץ' תימצת את שליחותו בתפקיד: "ניסו הרבה תיאוריות כלכליות. ניסו קפיטליזם, ניסו סוציאליזם אבל דבר אחד לא ניסו: תפיסה כלכלית שנקראת והיה אם שמוע. אם ניישם את התורה נזכה לשפע כלכלי וברכה גדולה. זו התפיסה הכלכלית שלי". שר האוצר הוסיף כי "אנחנו מאמינים בתורה: אם בחוקותיי תלכו ונתתי גשמיכם בעיתם ויהי שפע כלכלי גדול. השאלה אם אנחנו יהודים מאמינים באמת או שאנחנו מאמינים בבית הכנסת אבל בחוץ חיים את עולם השיקולים החיצוני".
מאז ועד היום סמוטריץ' הוכיח שהוא לא רק מדבר, אלא גם מיישם הלכה למעשה את הדוקטרינה הזו. הוא פועל לפיה בפנאטיות המאפיינת את מסלול חייו כנער גבעות, והתוצאה היא אובדנות כלכלית. כבר בתקציב הראשון שאותו העביר, וחרף המלחמה הקשה, בחר השר שאחראי על קופת המדינה לא לקצץ באופן משמעותי את הכספים הקואליציוניים, ובחר לא לקצץ במשרדים המיותרים שהוקמו, ותוך כדי מלחמה המשיך להזרים להם תקציבים של מיליארדים. עכשיו, כשאותם מיליארדים חסרים בתקציב כדי להמשיך ולתמוך במפונים, השר ממליץ פשוט לפרוץ את תקציב המדינה.
השיטה הזו של סמוטריץ' לא נוחלת הצלחה בינתיים, וחברות הדירוג מציינות זאת במפורש בהפחתות הדירוג האחרונות שלהן. הדירוג של ישראל ירד בגלל הימנעות מביצוע צעדים תקציביים מתחייבים לנוכח ההוצאה התקציבית הגדולה שכופה המלחמה. הדירוג ירד מכיוון שחברות הדירוג רואות שהממשלה ושר האוצר ממשיכים לא לעשות כלום עם טיפול בגובה ההוצאות, ואולי אפילו מתכוונים ללכת לכיוון ההפוך. הדירוג ירד כי הצמיחה מאטה, היצוא פוחת, האינפלציה מרימה ראש, ועדיין אין ולו דיון רציני אחד על התקציב הבא.
בנקודה הזו נתקל השר בממונה על התקציבים יוגב גרדוס, שמשנתו היא כלכלית ולא אמונית. גרדוס, כמו כל אנשי אגף התקציבים לפניו, דואג לשמור על הקופה, על מסגרת התקציב, על כך שכסף ציבורי יסייע להגשים מטרות התומכות בצמיחת המשק.
הגישות הסותרות הללו הובילו להתנגשות, ששיאה במכתב ששלח השר לגרדוס. תמציתו: לא מתאים לך - שים את המפתחות ותלך. אני השר, אני מחליט וזו המדיניות שלי. אתה פקיד, אתה מבצע, אתה סטטיסט. אם אני אומר לך לפרוץ את התקציב כי אני לא מאמין בקיצוצים, התאמות ומסים, אתה תפרוץ.
חיכוכים בין שר אוצר לראש אגף תקציבים הם עניין שבשגרה והעיתונות הכלכלית סיקרה רבים כאלה. ברוב המקרים זה מסתיים בחיכוך, במקרים מועטים זה נגמר בהתפטרות. כך למשל היה עם רמי בלינקוב ב־2009, שהיה ראש אגף תקציבים באוצר והתפטר על רקע אי־הסכמות על הסכם שכר שנחתם עם ההסתדרות. ההתפטרות הבאה של ראש אגף תקציבים כבר היתה מסיבות אחרות לגמרי. שאול מרידור עזב את תפקידו מכיוון שלא איפשרו לו לבצע אותו. שר האוצר אז ישראל כ"ץ לא קיים את הדיונים הנדרשים כדי לקבל החלטות מהותיות בנוגע לתקציב המדינה, לא נתן גיבוי לאנשי המשרד כשפוליטיקאים השתלחו בהם, ניסה לשנות אומדנים כלכליים כדי לייצר מקורות מימון פיקטיביים, ומרידור נשבר כשכ"ץ ביקש להכניס לקופסת הקורונה הוצאות שלא היו קשורות אליה. בשורה התחתונה, כ"ץ בנה את הדה־לגיטימציה לאגף התקציבים ולמקצועיות שלו בבניית תקציב המדינה וניהולו. למעשה הוא נירמל את הדה־לגיטימציה לחלוטין. לסמוטריץ' רק נשאר להשוות ולהעלות.
וכך, אם אצל כ"ץ הדיון היה בתוך מגרש המשחקים של התקציב, אצל סמוטריץ' הוא כבר עולה קומה ל'מה זה בכלל תקציב ולמה בכלל צריך לעמוד בו'. הממונה על התקציבים אינו יותר מנציג העולם החיצוני, שמפריע ביישום ב"חוקותיי תלכו".
זו בדיוק הסיבה שגרדוס לא צריך ולא יכול ללכת. אם סמוטריץ' רוצה, הוא יכול לפטר אותו. אבל לנטוש את הקוקפיט של אוצר המדינה, כשהטייס קיבל ורטיגו ומבחוץ נורים טילים, הוא המהלך שיגרום הכי הרבה נזק לניהול המדיניות המאקרו־כלכלית. גרדוס צריך להסתכל על האירוע כעל צו 8. זה לא נעים לעבוד כעת מול סמוטריץ', אולי אפילו משפיל ולעתים גם לא יעיל, אבל אם יעזוב ואגף התקציבים יאויש באנשים עם גישה כלכלית של "בחוקותיי תלך", כדור השלג של הכלכלה יתגלגל במדרון מהר מכפי שהוא מתגלגל ממילא. למשל, משקיעים בינלאומיים שחוששים מניהול פזרני של תקציב המדינה, או חברות הדירוג שכבר הזהירו מכך קודם לכן, עלולים לראות בהתפטרות של הממונה על התקציבים איתות לכך שהמדיניות התקציבית איבדה בלמים.
כמו שראש השב"כ והרמטכ"ל לא מתפטרים, למרות שכנראה היו עושים זאת אילו היו בטוחים ששיקולי טובת המדינה קודמים לשיקולים האישיים אצל הפוליטיקאים; כפי שהיועמש"ית ממשיכה לשלוח לישיבות הממשלה את אנשיה ולתקוף החלטות לא חוקיות חרף המתקפות עליה; כפי שאנשי המו"מ לשחרור החטופים ממשיכים במשימתם למרות שראש הממשלה איבד בהם אמון; כך הממונה על התקציבים צריך להישאר בתפקיד ולספוג את הרעל שיכוון אליו. מי שצריך ללכת הביתה הוא מר "בחוקותיי תלך". שר האוצר אכן צריך ללכת, ולשחרר את המשק מתיאוריות משיחיות.
