מוצרים מתייקרים - האם ניתן לפקח על יבואנים בלעדיים?
מוצרים מתייקרים - האם ניתן לפקח על יבואנים בלעדיים?
המשמעות המשפטית של הסכם סוכנות והסכם הפצה עם סעיף בלעדיות
בימים אלה נמצאת בדיון השאלה אם ניתן לפקח על העלאת מחירים של מוצרים המיובאים לישראל על ידי "יבואנים בלעדיים" ולמנוע מהם אפשרות להעלות מחירים ללא הגבלה. יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד הודיע כי יפתח במאבק המכונה חרם צרכנים. העיתונאי נחמיה שטרסלר במאמר מיום 29 ביולי הציע כי הממשלה תבטל הסכמי בלעדיות שיש לאותם יבואנים עם יצרנים בחו"ל.
הדיון בסוגיות אלה צריך להתקיים לאור בחינת המצב המשפטי. בחינה כזאת תראה שהמאבק בעליית המחירים הוא עניין חברתי ולא רגולטורי. מערכת היחסים של יבואנים בלעדיים מבוססת בחוזים מסחריים שבין יצרן וספק ומהווה חלק ממערך משפטי מסודר. קיימים שני סוגי התקשרויות בתחום הזה:
"סוכן בלעדי"
שבה היבואן, כסוכן, פועל כידו הארוכה של היצרן לצורך מכירת המוצרים בישראל. הסוכן משיג הזמנות המסופקות על ידי היצרן אשר קובע את מחיר המוצר ומשלם ליצרן עמלת הפצה מהיקף המכירות. בסוג זה של פעילות היצרן שולט במחיר המוצר והסוכן אינו נוהג לשנות את המחיר ללא הסכמת היצרן. ביחסים אלה נהוג לקבוע סעיף בלעדיות לזכותו של הסוכן כדי להבטיח לסוכן בטחון במערכת היחסים במיוחד אם הסוכן הסכים עם היצרן על מערכת שיווק, שירות לקוחות וכו'. סוג זה של מערכת יחסים קיבל גיבוש משפטי בחוק הסוכנים-"חוק חוזה סוכנות (סוכן מסחרי וספק)".
"מפיץ בלעדי"
הוא סוג שונה של התקשרות. כאן מדובר במצב שבו קיים חוזה בין יצרן ומפיץ של מוצרים אשר לפיו המפיץ רוכש את המוצרים מהיצרן במחיר מוסכם ומוכר אותם לציבור ברווח הנקבע על ידי המפיץ. בהתקשרות זאת המפיץ מקבל על עצמו כלפי היצרן התחייבויות לשווק את המוצרים לשלם ליצרן את תמורתם עם סיכוי להרוויח וגם סיכון להפסיד אם לא יצליח למכור את המוצר. בהתחשב בצורך להשקיע ביצירת השוק (פרסומת שווק וכו') ובהתחייבות של המפיץ לשלם ליצרן גם אם יהיו בעיות במכירת המלאי שרכש המפיץ נהוג לקבוע בין הצדדים "הסכם בלעדיות" אשר מבטיח למפיץ כי היצרן לא ימכור את המוצרים למפיץ אחר וגם לא ייזום מכירה ישירה למתחריו של המפיץ הבלעדי. נושא זה עלה בדיונים משפטיים כאשר הועלתה הסוגייה מה יקרה כאשר מתחרה של המפיץ בישראל מוצא מקור הספקה "חילופי" -שונה מהיצרן הקשור למפיץ הבלעדי, מבצע יבוא מקביל של אותו מוצר אותו הוא משיג ממקור אחר דהיינו ייבוא של אותו מותג או מוצר המיוצר או מיובא מארץ אחרת. במחלוקת המשפטית שנדונה בבית משפט נקבע כי המפיץ הבלעדי בישראל לא יוכל למנוע יבוא מקביל של אותו מוצר אם הוא לא נרכש מהיצרן שאתו יש למפיץ חוזה בלעדיות. מערכת היחסים בין הצדדים היא מערכת חוזית ואין למפיץ "זכויות קניין" במוניטין של המוצר.
לאור ההסבר הזה הצעה להתערבות ממשלתית לביטול הסכמי בלעדיות איננה מעשית כי משמעותה התערבות של הריבון במערכת יחסים מסחריים המעוגנת בדיני חוזים. זאת במיוחד כאשר אין הגבלה חוקית לייבא מוצרים זהים ממקורות אחרים. יש להניח שהדרך המתבקשת להקל על ייבוא מוצרים מקבילים יהווה פתרון נאות וזאת בנוסף למאבק החברתי של הצרכנים המקבלים רוח גבית ועידוד של ההסתדרות כפי שניתן לראות בחדשות היום.
מחבר המאמר התמחה בנושא סוכנים ומפיצים בלימודי תואר שני ובעבודתו המשפטית.
ד"ר אלון קפלן, עו"ד, אלון מחבר הספר 'נאמנות בישראל: הלכה למעשה', חברSTEP , חבר אגודת הנאמנים הבינלאומית, וחבר האקדמיה הבינלאומית לנאמנויות והון משפחתי., חבר בלשכת עורכי הדין בישראל מ-1970 ובניו יורק מ-1990. בין מייסדי STEP ישראל, שימש כיו”ר הסניף בישראל וכיום מכהן כנשיא הארגון בישראל. הרצה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב בלימודי תואר שני ומתאם קורס הדיפלומה של STEP בישראל. אלון שימש כיועץ לוועדה למיסוי נאמנויות של רשות המיסים, ערך ספרים בנושאי נאמנות ופרסם מאמרים רבים בתחום הנאמנות והטיפול בהון המשפחתי בכתבי עת מובילים בעולם. אלון חבר במועצה הבינלאומית של מכון וייצמן. אלון חבר במועצת הנאמנים של ארגוןIMPACT ארגון צדקה המעניק מלגות לימוד לחיילים משוחררים.
