חוק האקלים בדרך לכנסת: צעד היסטורי או "חוק חלש ומלא בחורים"?
חוק האקלים בדרך לכנסת: צעד היסטורי או "חוק חלש ומלא בחורים"?
ועדת השרים לחקיקה אישרה הצעת חוק מקיפה להתמודדות עם משבר האקלים. ההצעה קובעת, בין היתר, יעדים להפחתת פליטות גזי חממה ומנגנוני פיקוח ובקרה. השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג טוענת כי מדובר בצעד היסטורי, אך מומחים ופעילי אקלים מזהירים מפני חוק שהוא "לא יותר מכותרת לנפנף בה"
ועדת השרים לחקיקה אישרה היום את הצעת חוק האקלים, צעד משמעותי בדרך לגיבוש מדיניות מקיפה להיערכות ולהתמודדות של ישראל עם משבר האקלים. השרה להגנה על הסביבה תמר זנדברג תיארה את המהלך כ"צעד קריטי" למען עתיד ישראל, אבל מומחים ופעילי אקלים מתארים את החוק כ"חוק חלש ומוחלש המלא בחורים ובפערים".
מטרת הצעת החוק היא לקדם מעבר הדרגתי ומושכל למשק מאופס פליטות ולייעל את התהליכים הממשלתיים לגיבוש מדיניות אסטרטגית בתחום. הצעת החוק שאושרה היום בוועדת השרים מתמקדת במספר סוגיות מרכזיות. הראשונה: קביעת יעדים להפחתת פליטות - אלו כוללים הפחתה של 27% מכלל הפליטות עד 2030 ואיפוס מלא עד 2050 (היעד שהציבו מדענים קובע 50% עד 2030 ואיפוס עד 2050).
כן יחייב החוק משרדי ממשלה וגופים נוספים בהכנת תוכניות היערכות לשינוי אקלים ובדיווח שנתי על ההתקדמות ביישומן; הקמת ועדת שרים לענייני אקלים בראשות ראש הממשלה שתשמש כמסגרת תיאום לכל הגורמים שעוסקים בנושא; כינון ועדה מייעצת לשינוי אקלים שתגבש מדיניות לאומית להתמודד עם המשבר; קיום הליך הערכת סיכון אקלימי; יצירת ועדת מומחים בינתחומית אקדמית שתתפקד כגורם מייעץ וכגוף שינגיש מידע למקבלי החלטות; והקמת מנגנון דיווח ובקרה במסגרתו תדווח הממשלה לכנסת על עמידה ביעדי החוק ויישום הוראותיו.
בממשלה בירכו על אישור הצעת החוק בוועדת השרים. "ישראל מצטרפת למדינות המפותחות ומתקדמת שלב דרמטי במאבק במשבר האקלים", אמרה זנדברג. "החוק מייצר מנגנונים הנדרשים לישראל על מנת להפחית פליטות גזי חממה ולהיערך לשינויי האקלים והסיכונים הצפויים מהם. עיגון יעדי צמצום הפליטות בחקיקה מאפשר ודאות למשק על מנת לתכנן קדימה, לפתח חדשנות וצמיחה חכמה ונקייה. משבר האקלים הולך ומחריף, ומסכן את הכלכלה העולמית. מיקומה הגיאוגרפי של מדינת ישראל כבר חושף אותה ליותר סיכוני אקלים המשפיעים על הבריאות, התעשייה, הסביבה, התשתיות, החקלאות והביטחון שלנו. חוק אקלים מתווה את היעדים ואת המנגנונים לכלכלה יעילה ותחרותית, מאופסת פליטות וערוכה להתמודדות עם משבר אקלימי גלובלי".
שר החוץ וראש הממשלה החליפי, יאיר לפיד, הוסיף: "משבר האקלים הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר שניצבים בפני ישראל, בפני האנושות. תזכיר החוק מהווה נדבך משמעותי במאבק של ישראל במשבר. הוא מגדיר יעדים לאומיים ומסדיר מנגנוני פיקוח ובקרה ממשלתיים על מנת להשיגם. ישראל מיישרת קו עם מדינות ה-OECD באופן שבו היא מזהה ומתמודדת עם משבר האקלים".
"לא רקע היסטורי, אלא ישראבלוף"
ואולם, הצעת החוק שאושרה ספגה ביקורת מקיפה מצד מומחים ופעילים. "חוק האקלים שאושר היום בוועדת השרים לענייני חקיקה הוא חוק חלש ומוחלש, מלא בחורים ובפערים וכמעט ריק מתוכן", אמר פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון. "בימים אלה, כשחייבים לפעול בכל הכוח ומיד כדי להתמודד עם משבר האקלים, מדובר בחוק שהוא לא יותר מכותרת לנפנף בה וכסות להתכסות בה. במקרה שכזה החוק יכול להפוך לנטל יותר מאשר לנכס. בד בבד, בזמן שכולם רבים על יעדים וכיבודים (השתתפות בוועדות וכדומה), לאף אחד ממשרדי הממשלה אין תוכנית אמיתית כיצד להתמודד עם משבר האקלים".
מגמה ירוקה ו"מחאת הנוער למען האקלים": "חוק בו היעדים ניתנים לשינוי בהחלטת ממשלה הוא ישראבלוף. חוק שאינו מחייב את משרדי הממשלה להכין תוכנית הפחתת פליטות, שאין בו יעדים ספציפיים לסקטורים השונים, הוא לא יותר מבדיחה גרועה על חשבון עתידנו"
בגרינפיס ישראל, מנגד, בירכו על אישור הצעת החוק, חרף יעדי החוק שלדבריהם אינם שאפתניים מספיק והשיפורים שלטענתם יש לבצע בו. "למרות מכבש הלחצים של פקידי משרד האוצר, עבר חוק האקלים בישראל עם יעדי הפחתת פליטות ועם סעיף הערכת סיכון אקלימית", נמסר. "החוק הוא התחלה טובה, שחייבת להיות טובה יותר, אבל בכל זאת צעד ראשון ומשמעותי. גרינפיס, יחד עם כל התנועה הסביבתית בישראל, ימשיך להיאבק לשיפור החוק כשיגיע לכנסת כשיש לשאוף להעלאת היעד להפחתת פליטות של לפחות 45% עד 2030. סעיף הערכת סיכון אקלימית הוא כלי חשוב שגם אותו ניסה משרד האוצר לטרפד, הקובע חובת ביצוע של הערכת סיכון אקלימית לפרויקטים שעלולה להיות להם השפעה משמעותית על פליטות גזי חממה. גם סעיף זה יש לשפר ולקבוע את גודל הפרויקטים המחויבים בהערכת הסיכון האקלימית".
ממחאת הנוער למען האקלים וארגון מגמה ירוקה נמסר: "פקידים מאגף התקציבים במשרד האוצר, פעלו עד הרגע האחרון להפקיע מהציבור את היכולת להשפיע על חוק האקלים, ולסרס את הסמכויות הקיימות בחוק אוויר נקי. הפקידים האלו, כפי הנראה לא שמעו על האזהרות של ה-IPCC (ארגון בין-ממשלתי המנהל מאבק גלובלי נגד שינוי האקלים - ע"כ) על מצב חירום אקלימי, ומסתכלים רק מהחור של הגרוש. אבל הציבור נאבק ומנע את הפגיעה במחויבות הבסיסית, לייצר עתיד לילדי ישראל.
"ועדיין, למרות שמנענו את הגרוע מכל, זהו לא רגע היסטורי. חוק בו היעדים ניתנים לשינוי בהחלטת ממשלה הוא ישראבלוף. חוק שאינו מחייב את משרדי הממשלה להכין תוכנית הפחתת פליטות, שאין בו יעדים ספציפיים לסקטורים השונים, הוא לא יותר מבדיחה גרועה על חשבון עתידנו. כל פשרה כזאת היא כניעה של השרה להגנת הסביבה לפקידי האוצר. למרות האכזבה מהחוק, זהו עדיין צעד ראשון וחשוב בדרך, אנחנו נמשיך להיאבק בכנסת על חוק אמיתי עם שיניים, בהתאם להמלצות המדע".
עו"ד ג'מילה הרדל ואכים, מנהלת עמותת אזרחים למען הסביבה, תוהה האם מדובר ברגע היסטורי או בפספוס היסטורי. "אמנם כולנו חיכינו וייחלנו לרגע הזה, אבל הנוסח שאושר על ידי הוועדה לא נותן הרבה מקום לאופטימיות והחשש הוא שיהיה כאן פספוס היסטורי של אחד החוקים הכי חשובים בדור שלנו”, היא אמרה. "מדובר בחוק חלש וחלקי מאוד לעומת האתגר העומד בפנינו, ואמנם יש עוד הזדמנות לשפר אותו בוועדות הכנסת, אבל במציאות הפוליטית הישראלית יש חשש גדול שהסטנדרט הנמוך שבו התחיל החוק יהפוך להיות קבוע. אנחנו מצפים גם מחברי הכנסת והממשלה להפסיק להתפשר על חשבון הציבור והעתיד של הילדים שלנו”.
עיקרי הצעת חוק האקלים
1. קביעת יעדי צמצום פליטות גזי חממה לאומיים: הפחתה של 27% עד 2030, איפוס מלא עד 2050
2. חיוב משרדי ממשלה להכין תכניות להיערכות לשינוי האקלים
3. הקמת ועדת שרים לענייני אקלים בראשות ראש הממשלה
4. הקמת ועדה מייעצת בין-משרדית לשינוי אקלים וועדת מומחים אקדמית
5. קביעת חובת קיום הליך הערכת סיכון אקלימי: רלוונטי לפרויקטים שעלולה להיות להם השפעה משמעותית על פליטות גזי חממה
