דעההאינפלציה עולה אך לא באופן זהה בין מדינות שונות
דעה
האינפלציה עולה אך לא באופן זהה בין מדינות שונות
איני מתכוון לצאת במסע לעידוד העלאות הריבית ברחבי העולם, אני רק רוצה להזהיר מפני אמירות כוללניות כמו "האינפלציה מתפרצת בכל העולם". בשורה התחתונה- האינפלציה עולה בעולם, אך היא אינה וגורפת בין מדינות שונות
זהירות, אינפלציה. לא, איני מתכוון לצאת במסע לעידוד העלאות הריבית ברחבי העולם, הרכבות כבר יצאו לדרך. אני רק רוצה להזהיר מפני אמירות כוללניות כמו "האינפלציה מתפרצת בכל העולם".
אתן 3 דוגמאות להבחנות שראוי בכל זאת לעשות.
ראשית, אתייחס למדד המחירים לצרכן ולעלייה הכוללת של האינפלציה.
ב-12 החודשים עד אפריל עמדה האינפלציה במדינות ה-OECD על 9.2%; אכן, עלייה חדה, פי 4 ויותר מרמת היעד המקובלת, אלא שבגוש היורו עלה המדד ב-7.4% "בלבד" בתקופה זו ואצל 7 המדינות העשירות בעולם (G7) הוא עלה, בממוצע ב-7.1%. פרט לכך, יש שונות גדולה בין מדינות. בסין, לדוגמא, עלה המדד ב-2.1% ב-12 החודשים האחרונים ומנגד בברזיל נרשמה עלייה של 12.1%. אצלנו עלה המדד ב-4%.
המסקנה – יש להבחין בין מדינות. האינפלציה אכן עולה, אך בעוצמות שונות, מה שיכול להותיר בחלק מהמדינות יותר מרחב תמרון לבנקים המרכזיים.
שנית, אגע באינפלציה הבסיסית – זו שמנכה את מוצרי המזון והאנרגיה.
התייקרותם של האחרונים קשורה בשיבושים בשרשראות ההיצע העולמיות והוחרפה בעקבות המלחמה באוקראינה; היא אמנם נוטה לחלחל למחירי התוצר ללקוחות, אך במדינות רבות אין לבנקים המרכזיים כלים להתמודד עמה במישרין, בהיותה תופעה אקסוגנית. והנה מסתבר כי המדד "המנוכה" עלה ב-6.3% במדינות ה-OECD, עדיין גבוה, אך רק ⅔ מעליית האינפלציה.
זאת ועוד, בגוש היורו עלה מדד זה ב-3.5% בלבד. כלומר, מחירי המזון (שעלו ב-7.4%) והאנרגיה (זינקו ב-37.5%) היו אחראים ליותר ממחצית האינפלציה בשנה האחרונה. לשם השוואה, בארה"ב היוו הסעיפים הללו רק רבע מהאינפלציה הכוללת. הבדל מהותי זה יאפשר לבנק המרכזי של אירופה לייקר את הריבית לאט בהרבה מאשר בארה"ב (במיוחד אם היבשת תיקלע שוב להאטה כלכלית). בתוך אירופה – שימו לב לאיטליה, שניזוקה מאוד מהקורונה. המדד המנוכה אצלה עלה ב-2.0% בלבד בשנה החולפת. לו יכלה לנקוט מדיניות מוניטרית עצמאית, ספק אם הייתה מעלה כעת את הריבית בשטחה.
גם אצלנו, המדד המנוכה עלה פחות מ-3% ובעצם לא חורג מטווח היעד (1%-3%).
המסקנה כאן – יש להבחין בין גורמי ההיצע (עלות) לביקוש. הריבית אפקטיבית יותר על האחרונים.
שלישית, אתייחס לשאלה מה זו אינפלציה?
הבנק הפדראלי בודק אינפלציה לפי מדד המחירים של הוצאות הצרכנים, ללא מזון ואנרגיה, או core-PCE. מדד זה עלה ב-4.9% ב-12 החודשים האחרונים, רק 80% מקצב העלייה של מדד המחירים לצרכן. CPI בודק התייקרויות של סל מוצרים נתון (ללא תחלופה) ואילו PCE מתייחס למגוון מוצרים רחב יותר ולאוכלוסיות קונים רחבות יותר. הוא גם עוקב טוב יותר אחרי מה שהצרכנים קנו בפועל.
לכן, להבנתי, האינפלציה בארה"ב אמנם עלתה, אך אם נזכור שהפד אמר שיהיה טולרנטי גם לאינפלציה של 3%, אז לפי המדד שהוא עצמו מעדיף, לא בטוח שהחריגה מצדיקה העלאת ריבית אגרסיבית במיוחד.
המסקנה: במיוחד בתקופות שהאינפלציה מואצת, חשוב מאוד איך מודדים אותה...
בשורה התחתונה – כן, האינפלציה עולה בעולם. לא – העלייה אינה זהה וגורפת. היא משתנה בין מדינות, גורמי היצע (עלות) נמצאים בבסיסה ועוצמת עלייתה נתונה לשיטת החישוב.
ומכיוון שכך – חשוב שהבנקים המרכזיים בעולם יגיבו, ככל הניתן, בהתאם לנתונים בשטחם ולא בהכרח ייסעו כולם בקרון אחד של רכבת הריביות הגלובלית.
