פרסום ראשוןחובות של 45 מיליון שקל: ביהמ"ש דחה בקשת קבוצת ההשקעות בסדנו לצו עיכוב הליכים
פרסום ראשון
חובות של 45 מיליון שקל: ביהמ"ש דחה בקשת קבוצת ההשקעות בסדנו לצו עיכוב הליכים
ביהמ"ש המחוזי דחה בקשה של שתי חברות בקבוצה שנקלעו לחוב של כ-45 מיליון שקל. באוקטובר 2022 פתחה רשות ני"ע בחקירה גלויה בנוגע להתנהלות הקבוצה ובעל השליטה אליעזר גרוס, בכל הנוגע לגיוס כספים שמבצעת הקבוצה ממשקיעים בישראל
השופטת סיגל יעקבי מבית המשפט המחוזי בתל אביב דחתה היום בקשה שהגישו שתי חברות בקבוצת בסדנו לקבלת צו עיכוב הליכים לפי תיקון 4 המקל על חברות ולא ממנה להן נאמן. השופטת קבעה כי פתוחה בפני בסדנו והנושים הדרך ליזום הליך של בקשה לצו פתיחת הליכים. מדובר בהליך שבו ממונה נאמן המשתלט על ניהול החברה.
בסדנו היא קבוצה ישראלית-אמריקאית המתמחה בהשקעות סטארט-אפ, הייטק ונדל"ן בארץ ובארה"ב. לפני שבועיים הגישה הקבוצה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לעיכוב הליכים במעמד צד אחד. זאת, לאחר ששתי חברות בקבוצה צברו חוב של כ-45 מיליון שקל.
במסגרת הבקשה טענה החברה באמצעות עו"ד ורו"ח ד"ר שלמה נס ועו"ד ענבל רחמים ממשרד פירון כי הקבוצה מאתרת מיזמים ומארגנת קבוצות משקיעים, השותפים במימון המיזמים וברווחיהם. לקבוצה מעל לכ-1,500 משקיעים. עוד נטען כי קבוצת בסדנו מונה למעלה מ-40 חברות שונות בהן הושקעו מאות מיליוני שקלים עבור כ-1,500 משקיעים שונים שהשקיעו באמצעות הקבוצה בחברות השונות. הבקשות הוגשו לבית המשפט על ידי שתי חברות בקבוצה בשם פרנסה ניהול בסד ובסדנו יזמות והשקעות.
לטענת הקבוצה צירוף של נסיבות הביאו להרעה תזרימית במצבה של קבוצת בסדנו ולקשיי נזילות. בין השאר מצוין בבקשה כי באוקטובר 2022 פתחה רשות ני"ע בחקירה גלויה בנוגע להתנהלות קבוצת בסדנו ובעל השליטה אליעזר גרוס, בכל הנוגע לגיוס כספים שמבצעת הקבוצה ממשקיעים בישראל ובנוגע לשימוש שהיא עושה בכספים אלו. בבקשה נטען כי הקבוצה מאמינה כי החקירה תסתיים ללא הגשת כתב אישום. החשדות המרכזיים שעמדו בבסיס פתיחת החקירה של הקבוצה היו גיוס כספים שלא בהתאם לדיני ני"ע. אולם, בבקשה נטען כי החשדות שהועלו לא ייחסו לקבוצת בסדנו או לבעליה עבירה של גניבה.
ביום שני השבוע התקיים דיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרתו אמר ד"ר נס המייצג החברות המבקשות כי "מדובר בקבוצה עם כ-1,500 משקיעים ומלווים. הוחזרו מאות מיליוני שקלים למשקיעים. קורה שיש הצטברות של נסיבות שקורות שמביאות עסקים למצוקה וקושי מחקירה של רשות ני"ע דרך המשבר בתחום ההייטק, עליית הריבית, מלחמה". מנגד טען עו"ד אביחי ורדי שמייצג נושים כי "מדובר באנשים שלאורך שנים נכשלו והם לא יכולים להיות ליד ההגה. אנו נדרוש שכל המידע שיש בחברה יוגש לבית המשפט ולא יוסתר".
השופטת יעקבי קבעה בהחלטה לדחות את עיכוב ההליכים, כי "המבקשות (החברות-ל.ד) לא הציגו בסיס עובדתי מספק לטענתן לפיה לחברות קיימים נכסים שונים שמימוש חלקם באופן מושכל ובעיתוי הנכון יביאו למצב שבו צפוי להיוותר עודף מהותי של נכסים על התחייבויות או לפרק הזמן הדרוש לה לצורך מימוש הנכסים באופן זה".
עוד קבעה השופטת כי "אין מחלוקת כי כנגד החברה התנהלה עד לאחרונה חקירה שעניינה בחשד לביצוע עבירות של הצעה ומכירה ללא תשקיף לפי חוק ניירות ערך, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי חוק העונשין וכן, עבירות הלבנת הון לפי חוק איסור הלבנת הון. גם אין מחלוקת כי ממצאי החקירה שנערכה על ידי מחלקת החקירות של רשות ניירות ערך הועברו לאחרונה לפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), לצורך בחינת הגשת כתבי אישום כנגד המעורבים בפרשה. המבקשות (החברות- ל.ד) בבקשתן, מתוך ניסיון להקטין את חומרת העבירות המיוחסות להן, ביקשו להדגיש כי החשדות שהועלו לא ייחסו לקבוצת בסדנו או לבעליה עבירה של גניבה. אלא שלטעמי, אין בכך לסייע למבקשות למלט את עצמן מהוראתו המפורשת של סעיף 319 לחוק לפיו די בקיומו של חשש סביר כי התאגיד פועל במטרה להונות את נושיו על מנת שבית המשפט לא יורה על עיכוב הליכים.
"אמנם, ממצאי החקירה הועברו לבחינת הפרקליטות וטרם התקבלה החלטה בעניין הגשת כתבי אישום ואכן, כטענת המבקשות, קיימת אפשרות כי "גם החקירה דנן תסתיים ללא הגשת כתב אישום כלשהו, או למצער בהסדר פחות בהרבה ברף המנהלי או הפלילי הנמוך", אלא שהשאלה שעומדת בפני בית המשפט איננה אם החשדות כנגד המבקשות הן ברף הפלילי, ודי בקיומו של חשש ממשי כי הן פועלות במטרה להונות את נושיהן. אני סבורה כי העברת ממצאי החקירה לפרקליטות לצורך בחינת הגשת כתבי אישום כנגד המעורבים בפרשה, מבססת קיומו של חשש כאמור", קבעה.
לבסוף קבעה יעקבי כי "בנסיבות אלה, ומשאין מחלוקת כי החברה, אף לשיטתה מצויה בחדלות פירעון (תזרימית), ספק אם זהו המקרה בו נכון לאפשר המשך התנהלותה מול נושיה שלא באמצעות נאמן... מתן צו עיכוב הליכים בעניינה של חברה לגביה מתקיים חשש ממשי כי היא פועלת להונות את נושיה או מפרה את חובותיה על פי חוק ניירות ערך - מעורר קושי בהיבט נוסף שעניינו בחשש שמא מתן צו עיכוב ההליכים, המותיר הלכה למעשה, את ניהול החברה בידי הנהלתה הקיימת, ייתפס כמתן 'תעודת הכשר' לפעילות החברה". המשמעות של החלטת השופטת היא כי בית משפט יצטרך למנות בתיק זה נאמן שישתלט על הקבוצה לאחר שהחברה או נושיה יגישו בקשה מתאימה.
