המחוזי עיכב החלטה להוציא צו פתיחת הליכים נגד אמיר גרוס-כבירי
המחוזי עיכב החלטה להוציא צו פתיחת הליכים נגד אמיר גרוס-כבירי
ההחלטה הגיעה לאחר שאיש העסקים כבירי, הבעלים לשעבר של קבוצת הכדורגל הפועל תל אביב, הגיש בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית משפט השלום בתל אביב והפקיד סכום של 262 אלף שקל בקופת בית המשפט. משמעות ההחלטה היא כי כבירי לא מצוי בשלב זה בהליך חדלות פירעון
בית המשפט המחוזי בתל אביב נעתר השבוע לבקשת איש העסקים אמיר גרוס-כבירי, המוכר כבעלים לשעבר של קבוצת הכדורגל הפועל תל אביב, והורה לעכב את ביצוע החלטת בית משפט השלום בתל אביב שהוציא נגדו בחודש שעבר צו פתיחת הליכים (כניסה להליך חדלות פירעון -ל.ד). השופטת איריס לושי-עבודי מהמחוזי תל אביב הורתה להוציא צו עיכוב ביצוע ארעי עד החלטה אחרת בכפוף לכך שכבירי יפקיד סך של 262 אלף שקל בקופת בית המשפט. כבירי הפקיד את הסכום, ולפיכך שלשום השופטת הורתה על כניסת צו עיכוב הביצוע לתוקף. המשמעות: בשלב זה כבירי לא מצוי בהליך חדלות פירעון, וביצוע החלטת בית משפט השלום מעוכבת.
בחודש שעבר בית משפט השלום בתל אביב נעתר לבקשת שתי קרנות העוסקות בפתרונות מימון, קוגיטו קפיטל אס.אם.אי וקוגיטו קפיטל שותף כללי, והוציא צו פתיחת הליכים לאיש העסקים אמיר גרוס-כבירי. כבירי, שכבר הגיש הודעת ערעור על ההחלטה למחוזי בתל אביב, מתגורר כיום בבוסניה, ולאחרונה פורסם כי נבחר לאיש השנה בעסקים בבוסניה הרצגובינה. להליך הנוכחי אין קשר לקבוצת הפועל תל אביב בכדורגל כיום, שנמצאת בבעלות שונה.
קוגיטו טענה, באמצעות עוה"ד ליאור דגן, לירון ליברמן ודנית ליבנת ממשרד פירט, וילנסקי, מזרחי כנעני, כי לכבירי חוב כלפי הקרנות בסך של כ-47.7 מיליון שקל. כבירי מנגד מכחיש בתוקף טענה זו. המקור לחוב שמייחסות שתי הקרנות לכבירי כפול – חוב שנובע מפסק דין חלוט (סופי) שניתן בשנת 2020 בבית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרתו נקבע כי כבירי ואחרים ישלמו לקרנות הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 200 אלף שקל וכן בשל טענה לחוב שנובע מערבות אישית שהעמיד כבירי לטובת הקרנות. הקרנות טוענות כי חובותיו של כבירי נובעים בין השאר מכוח ערבות אישית שחתם כלפיהן להבטחת פירעון חובות חברת "הראל אחזקות - מועדון הכדורגל הפועל תל אביב" (חברה שנמצאת בפירוק).
כבירי הגיש לפני מספר ימים בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית משפט השלום להכניס אותו להליך חדלות פירעון, וכן הגיש ערעור על ההחלטה לבית משפט המחוזי בתל אביב. עיכוב ביצוע אכן ניתן לבקשתו שלשום, ולפיכך הליכי חדלות הפירעון נגדו עוכבו. במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע טען כבירי, באמצעות עו"ד עדי בראונשטיין ויפים דוידוב ממשרד גיל הירשמן, כי "מקור הטעות של בית משפט קמא (הכוונה לבית משפט השלום בתל אביב-ל.ד) בהחלטות הייתה בכך כי הגיע למסקנה מוטעית, על פיה המבקש (כבירי-ל.ד) חב למשיבות (הקרנות-ל.ד) מיליוני שקלים, כאשר בפועל החוב של המבקש הוא לכל היותר על סך של 245 אלף שקל".
לטענת כבירי, סיכויי הערעור גבוהים מאחר שהפקדת 245 אלף שקל בבית המשפט "מורידה מסדר היום את הצורך לדון בחזקת חדלות הפירעון... כבירי הוכיח כי הוא אינו חדל פירעון, לא תזרימית ולא הונית... צד מגיש בקשה למתן צו פתיחת הליכים בחוסר תום לב, דורש בגדרה סכומים מטורפים ו'מנפח' בתרמית את החוב במיליוני שקלים, ובית משפט קמא (השלום-ל.ד) מכשיר התנהגות כה נפסדת במקום לדחות את הבקשה רק בשל התנהלות חסרת תום לב". עוד טוען כבירי בבקשת עיכוב הביצוע כי "אין צורך להכביר במילים כי מתן הצו גורם נזקים אדירים לכבירי. המבקש מנהל עסקים בעולם, ועניין הצו פוגע".
לאחר מתן צו פתיחת ההליכים נגד כבירי ציין בתגובה עו"ד עדי בראונשטיין: "מרשי מצר על ההחלטה, ובכוונתו להגיש ערעור, ולו כדי שערכאת הערעור תברר את הסתירה בין הקבוע בהחלטה לבין החלטתה של כבוד השופטת איריס לושי-עבודי מבית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 21.09.2020, אשר קבעה כי אין למר כבירי חוב כספי כלפי קוגיטו, ובזו הלשון: "משעה שאין בפניי תביעה כספית ובהינתן פסק דיני מהיום בתובענות, הרי שאין מקום להטלת העיקול ואני מורה על ביטולו" .
מטעם באי כוח קרנות קוגיטו נמסר: "אמיר כבירי הוכרז על ידי בית משפט השלום כחדל פירעון. הערעור אותו הגיש הוא חלק מניסיון להשתמש שוב בהליכי סרק משפטיים כדי לא לפרוע חוב עתק של עשרות מיליונים אותו הוא חב למרשתנו בהתאם לפסקי דין של בתי המשפט המחוזי והעליון. אנחנו משוכנעים כי גם הפעם בית המשפט ידחה את טענותיו חסרות הבסיס, והליך חדלות הפירעון שנפתח למר כבירי יימשך כסדרו".
עו"ד עדי בראונשטיין, בא כוח כבירי, מסר בתגובה: "מאמינים כי בית המשפט הנכבד יקבל את הערעור".
