בלעדיהאוצר מודה באי סדרים בחינוך העצמאי החרדי, אבל תקציב הרשת יזנק
בלעדי
האוצר מודה באי סדרים בחינוך העצמאי החרדי, אבל תקציב הרשת יזנק
מסיכום דיון באוצר על חוב המיסוי של הרשת עולה שנמצאו אי סדרים בפעילותה ורו"ח חיצוני חוקר אותם. המדינה תממן את רוב תשלום החוב, שעומד על 85 מיליון שקל. למרות הכל, הממשלה מתכוונת להגדיל את תקציב הרשת ב־400 מיליון שקל
מסמך רשמי של האוצר מגלה שנמצאו אי סדרים בפעילות החינוך העצמאי של אגודת ישראל והם נחקרים על ידי רואה חשבון חיצוני. מדובר בסיכום דיון של בכירי המשרד בנושא חוב המיסוי של הרשת. החשיפה של קיום אי סדרים ברשת מציבה באור חמור עוד יותר את כוונת הממשלה להכניס לבסיס התקציב עוד 600 מיליון שקל לתוספות שכר למורות החרדיות, מהם כ־400 מיליון שקל צפויים לעבור לחינוך העצמאי.
בשנים 2018-2014 הצטבר לרשת חינוך העצמאי של אגודת ישראל חוב של 37 מיליון שקל בשל אי תשלום מס שכר על משכורות הגמלאים בפנסיה תקציבית. על החוב הזה הצטברו ריבית של 18 מיליון שקל וקנסות פיגורים בסך 30 מיליון שקל ובסך הכל 85 מיליון שקל. בחודש מאי השנה הטילה רשות המסים עיקול על כספי רשת החינוך.
הדבר יצר משבר קואליציוני מתמשך. הרשת, שממומנת באופן מלא על ידי המדינה, דרשה את הכסף מהאוצר. יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני עיכב כדרכו מהלכים שונים בוועדה בדרישה לפתרון הבעיה. האוצר העביר לבדיקת רואה החשבון יהודה מלול את השאלה האם הרשת קיבלה את הכסף בעבר. זאת, מכיוון שהמדינה מכסה את מלוא הוצאות השכר של הרשת, וההנחה היא שמגיע לה תשלום על כך אם לא קיבלה כבר את הכסף בעבר.
בעקבות בקשת חופש המידע שהגישו התנועה לחופש המידע ותנועת ישראל חופשית, העביר האוצר את הדו"ח הזמני של רו"ח מלול, שעוסק רק בחוב המיסוי, וכן סיכום דיון של בכירי האוצר בשאלה איך לנהוג כלפי החוב. בדיון השתתפו, בין היתר, סגן החשב הכללי יהושע רזניק, חשבת הרשתות שושי שוורץ, סגנית הממונה על התקציבים יעל לינדנברג, רכז החינוך באגף התקציבים דניאל בלנגה והיועץ המשפטי של האוצר אסי מסינג.
מסיכום הדיון עולה שרואה החשבון מלול גילה אי סדרים שונים בפעילות הרשת, אבל לא התייחס אליהם בדו"ח הביניים בנושא המיסוי. מלול כותב ש"בהמשך נעביר דו"ח ביקורת על כלל התנהלות הרשת בנושא תשלומי תגמולים, ובכלל זה ממצאים בנוגע לחיוב המדינה בגין התחשבנות מול עובדים, מניעת תשלומים לנפטרים, תשלומים בעת פרישה, גמלאות לעובדי מטה ותשלומי רציפות ממעבידים קודמים".
על פי הסיכום, "ממסקנות הביניים עולה כי אין הכרעה בשאלה ועל כן לא ניתן לקבוע באופן ודאי שהרשת תוקצבה בשנים 2014 עד 2018 עבור רכיב מס השכר". על סמך חוסר הוודאות הזה הוחלט באוצר לתקצב את הרשת ב־45 מיליון שקל עבור מס השכר ועבור הריבית וההצמדה מרגע שהרשת התריעה בפני האוצר. הרשת עצמה תכסה 5 מיליון שקל על הריבית עד שהתריעה. רשות המסים צפויה לוותר על הקנסות כמקובל בהסדרי תשלום כאלה.
מהדיון עולה, שאחת הבעיות היא שאין מקור תקציבי לתשלום של עוד 45 מיליון שקל על מסים מהעשור הקודם. הסיכום הוא שעד למציאת מקור תקציבי כזה יוקדמו לרשת תשלומים מחודש לחודש.
המידע על אי הסדרים החדשים מחמיר את השאלה מדוע הוחלט לכסות את חובות המסים של הרשת. זאת, בין היתר, לאור העובדה שרואה החשבון לא הצליח להגיע לתשובה חד־משמעית אם הכספים כבר שולמו בעבר לרשת או לא.
מנכ"ל ישראל חופשית, אורי קידר, אמר בתגובה, ש"כל טפח שנחשף במערכת החינוך הפרטית־מפלגתית שנבנתה פה בכספי הציבור הישראלי מראה לכולנו אמת פשוטה - החינוך העצמאי אינו מפוקח ומהווה כסות לפעילות שפוגעת גם בזכות לחינוך של ילדים חרדים וגם באחריות של מדינת ישראל לנהל בפיקוח ציבורי כל שקל שיוצא מהכיס של כולנו. אין שום הצדקה להגדיל את תקציבו במאות מיליוני שקלים, והדבר הראוי היחיד הוא להלאים אותו לאלתר".
יצויין כי במקביל לאי הסדרים ברשת החינוך העצמאי, יש בעיות גם ברשת של ש"ס, בני יוסף. חקירת משטרה נפתחה נגד השר לחינוך חרדי ומנכ"ל הרשת לשעבר, חיים ביטון מש"ס.
למרות הבעיות הקשות ברשתות החינוך החרדיות, החינוך העצמאי של אגודת ישראל ובני יוסף של ש"ס, מתכוונת הממשלה להמשיך לתקצב תוספות שכר למורים החרדים ב־600 מיליון שקל. הכוונה היא אף להכניס את התוספות לבסיס התקציב, כאילו אין מדובר בכספי שוחד קואליציוניים. הכוונה הזאת היא חלק מהאטימות שמאפיינת את עמדת המפלגות הדתיות והחרדיות בשני התקציבים האחרונים, שלפיה הן לא יוותרו על התוספות המגזריות – למרות הצורך לממן את המלחמה.
שתי עתירות לבג"ץ הוגשו נגד תקצוב הרשתות. אחת היא של יזם האנרגיה הסולארית, ישראל קרויזר, שהזמין חוות דעת מרואה החשבון החוקר עופר אלקלעי. חוות הדעת חשפה אי סדרים רבים בחינוך העצמאי של אגודת ישראל וקבעה שהוא נמצא בפועל בחדלות פירעון. בעקבותיה עתר קרויזר לבג"ץ למינוי מנהל ממונה לרשת. עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון עתרה בדרישה שתוספות השכר יחולקו רק לפי עקרונות אופק חדש, כלומר תוכנית ליבה מלאה, הכשרה מלאה של המורים ללימוד מקצועות כלליים ועמידה במבחני המיצ"ב.
התנגדות מקצועית ומשפטית
כדי לאפשר את התוספות, שר החינוך יואב קיש חייב להעביר תקנות לחוק חינוך ממלכתי. קיש מתאמץ בכל יכולתו למצוא נוסח שיאפשר את תוספות השכר וירצה את המפלגות החרדיות. אלא שהמשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי, והדרג המקצועי במשרד האוצר מתנגדים לנוסח שלו, בין היתר משום שהוא מאפשר לרשתות לקבל את התקציבים במצב שבו חלק גדול מהמורים אינם מוכשרים ללמד מקצועות ליבה וחלק מהמוסדות כלל אינם מתכוונים לעשות זאת. הנושא רגיש במיוחד משום שמרגע שהמורים יקבלו את התוספות – לא ניתן יהיה לשלול אותן בגלל חוקי העבודה. וזאת, גם אם הרשת לא תעמוד בכללים שיקבעו בתקנות.
במסגרת רפורמה שעליה הכריז אגף תקציבים באוגוסט, הרשתות היו אמורות לעבור ב־1 בספטמבר לתקצוב לפי כללים שקובעת המדינה ("תקצוב נורמטיבי"), כלומר שהמדינה תקבע כמה מגיע לרשתות ולא שהן יקבעו, כמו שמקובל היום. אלא שמתברר שבשל המחלוקת סביב שאלת תוספות השכר, משרד החינוך אפילו לא קבע השנה מה הקצאת השעות השנתית לרשתות ולבתי הספר שלהן. התוצאה היא שעד להקצאה אין בעצם אפשרות לעבור לתקצוב נורמטיבי. תוצאה נוספת: בתי הספר שאינם יודעים כמה שעות יאושרו להם, אינם משלמים משכורות למורים חדשים והם עובדים בלי משכורת כבר חודשיים.
