סגור
עסקים קטנים ובינוניים יכולים ליהנות מהלוואות בקרן בערבות המדינה
יציבותם וצמיחתם הכלכלית של העסקים הקטנים היא אינטרס מובהק של המדינה (shutterstock)

דעה
הדרך להגברת הפריון עוברת דרך טכנולוגיה בעסקים קטנים

הטמעת טכנולוגיות מתקדמות בקרב עסקים קטנים ובינוניים יאפשרו דיגיטציה של תהליכים ופישוט תהליכי עבודה. שימוש במערכות פיננסיות חכמות יכול לייצר מקפצה לעסקים האלה שבהחלט זקוקים לה

העסקים הקטנים והבינוניים מהווים 99% מכמות העסקים בישראל. מאות אלפי אזרחים ואזרחיות, עובדים או מעסיקים עובדים אחרים במקומות עבודה כאלה. העסקים הללו לא גורפים כותרות על אקזיט של מילארדים, ומנהליהם לא נחשבים לכוכבים נוצצים ולא זוכים לכתבות פרופיל מחמיאות. אבל יחד, הם אחראים על כ-62 אחוז מהתוצר העסקי שלנו.
העסקים הקטנים והבינוניים הם נדבך מרכזי בפריון של המשק הישראלי. לכן יציבותם וצמיחתם הכלכלית היא אינטרס מובהק של המדינה. וכמובן שכל זה נכון בתקופה בה הריבית עולה, המשק מוריד הילוך והאינדיקציות מראות על האטה בצמיחה, ירידה בגביית המיסים, והקטנה של הצריכה הפרטית. באקלים כזה, העסקים הקטנים והבינוניים הם הראשונים להיפגע וחשוב שבעתיים להעמיד על רגליו את המגזר העסקי החשוב הזה.
לפי דו"חות של בנק ישראל, בעוד התוצר הכולל של מדינת ישראל גדל בעקבות הצמיחה באוכלוסייה, הפריון לנפש עלה בשיעורים קטנים מאוד ונשאר בפער גדול אל מול מדינות OECD. ואכן ממחקרים של ה-OECD עולה, כי עסקים קטנים ובינוניים בישראל מטמיעים פחות תהליכים להגברת פיריון מאשר העסקים הגדולים.
החסם העיקרי הוא הפניוּת של מנהלים בעסקים קטנים. מנהלים אלה, בפשטות, עסוקים וטרודים מעל ומעבר. לא כפופה להם שדרה ניהולית רחבה. על סדר יומם נמצאת השרידות של העסק, ניהול כל שרשרת האספקה והייצור, השיווק והמכירות, כספים ומה לא. והכי חשוב: תחושת אחריות כבדה לגורלם של העובדים, שפרנסתם תלויה בהם. "יישום תהליכים חדשים בארגון להגברת הפיריון?" , הם יענו אם יישאלו, "הרי בקושי אנחנו מחזיקים את הראש מעל המים".
הדרך להגביר את הפריון עוברת בהטמעת טכנולוגיות מתקדמות בארגון שיאפשרו דיגיטציה של תהליכים ופישוט תהליכי עבודה. הדרך הנכונה והמהירה היא לשלב את הכלים המתקדמים במערכות הניהול הקיימות בארגון - מערכות ה-ERP.
לדוגמא: אחת הסכנות הגדולות ביותר עבור עסקים קטנים ובינוניים היא התקשרות עם לקוחות בסיכון. התקשרות עם לקוח בסיכון עלולה לגרום לפגיעה אנושה בעסק ואף לסגירתו. לפי דו"ח BDI ממאי האחרון מספר האינדקציות השליליות במשק הוכפל בהשוואה לשנה שעברה (כמו איחורי תשלומים, צ'קים שחוזרים, קשיי נזילות ועוד) ומספר העסקים שיסגרו השנה יגדל ב-30% בהשוואה לשנה שעברה ויגיע ל-55 אלף.
באמצעות בניית מערכת הבודקת באופן אוטומטי את צעדי התקשרות הלקוח עם עסקים נוספים, ישנה אפשרות להימנע מכך. מערכת כזו מייצרת אלפי שאלות ביום כשמתעוררות נורות אזהרה אצל לקוח, ובהתאם מקבלת גם אלפי תשובות ביום. בכך נוצרת מערכת חכמה, שלומדת את העסק והלקוחות, ומונעת התקשרויות מסוכנות.
וזו רק דוגמא אחת. כיום כבר אפשר למדוד ולנתח דפוסים חוזרים, על בסיסם לייצר תובנות ניהוליות לבעל העסק ולאפשר בארגון "טייס משנה" שמסייע בניהול השוטף: אילו פריטים חסרים במלאי, אילו פריטים מוחזקים במלאי ללא צורך, אילו לקוחות נמצאים בסכנת נטישה ואילו לקוחות מסוכנים פיננסית. הכול באמצעות המערכות הקיימות בארגון. היום, עם הנתונים שכבר קיימים, אפשר לבצע פעולות ולקבל את כל היתרונות של אנליטיקה מתקדמת עבור העסק, עם תוצאות ברמת הביצוע. וכל זאת ללא מחלקת מחקר שלמה בארגון.
אחד הצרכים המרכזיים בעסק קטן ובינוני הנו אשראי אשר לו העסק זקוק על בסיס קבוע כחמצן לנשימה. תהליך קבלת האשראי הבנקאי או החוץ בנקאי לעסק מורכב ומייגע (בניגוד לאשראי צרכני שניתן לקבל בלחיצת כפתור).
למרות מקומם המכובד של העסקים האלה בכלכלה הישראלית, מצבם של העסקים הבינוניים והקטנים בישראל אינו מזהיר, ורבים מהם יושבים כיום על הגדר מסיבות רבות - העלאת הריבית במשק ב-3% וגדילת הוצאות המימון באופן משמעותי; עצם היותם של הבנקים הספק הכמעט בלעדי של העסקים הקטנים; מחסור בתחרות בשוק האשראי לעסקים הקטנים והבינוניים, ועוד. לא חסרות סיבות המקשות על העסקים הקטנים והבינוניים לקיים התקשרויות פוריות ולשרוד בג'ונגל הכלכלי בישראל. אנו רואים את הקושי בא לידי ביטוי בחמש השנים האחרונות, בהן העסקים הקטנים והבינוניים הכפילו את הביקוש להלוואות.
על ידי אימוץ טכנולוגיות מתקדמות, אשראי בנקאי וחוץ בנקאי יוצע לעסקים קטנים ובינוניים בלחיצת כפתור, בעזרת מערכת שתאפשר את כל תהליך החיתום מול הבנק או חברת האשראי. הפתרונות האפשריים רבים, ורובם כבר קיימים ופועלים. השימוש במערכות פיננסיות חכמות יכול לייצר מקפצה לעסקים האלה שבהחלט זקוקים לה. עסקים קטנים ובינוניים כבר נהנים ממערכות חדשניות שכאלה, ולאט לאט, גם השיח הטכנולוגי והשקת הבנקאות הפתוחה מול הבנקים מבשילים ומבשרים טובות.
ההתפתחות הטכנולוגית קיימת כיום בכל תחומי החיים. בכל יום מדווח על העלייה המטאורית בשימוש בצ'אט GPT, משימושים אקדמאיים כבדים ועד בניית מסלולי טיולים; במחולל הוויזואליה AI, שבכמה דקות יברא ציור מדויק בצבעי שמן; והיד עוד נטויה. אותה חשיבה טכנולוגית מהפכנית יכולה להיות הצעד הבא בעולמות העסקים, בייחוד אצל העסקים הקטנים והבינוניים, שזקוקים נואשות לפתרונות טכנולוגיים, חכמים ופשוטים בניהול השוטף. פתרונות אלו יגבירו את הפריון בעסקים הקטנים והבינוניים ובאופן זה ישפיעו לטובה על המשק כולו.
פרופ' אסף אברהמי הוא מנכ"ל חברת חשבשבת ופרופ' אורח בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון
לכתבה זו פורסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של כלכליסט לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.