"מספר הלקוחות שביקשו לפתוח חשבון בחו"ל זינק פי 4"
"מספר הלקוחות שביקשו לפתוח חשבון בחו"ל זינק פי 4"
בורסת ת"א פתחה אתמול את יום המסחר באדום בוהק, שהתמתן בזכות הציפיות שתולים בניסיונות הפשרה של נשיא המדינה. האג"ח הארוכות של ישראל צנחו ב־1.7% ומדד הפחד זינק בכ־15%. בבתי ההשקעות מספרים על חוסכים שמסיטים כספים למסלולי השקעה בחו"ל ועל מאות מיליוני דולרים שעושים את דרכם לחשבונות בנק מעבר לים
אם היה צריך עוד הוכחה לכך שההפיכה המשטרית משפיעה על הבורסה, אפשר היה לקבל אותה אתמול: יום המסחר נפתח בירידות שערים חדות של 2%, וזאת חרף העובדה ששוקי העולם ירדו במתינות בסוף השבוע, ועל רקע ההתקדמות הצפויה של חקיקת המהפכה המשפטית, והתגברות הדיווחים על יציאת כספים בעיקר מצד חברות הייטק מאידך.
אולם לקראת אחר הצהריים הודיע הנשיא יצחק הרצוג כי יישא בערב נאום מיוחד. למשקיעים זה הספיק כדי לקבל תקווה שהמהפכה המשפטית תלך לכיוון פשרה, וירידות השערים התמתנו באופן משמעותי, ובסופו של יום מדד ת"א־35 ירד ב־0.3%. מי שבכל זאת בלטו בירידות היו מניות הנדל"ן, כשמדד הנדל"ן איבד 2.3%, ומדד הפחד המקומי, ויקס ת"א, שזינק ב־15%. עוד בלט אתמול מחזור המסחר שהתנהל אתמול ללא פעילות של משקיעים זרים. אם לרוב מחזור המסחר במניות בימי ראשון עומד על 800 מיליון שקל, אתמול הוא היה גבוה ביותר מ־60%, והגיע ל־1.33 מיליארד שקל. גם בשוק האג"ח נרשמו ירידות שערים של עד 1.7%.
עם זאת, מדובר בירידה בסדר גודל דומה לזו שנרשמה בשוק האג"ח בארה"ב, והיא נובעת כחלק מההבנה שהפד נחוש להותיר את הריבית ברמתה הגבוהה לאור הנתונים של שוק העבודה ההדוק. פעילים בשוק ההון שעמם שוחחנו מציינים כי יש אפקט לרפורמה על השוק המקומי שמתבטא בעיקר בשוק המניות ובשוק המט"ח, שם נחלש השקל מול הדולר ב־3.5% בחודש האחרון ל־3.54 שקלים.
זאת למעשה הפעם הראשונה זה תקופה ארוכה שבה הבורסה המקומית מתנתקת מהנעשה בעולם, ומושפעת מאירוע מקומי, ועוד אירוע פוליטי. גורמים בשוק ההון מעריכים כי אם המגמה השלילית תחריף, יכול להיות שזה מה שילחץ את ראש הממשלה בנימין נתניהו לחתור לפשרה, שכן הוא יודע היטב מהן ההשלכות הכלכליות של שוקי אג"ח ומניות חבוטים. בחדרי המסחר מציינים כי יש עלייה בפניות של משקיעים, אם כי לא מדובר עדיין בהיסטריה וביציאה מסיבית של כספים. החשש הוא ממדרון חלקלק, ומהחרפה אלימה של המגמה השלילית, שכן תהליכים בבורסה מתרחשים בקצב הרבה יותר מהיר לעומת תהליכי החקיקה, ולעומת השפעות מאקרו־כלכליות. הדבר נכון במיוחד כלפי השוק הישראלי, שהנזילות בו אינה גבוהה במיוחד, ולכן הוא חשוף יותר לתנודות. בנוסף, צריך לזכור שהסנטימנט השלילי בבורסה המקומית מתרחש כאשר שוקי העולם הם במגמה חיובית, מה שממתן את האווירה השלילית בבורסה. אם יחל גל מימושים בחו"ל, הדבר צפוי להעמיק את הירידות בשוק המקומי, שכן המניות הדואליות ייאלצו ליישר קו עם המגמה בחו"ל.
כמו כן, כלכלות העולם עדיין לא התייצבו אחרי 2022. החשש מהאינפלציה עדיין כאן, וכך גם הריבית הגבוהה. עלייה באינפלציה או העלאה של הריבית מעבר לתחזיות עלולות גם כן להעמיק את המגמה השלילית בשוק המקומי ולהחריף את הירידות. הריבית השלילית משפיעה לרעה על שורה של ענפים ובראשם הנדל"ן, השפעה שעדיין לא ראינו במלואה. כלומר, האפקט השלילי של המהפכה המשפטית אינו נוחת על השוק המקומי, כשכל שאר הנתונים טובים, מה שאולי היה מסייע לשוק לספוג את האפקט שלו. הוא מגיע כשהשווקים עדיין רגישים, ועדיין נמצאים באי־ודאות של ההתפתחויות בתחום האינפלציה והריבית.
ניתן לחלק את המשקיעים בשוק המקומי בצורה גסה לשלוש קבוצות: המשקיעים הפרטיים, המוסדיים והזרים. גורמים הפעילים במסחר אומרים כי אם בינואר הפעילות של המשקיעים הזרים עוד היתה בסך הכל חיובית, מתחילת החודש רואים יותר מכירות שלהם, כאשר חלק מהכספים עוברים לאג"ח מדינה. באשר למשקיעים הפרטיים, אינדיקציה טובה לפעילות שלהם ניתן לראות בשוק קרנות הנאמנות שבו יש אמנם פדיונות, אבל לא בקצב חריג, כאשר לפי הערכות אתמול נפדו פחות מחצי מיליארד שקל. אולם בכל הקשור לפעילות בקרנות המנייתיות, הרי שמתחילת השנה נרשמה עלייה של 5.4 מיליארד שקל בנכסי קרנות המניות בחו"ל לעומת ירידה של יותר מ־900 מיליון שקל בקרנות מניות בישראל.
הנקודה המעניינת היא המשקיעים המוסדיים - במשברים קודמים המוסדיים נחשבו ל"ידיים החזקות", אלה שרואים בתקופות של ירידות הזדמנות, ומגדילים חשיפה, וזאת לאור אופק ההשקעה ארוך הטווח שלהם. אלא שהפעם המוסדיים אמנם לא מוציאים מהשוק המקומי כספים, אבל גם לא ממהרים להגדיל חשיפה ולהכניס כסף חדש, אלא מנתבים אותו יותר לחו"ל. "כבר יותר מחצי שנה שאנחנו מגדילים חשיפה לחו"ל, מתוך הערכה שאם יהיה ריבאונד בשווקים, הוא יהיה בעיקר בחו"ל, וגם בשל פיזור סיכונים. אי־הוודאות מהרפורמה נתנה לזה דחיפה נוספת", אומר גיא מני, מנהל ההשקעות הראשי במיטב גמל ופנסיה. מני הוסיף כי "אני מקווה שבסוף דברים יתנהלו ברציונליות, וינסו להגיע להסכמות רחבות. צריך להיות היום יותר במודעות, ולעקוב אחר התפתחויות".
המגמה השלילית בשווקים אינה משפיעה רק על תיק ההשקעות בבורסה, אלא יש לה השפעות רחבות יותר. ניקח למשל את שוק האג"ח, שלתשואות שלהן יש משמעות על כלל הריביות במשק, והן מהוות בנצ'מרק לריביות בהלוואות למגזר העסקי, במשכנתאות ובאשראי הצרכני. בשגרה, התשואה בשוק האג"ח מושפעת בעיקר מריבית בנק ישראל (ומהציפיות למה שצפוי בה) וממצב שוק האג"ח בחו"ל, אולם כעת עלול להתווסף משתנה נוסף - השפעת המהפכה המשפטית שתגרום ליציאת כספים משוק האג"ח, שמשמעותה עליית התשואות בשוק זה. השפעה זו יכולה לחלחל לא רק למי שיבקש לקחת הלוואה שפתאום תתייקר, אלא, למשל, לבעלי משכנתאות קיימים. לרוב בעלי המשכנתא יש רכיב שנקרא משכנתא בריבית משתנה. מדובר במסלול משכנתא שצמוד לתשואת אג"ח מדינה מסוימת, ואחת לתקופה הריבית בה מתעדכנת לפי רמת התשואה באג"ח, כך שבעלי משכנתאות קיימים עלולים לחוות התייקרות בהחזר החודשי של המשכנתא, רק בשל מגמה של עליית תשואות בשוק האג"ח. בנוסף לכך, להיחלשות שער השקל יש השפעה גם על כלל הרגלי הצריכה, והיא עלולה לייקר מוצרים רבים, שמיובאים. לאורך השנים התרגלנו לשקל חזק, שסייע למתן את יוקר המחיה של ישראל. אולם היחלשות של השקל כפי שנרשמה בשבעות האחרונים עלולה לייקר שורה מוצרים מיובאים, החל ממכוניות, מוצרי חשמל ועד לחופשה בחו"ל.
המקום שבו הורגשה דרמה משמעותית יותר הוא בקרב הציבור הרחב. בשיחות עם "כלכליסט" סיפרו בתי השקעות על עלייה משמעותית בהיקף הנכסים שלקוחות מבקשים לנתב לחו"ל. בתי ההשקעות המובילים מעריכים שבינואר בלבד יצאו מישראל נכסים במאות מיליוני דולרים.
העברת כספים לחו"ל נעשית בשני אופנים. הראשון, והנפוץ יותר, בקשה מצד החוסכים להגדיל את החשיפה של התיק שלהם לחו"ל על חשבון החשיפה לישראל. במקרה הזה, הכספים ממשיכים להתנהל אצל המוסדיים הישראליים. האופן השני הוא העברת תיק ההשקעות, למי שמחזיק בכזה, לניהול של בנק זר. לדברי בכיר בבית השקעות גדול, בחודש האחרון יותר מ־10 לקוחות גדולים שלו העבירו כספים לחו"ל בהיקף מצרפי של 100 מיליון שקל.
פתיחת תיק השקעות בחו"ל כרוכה בהליך ארוך, כך שהשינוי לא ייראה מיד. "מספר הלקוחות שפונים והפגישות שבית ההשקעות מקיים בנושא פתיחת חשבון השקעות בחו"ל זינק פי ארבעה בחודש האחרון", אמר ל"כלכליסט" מנכ"ל בית ההשקעות IBI דייב לובצקי, והוסיף גם כי בית ההשקעות מזהה עלייה ברכישת קרנות בידי משקיעים ישראלים באמצעות חשבונות בשוויץ. "בעבר לקוחות היו רוכשים קרנות שאנו משווקים דרך חשבונות בבנקים בישראל, ועכשיו הם רוכשים את אותן קרנות באמצעות חשבונות בבנקים שוויצריים". האמירה הזו עולה בקנה אחד עם הדיווח של בנקאי בכיר בבנק זר, מהגדולים באירופה, שפועל בישראל לגיוס לקוחות מקומיים. לדבריו, נרשמה בחודש האחרון עלייה חדה בביקושים לפתיחת חשבונות בחו"ל, בדגש על שוויץ. "בהערכה זהירה, מדובר על מאות חשבונות שנפתחים כעת, ולכן הם מסתכמים במאות מיליוני דולרים", אמר הבנקאי.
ויש גם מי שנותרים בעיקר מול כאוס ולא בטוחים מה עליהם לעשות בשלב זה. בכיר באחד מבתי השקעות אמר כי "אנחנו מזהים חוסר אונים בקרב החוסכים. מהקשר שאנחנו מקיימים עם ערוצי ההפצה עולה כי החוסכים לא יודעים מה לעשות עם הכסף. האם להעביר אותו למסלולים מוטי חו"ל? או להעביר אותו באופן גורף לשווקים מעבר לים?".
