מדריך למילוי הצהרת תושבות מס
מדריך למילוי הצהרת תושבות מס
בשנים האחרונות, יותר ויותר ישראלים מגיעים לבנק שלהם לבצע פעולה כלכלית כזו או אחרת, ונדרשים לתדהמתם למלא "שאלון תושבות" או הצהרה בדבר תושבות מס. אם בעבר נדרשו למלא את השאלון בעיקר תושבים חוזרים או ישראלים ב"רילוקיישן", נדמה כי המגמה התרחבה משמעותית וכיום נדרשים למלא שאלון כזה גם תושבי ישראל שפותחים חשבון בנק חדש, אזרחים המבקשים לבצע פעולה פיננסית בינלאומית (למשל, קנייה או העברה של מטבע חוץ) ועוד. האם הבנקים בכלל רשאים לדרוש מאיתנו למלא שאלון כזה? האם אני יכול לסרב? האם אני צריך לחשוש שהמידע על הפעילויות שלי יגיע למדינות אחרות?
ביוני 2014 חתמה מדינת ישראל על הסכם עם ארה"ב ליישום FATCA (Foreign Accounts Tax Compliance Act), חקיקה אמריקאית המחייבת מוסדות פיננסיים (בעיקר בנקים) מחוץ לארה"ב למסור לרשות המיסים האמריקאית מידע על לקוחות שהם אזרחי ארה"ב. מוסדות פיננסיים שלא ישתפו פעולה עם החקיקה צפויים לסנקציות של ניכוי מס במקור של עד 30% על כל הכנסה שמגיעה למוסדות פיננסיים אלה ושמקורה מאזרחי או תושבי ארה"ב. במקביל, בשנת 2016 נחקק בישראל תיקון 221 לפקודת מס הכנסה שחייב גופים פיננסיים בישראל לברר את מדינת התושבות של כל לקוח המחזיק בחשבון אצלם. המידע המתקבל אצל הגופים הפיננסיים משמש לצורך חילופי מידע בין מדינות או לאכיפת מס בארץ.
לאור זאת, כל אדם בישראל שפותח חשבון בנק חדש או מצטרף לחשבון קיים צריך לחתום על הצהרה עצמית הכוללת את פרטי הזהות שלו, כתובת מגורים עדכנית, מדינת האזרחות, תושבות המס והצהרות הנוגעות לתושבות המס שלו. גם אדם שהינו תושב ישראל בלבד נדרש על-ידי הבנקים למלא הצהרה זו, ובלעדיה הבנק לא יאפשר את פתיחת או ניהול החשבון.
במקרים מסוימים עשוי הבנק לדרוש מילוי הצהרת תושבות מס גם בעת העברת כספים לחו"ל או קבלת כספים מחו"ל, אז יבדוק שוב הבנק את סטטוס התושבות לצרכי מס של הלקוח כדי להגן על עצמו וליישם את התיקון לפקודת מס הכנסה.
בנוסף, בשנת 2014 ישראל הודיעה על הצטרפותה למדינות רבות ב-OECD ועל יישום תקן ה- COMMON REPORTING STANDARD ("CRS"), ובשנת 2016 תוקנה פקודת מס הכנסה ובעקבותיה הותקנו תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים), התשע"ט-2019.
ה-CRS מיועד לייעל את אכיפת המס בין מדינות, ויוצר מערכת לדיווח והחלפת מידע בין רשויות מיסוי בטריטוריות שונות אשר יקבלו מידע מגופים פיננסיים (לרוב בנקים) לגבי חשבונות המוחזקים אצלם בבעלות תושבים זרים.
לדוגמא- כאשר פלוני תושב מדינה א' מחזיק בחשבון במדינה ב', מחויב הבנק למסור מידע לגבי חשבון זה לרשויות המס של מדינה ב', וזו מעבירה מידע זה לרשויות המס של מדינה א', וכך מתאפשרת גביית מס על ידי מדינה א' מפלוני גם בגין חשבונותיו במדינה ב'.
מדוע הבנק מבקש ממני למלא הצהרת תושבות מס?
עם חקיקת התיקון, מוסדות פיננסיים בישראל מחויבים על-פי חוק לדרוש מכל בעל חשבון למסור מידע לשם בירור מדינת התושבות שלו לצורך מס. לפיכך, מחויב הבנק לברר את מדינת התושבות של כל לקוח וליישם את ההתחייבויות של ממשלת ישראל בנושא העברת מידע אוטומטי בענייני מס. התיקון נועד לאפשר למדינת ישראל ליישם את הסכם ה-.FATCA אי יישום הנ"ל על-ידי המוסדות הפיננסיים עלול לגרור קנסות כבדים. בנק לאומי, למשל, קיבל בשנת 2014 קנס בגובה 950 מיליון ש"ח בגין העלמות מס של לקוחותיו האמריקאים. הבנקים מודעים לכך ומקפידים על בירור תושבות המס של כל לקוח.
כך גם לגבי ה-CRS המחייב מוסדות פיננסיים להעביר מידע לרשות המסים לגבי חשבונות המנוהלים אצלם על ידי אנשים שאינם תושבי ישראל.
האם הבנק חייב לדעת את מדינת התושבות שלי?
בהתאם להסכמי העברת המידע עליהם חתומה ישראל, הבנק מחויב לדעת את מדינת התושבות של כל לקוח ולקוח ובהתאם לדווח לשלטונות המס בישראל, שבמקרים מסוימים מעבירים מידע זה לרשויות המס זרות.
מה קורה אם אני מסרב למלא את ההצהרה או נותן רק מידע חלקי?
לא מומלץ לסרב למלא את ההצהרה וכן מומלץ לשתף פעולה עם הבנק. חשוב לפעול בשקיפות ובשיתוף פעולה עם הבנק. בנק אשר נתקל בהעדר שיתוף פעולה מצד הלקוח או קיים חשש בידו כי המידע אינו מלא או לא נכון רשאי לסרב לבצע את ההעברה, להקפיא מט"ח שנכנס לחשבון, להקפיא את כל החשבון ובהחלט עלול גם לסגור את החשבון של הלקוח או לא לאשר את פתיחתו מלכתחילה.
עם אילו מדינות ישראל חתומה על הסכמי שיתוף מידע?
ישראל חתומה כאמור על הסכם עם ארה"ב (FACTA), וחתומה גם עם מדינות רבות ב-OECD (אנגליה, צרפת, גרמניה, דרום אפריקה, סין, יפן ועוד) על תקן חילופי מידע אוטומטי בשם CRS (Common Reporting Standard). יישום ההסכמים בין המדינות מגביר את גביית המיסים במדינות ונלחם בהון שחור. לצורך יישום ההסכמים הללו, הבנקים דורשים מלקוחותיהם שהם תושבי ואזרחי מדינות נוספות מלבד ישראל דרישות שונות בקשר לחשבונותיהם.
האם אני צריך לחשוש שמידע על הפעילויות שלי יגיע למדינות אחרות?
ה-CRS נקבע על מנת להילחם בתופעה לפיה תושבי מדינות מחזיקים בנכסים פיננסיים מחוץ למדינותיהם על מנת להימנע מתשלום מס בגינם. בהתאם לכך, המידע שמועבר מוגבל בעיקרו לעצם קיומם של חשבונות בנק, ליתרות שבחשבונות אלה ולהכנסות המופקות מהן (ריבית, דיבידנד וכיו"ב). מידע זה מועבר לרשות המסים המקומית במדינה בה מצוי הסניף שבו מופקדים הכספים.
מה הם המבחנים לקביעת תושבות מס?
תושבות מס במדינה מסוימת נקבעת על-פי חוקי אותה מדינה, כאשר לכל מדינה כללים משלה להגדרת תושבות. גם אם אין מעמד של תושב קבע על פי רשויות ההגירה באותה מדינה, ייתכן כי קיים מעמד מבחינת רשויות המס. יש לבחון את מעמד תושבות המס הן במדינת ישראל והן במדינה האחרת על פי חוקי אותה מדינה. בעיקרון סטטוס של תושבות קבע מתקבע לאחר שהייה מסוימת במדינה ותוך ביסוס בית קבע וקשרים מהותיים אחרים. בארה"ב למשל שהייה של יותר מ-183 ימים בשנת מס עלולה לגרום לסווג של תושבות לצורך מס. מבחני התושבות לצורך מס הינם מורכבים ומשתנים בהתאם לכל הנסיבות. בישראל המבחן המכריע לקביעת תושבות לצרכי מס הוא מבחן "מרכז החיים" הבוחן את עיקר הקשרים המהותיים בחייו של היחיד למדינה.
האם אני יכול להיות תושב לצורך מס ביותר ממדינה אחת?
בהחלט, ניתן להיות תושב לצורך מס ביותר ממדינה אחת (למי שהסוגיה רלוונטית עבורו, רצוי להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום כדי להתנהל בדרך נכונה מול רשויות המס וגורמי השלטון).
האם הבנק מדווח על ההכנסות שלי למדינת התושבות שלי?
סעיף 135ג(ג) לפקודת מס הכנסה קובע כי הבנק צריך להעביר את המידע לרשות המיסים בישראל ורק היא מוסמכת להעביר את המידע למדינות זרות. במקרים חריגים עשוי הבנק להעביר את המידע ישירות לרשויות המדינה הזרה, אך זאת רק אם יידרש להוכיח כי הבנק עצמו פעל בהתאם לדיני המדינה זרה.
חשוב לדעת כי לפני העברת המידע לרשויות המס בישראל בגין תושבות מס במדינה זרה, אמורים לקבל הודעה מאת הבנק לפחות 30 ימים לפני העברת המידע. ההודעה תכלול מידע על האפשרות העומדת לשנות את הסיווג כאזרח או כתושב כאמור בהתאם להוראות הסכם FATCA או תקן ה-CRS. בהודעה זו קיימת אפשרות ערעור על ההחלטה של הבנק בדבר תושבות מס זרה, ואפשרות שכנוע הבנק כי המעמד הינו תושב מס בישראל בלבד.
מה קורה אם קיימת תושבות לצורך מס במדינה זרה ומגיעים משם כספים לישראל?
ככל שתושבות לצורך מס היא בישראל בלבד לא ידווחו הכספים למדינות חוץ, הבנק ידרוש הסבר בגין מקור הכספים וחתימה על הצהרה כי מקור הכספים חוקי וכי ידווח לשלטונות המס בישראל ככל שמדובר על הכנסה חייבת במס. אם התושבות לצורך מס היא גם למדינה זרה, הרי שאז ידווחו הכספים לשלטונות המס בישראל ומשם יועבר המידע למדינה הזרה. הבנק ידרוש הצהרה על מקור הכספים וכי ההכנסות דווחו במדינת המקור.
מה יוצא למדינת ישראל מהעברת הנתונים עליי למדינת החוץ?
ישראל חתומה על הסכמים בינלאומיים בנוגע לאיסוף מידע על חשבונות פיננסיים בבעלות תושבים זרים לצורך חילופי מידע למטרת אכיפת מס בין מדינות. בהתאם להסכמים שנחתמו, ייאסף המידע הפיננסי אודות התושבים הזרים על ידי המוסדות הפיננסיים ויועבר לרשות המיסים המקומית לצורך העברתו למדינת תושבות המס של בעל החשבון.
ה-CRS מהווה חלק מההסכמים המולטילטרליים ליישום חילופי מידע אוטומטיים על חשבונות פיננסיים של תושבים זרים לצורך אכיפת מס אשר כונן על ידי ה- OECD. איסוף המידע מתקיים על מנת שישראל תעמוד בהתחייבות הבינלאומית שלקחה על עצמה להחלפת מידע באופן אוטומטי.
האם ישראל רק מעבירה מידע פיננסי או גם מקבלת מידע פיננסי?
ישראל מקבלת מידע פיננסי על תושבי ישראל באופן שוטף, והחל מיולי 2019 מקבלת ישראל מידע פיננסי על תושבי ישראל המחזיקים בחשבונות בנק בחו"ל מעשרות מדינות באירופה בהתאם להסכם העברת המידע עליו היא חתומה.
אם אני מחזיק חשבון בנק בחו"ל ואין לי כל הכנסה שם, עליי לדווח לרשות המיסים?
ככל שהיתרה אינה עוברת 1,917,000 ש"ח, מקור הכספים שהופקדו בחו"ל כשר וכן שולמו כל המיסים בישראל בגין כספים אלו, ואין ולא הייתה כל הכנסה בחו"ל לרבות ריבית מאותם כספים - אזי אין מה לדווח לרשות המיסים. בכל מקרה אחר יש למלא טופס 1301 ולדווח לרשות המיסים. כאשר מתקבלת דרישה להצהרת הון יש לדווח על החשבון בחו"ל - לציין את מספר החשבון, המדינה בה הוא מוחזק ואת היתרה במט"ח ליום ההצהרה. חשוב גם לשמור תיעוד בנוגע למקור הכספים ולתשלומי המס במקרה בו יבקשו שלטונות המס הסברים לאותם כספים.
אם לא אדווח על החשבון מה הסיכוי שהמידע יגיע לרשויות המס בישראל?
לאור כל האמור לעיל, המידע יגיע באופן וודאי לרשויות המס ועדיף להקדים לדווח ולשלם את המס ככל שקיים כדי למנוע קנסות ולעיתים גם כתבי אישום.
מאת עו"ד דורון פסו, דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'
d&b – לדעת להחליט
