פרשנותהוועדה לבחירת דירקטורים לא סופרת את בנק ישראל
פרשנות
הוועדה לבחירת דירקטורים לא סופרת את בנק ישראל
בנק ישראל הצהיר על רצונו לקדם שוויון מגדרי, כמה חבל שבוועדה לבחירת דירקטורים בתאגידים הבנקאיים לא שמעו על זה. אם כך, נראה כי ההבטחות לשינוי מהותי יחכו לעשור הבא
בחודש אוקטובר האחרון שלח המפקח על הבנקים בבנק ישראל יאיר אבידן מכתב לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי בישראל עם הכותרת: דירקטוריון. מתחת לכותרת זו מופיעה טיוטת חוזר שמטרתו העיקרית היא הגדלת הגיוון בדירקטוריונים של התאגידים הבנקאיים עם דגש על שוויון מגדרי. אלא שדווקא במנגנונים הכפופים ישירות לבנק ישראל ולפיקוח על הבנקים — מעדיפים שלא להתייחס ברצינות לטיוטת החוזר.
ייצוג חסר של נשים בדירקטוריונים הוא בעיה ידועה בכל הקשור לשווקים הפיננסים בישראל. אם בעבר יכלה המערכת הבנקאית להתגאות בכך שלפחות בהנהלות יש רוב נשי של מנכ"ליות בקרב חמשת הבנקים המובילים, הרי שגם זו אבדה, כשכיום רק סמדר ברבר צדיק מהבינלאומי מחזיקה את הלפיד.
1 צפייה בגלריה
פרופ' מומי דהן וראש הוועדה לבחירת דירקטורים בתאגידים הבנקאיים השופט בדימוס דוד חשין
(צילום: רפי קוץ, יריב כץ)
לפני כחודשיים ביצע "כלכליסט" בדיקה המבוססת על 571 חברות בבורסת תל אביב, בהן מכהנים 3,862 דירקטורים. מתוך מספר זה נמצא כי מכהנות רק 990 נשים בתפקידי דירקטוריות בחברות (25.6%). רק ב־14 חברות נמצא רוב נשי בדירקטוריון ואילו ב־22 חברות אין כלל נשים במועצת המנהלים.
אבל עוד לפני כן כאמור זיהו בבנק ישראל את החולשה. "במסגרת מדיניות הפיקוח על הבנקים לחיזוק היבטי התרומה לסביבה לאחריות חברתית ולממשל תאגידי (ESG) של המערכת הבנקאית, קיימת חשיבות עליונה בערך השוויון המגדרי המשקף את הרכב האוכלוסייה והחברה", כתבו. "תועלת השוויון והשפעתו על האוכלוסייה ועל כלל החברה מגוונות. מינוי נשים לתפקידים בכירים מעודד את העסקתן של נשים בכל הדרגים בארגון וקידומן ובכך תורם לשילובן בתעסוקה ולקידומן ביחס הראוי לחלקן באוכלוסייה".
עוד כותבים בבנק ישראל כי שוויון מגדרי הוא אחד מ־17 יעדי הפיתוח הבר קיימא הגלובליים שאומצו על ידי האסיפה הכללית של האו"ם לעולם טוב יותר עד שנת 2030 ועל פי החלטת האו"ם על המדינות החברות בו לפעול ליישום היעדים בכל המסגרות.
בפיקוח על הבנקים מציינים כי גם בקרב חברות ממשלתיות וציבוריות, המודעות העולמית לנושא השוויון המגדרי בדירקטוריונים מתפתחת מאוד, ובמספר מדינות מתקדמות כמו גרמניה, צרפת, הולנד ונורבגיה, הנושא אף הוסדר בחקיקה. בחלק מהמדינות נקבע שיעור מכסות לייצוג (בממוצע של 30%) ובחלקן אף נקבעו סנקציות על הפרת המכסה.
לפיכך קובע בנק ישראל כי יש לתקן את הוראות ניהול בנקאי תקין בנושא הדירקטוריון ולכלול בו סעיף שקובע כי יינתן ייצוג הולם לשני המינים: "לשם כך הדירקטוריון יקבע מדיניות לשיעור הגיוון המגדרי בו, לרבות טווח הזמן להשגת היעד ואבני הדרך".
בבנק ישראל נמנעו מלקבוע יעדים מדידים וגם תחילת התיקונים להוראות נקבעה לפרק זמן ארוך של שלוש שנים מיום הפרסום, כאשר באוקטובר פורסמה רק טיוטת החוזר להערות, אך אין ספק שביקשו להגביר את המודעות לנושא בקרב דירקטוריונים של התאגידים הבנקאיים כדי להתחיל לייצר שינוי בשטח.
כל זה לא הגיע כנראה לוועדה לבחירת דירקטורים בתאגידים הבנקאיים. שלושה מבין חמשת הבנקים הגדולים בישראל — הפועלים, לאומי ודיסקונט — מתנהלים כיום ללא גרעין שליטה. כתוצאה מכך הרכב הדירקטוריון של כל אחד מהם כפוף להצבעה של בעלי המניות על דירקטורים אותם מציעה הוועדה שבראשה עומד שופט בדימוס. כיום מדובר בשופט דוד חשין.
לצידו של חשין מכהנים בוועדה עוד שני נציגים — פרופ' מומי דהן ועו"ד אורית קורן. אליהם מצוותים בכל פעם שני דירקטורים מטעם הבנק שאליו אמורים להתמנות הדירקטורים החדשים. הוועדה נדרשת לקבל הצעות לדירקטורים, למיין את המועמדויות, לראיין את הנבחרים ומתוכם להציג בפני בעלי המניות רשימה של דירקטורים מוצעים.
לכאורה, דרך הוועדה יכלה המערכת הבנקאית לייצר את השינוי המתבקש בהרכב הדירקטוריונים. רק לכאורה, שכן בפרסום רשימת המועמדים לדירקטוריון בנק לאומי שפורסמה בשבוע שעבר, נראה שהחליטו להתעלם מהרצונות של בנק ישראל.
בדירקטוריון בנק לאומי מכהנים כיום 10 דירקטורים, מתוכם 7 גברים (בהם היו"ר סאמר חאג' יחיא) ו־3 נשים. בעלי המניות של לאומי יידרשו להצביע בקרוב על בחירה של 3 דירקטורים: אחד במעמד של דירקטור חיצוני ושניים במעמד של דירקטור שאינו חיצוני. בקטגוריה השנייה מופיעים שלושה שמות של נשים — אסתר אלדן, אסתר דומיניסיני ואירית שלומי. הרי לכם ייצוג נשי. אלא שמבט על הרכב דירקטוריון לאומי כיום מראה כי שתיים מהמועמדות — דומיניסיני ושלומי — מכהנות כבר היום בדירקטוריון כך שהן עומדות להצבעה על המשך כהונה. כלומר, השינוי לא יבוא משם.
אז אולי דווקא ממשבצת הדירקטור החיצוני שאמור להחליף את יצחק אידלמן הפורש? בחלק זה בחרה הוועדה להציע שני מועמדים לדירקטוריון, את צבי נגן (לשעבר מנהל יחידת ה־IT של בנק הפועלים) ואת דן ללוז (יו"ר מגדל שוקי הון בעבר). כך, פספסה למעשה הוועדה אפשרות פשוטה לשפר את מאזן הנשים בדירקטוריון לאומי ולקרבו עוד צעד לקראת שוויון מלא.
המקרה של הוועדה למינוי דירקטורים בלאומי אינו יחיד. בסוף מרץ המליצה הוועדה, בהרכב שונה כמתבקש, על המועמדים שלה לדירקטוריון בנק הפועלים. בדירקטוריון הפועלים 9 דירקטורים, שלוש נשים מול שישה גברים. בפועלים נדרשו בעלי המניות לבחור שלושה דירקטורים חדשים: שניים כדירקטורים חיצוניים ועוד אחד כדירקטור לא חיצוני.
מול דירקטור חיצוני מכהן אחד, דוד אבנר, הוצבה אשה — ענת פלד — שסיכוייה להיבחר על פני דירקטור מכהן נמוכים מראש. מול הדירקטור החיצוני השני, נעם הנגבי, הוצב גבר (רון שמיר). בקטגוריית הדירקטור שאינו חיצוני הוצבה אשה אחת (אודליה לבנון) גם כן מול דירקטור מכהן (דוד צביליחובסקי) ומול מועמד נוסף — חסן אוסאמה. כך שנראה שגם בפועלים לא יחול שינוי משמעותי בהרכב הדירקטוריון. ומה לגבי ההבטחות לשינוי מהותי? אלה יחכו כנראה לעשור הבא.
