סגור
מבחן רכב דאצ'יה סנדרו החדש
(צילום: ירון שרון)

מבחן רכב
דאצ'יה סנדרו החדשה: לואו קוסט מרשימה, אבל יקרה

מכונית הכביש־שטח סנדרו סטפוויי דוהרת על מהמורות ושיבושי דרך בלי בעיה, ועושה את המוטל עליה גם בכבישים מהירים • מצד שני, הדגם שמצויד במערכות בטיחות מקוריות, נעדר בקרת שיוט אקטיבית ונכשל במבחני ריסוק; ובנוגע למחיר, הפשטות הפונקציונלית של דאצ'יה אומנם נשמרה, אבל המחיר האמיר ל־120 אלף שקל, קרוב למתחרים משוכללים יותר

דאצ'יה, יצרנית הרכב הרומנית שפעם היתה סוג של בדיחה, מייצרת את הרכב שהוא לעתים הנמכר ביותר באירופה. זו לא שגיאה: המאבק על ההובלה בשוק הרכב האירופי מתנהל בין מכוניות סופר־מתקדמות כמו טסלה מודל Y ומכוניות עם מוניטין מוכח של עשרות שנים כמו פולקסווגן גולף – לבין מכונית אחת פשוטה ולא מאובזרת במיוחד: דאצ'יה סנדרו. נכון למחצית הראשונה של 2024, היא המכונית הנמכרת ביותר באירופה.
איך סנדרו הפכה ללהיט? התשובה: מחיר והיעדר יומרות. בעידן שבו שוק הרכב הולך ומתחשמל, והיצרנים מתחרים זה בזה על אלקטרוניקה, פינוקים ואביזרים, דאצ'יה עושה את מה שדאצ'יה יודעת: פשטות. אבזור? תגידו תודה שיש חלונות חשמליים. בטיחות? סנדרו הגיעה למבחן הריסוק של יורו אנקאפ ויצאה ממנו אקורדיון. אבל באירופה מחפשים מכוניות שיש בהן כנות מבורכת, שמה שהן מציעות הוא מה שמקבלים.
העובדה שסנדרו היא מהרכבים הנמכרים ביותר באירופה לא משחקת לטובת ישראל. זהו דגם שמיובא לארץ פה ושם, ואז היבוא מפסיק כי באירופה רוצים סנדרו – ואז המחיר שלה עולה. מדי פעם מגיעות לישראל סנדרו ידניות, ומי שיתאמץ ימצא גם גרסת דיזל, ויש גם גרסת כביש־שטח שנקראת "סטפוויי", אבל בכל מקרה היבוא של סנדרו מאוד לא עקבי. כעת דאצ'יה סנדרו עושה קאמבק, והדור הנוכחי מגיע לארץ כמה שנים אחרי שזכה להצלחה באירופה. אבל חשוב לציין: זה לא בדיוק סנדרו אלא סנדרו סטפוויי, גרסת כביש־שטח של סנדרו הפשוטה והעממית.
מבחוץ סטפוויי מדליק, זהו רכב מעט גבוה מהסנדרו הרגילה, יש לו תוספות שמיועדות לגרום למישהו לחשוב שזה רכב כביש־שטח, למשל, גגון מפלסטיק שחור. יש לו חיפויים בולטים מעל בתי הגלגלים, חישוקי 16 אינץ'. בדאצ'יה מעולם לא התכוונו לייצר את סנדרו כך שתזכה בתחרויות יופי. סטפוויי אינו יוצא דופן, אבל המראה שלו חביב.
סטפוויי יוצא מהעיר המנומנמת בשעת בוקר מוקדמת, לפני הפקקים. משהו בגישה של דאצ'יה פשוט עובד. זה אותו מרכיב שיש גם ברכבים של סובארו ושל סקודה. כשמייצרים מכונית שהדגש בה הוא על פונקציונליות ולא על שטויות, זה יוצא טוב. זו כנות מבורכת שהולכת והופכת נדירה בעולם הרכב.

מנוע לא מפנק

אז קודם כל, דווקא סטפוויי שנועד לבלוע מהמורות בשבילים נידחים באירופה עושה עבודה טובה בעיר. טסלות חדישות על חישוקי גלגלים ענקיים וצמיגים ספורטיביים מאטות בזהירות לפני מהמורות מחשש לקרוע צמיג. סטפוויי דוהר על מהמורות ועל שיבושים בלי בעיה. הוא מכויל רך, בעיר זה טוב, מחוץ לעיר זה פחות טוב.
לסטפוויי יש מנוע קטנצ'יק, בנפח 999 סמ"ק, קצת פחות מליטר. יש לו מגדש טורבו ותיבת הילוכים אוטומטית רציפה. זה לא מנוע חזק, זה מנוע מספיק. במהירויות מאוד איטיות הוא מעט רועד, במהירויות יותר גבוהות הוא נוטה להרעיש. ספק אם למי שקונה כזה רכב זה ישנה, זה מנוע שבא לתת עבודה, לא מנוע שבא לפנק.
סטפוויי יוצא מהעיר, ישר לשבילים של לכיש. מי שמחזיק דאצ'יה יודע: סימן ההיכר הברור ביותר של דאצ'יות הוא חלון אחורי מאובק, כי הבעלים באמת גורמים להן לעבוד קשה. בכביש מהיר סטפוויי עושה את המוטל עליו, זה הכל. הוא לא שקט במיוחד, התאוצות לא מבהילות, צריכת הדלק סבירה מאוד, באזור ה־14 ק"מ לליטר. אי אפשר לדרוש מרכב כל כך עממי שיהיה מה שהוא לא. סטפוויי ממשיך לשבילים של לכיש. הרבה רכבי כביש־שטח נפלו כאן חלל. הם הגיעו עם הרבה יומרות, הרבה סיסמאות שיווקיות, ואז קרעו את צמיגיהם הספורטיביים, ושברו את פגושיהם הפריכים.
סטפוויי אוהב אבק. כל עוד השביל אינו כזה שדורש מערכת הנעה כפולה, סטפוויי פשוט מתקדם, מגיע לאיפה שהרבה מכוניות משפחתיות לא יכולות לחלום. המתלים שלו רכים, מאוד רכים. מי שינסה לעשות ממנו מכונית מרוץ יגלה שהאחיזה לא ממש גבוהה, כנראה כי אף אחד לא יחלום לעשות ממנו מכונית מרוץ. מי שינהג בסטפוויי בצורה שפויה יגלה שמדובר בפרטנר מצוין לכל כביש שאינו איכותי, ובישראל יש הרבה כאלה.
יש לסטפוויי כמה מערכות בטיחות מקוריות, תוספת מבורכת בהשוואה לדורות הקודמים, למשל בקרת סטייה אקטיבית מנתיב הנסיעה. אבל אין לו בקרת שיוט אקטיבית.
תא הנוסעים של סטפוויי פשוט להפליא כי ככה דאצ'יה רוצה. זו לא יצרנית שמוכרת סיפורים על יוקרה ואז מציגה מוצר מחורבן, דאצ'יה פשוט עושה פשוט. הפלסטיקים בתא הנוסעים מאוד פשוטים, כאלה שאפשר לנגב עם סמרטוט רטוב. תנוחת הישיבה טובה, ההגה אפילו מתכוון בעומק וברוחק. מושב הנהג מתכוון בגובה. יש חלונות חשמליים, דאצ'יה אפילו מפנקת בבקרת אקלים, והמזגן טוב.
מי שיחפש מסך יקבל מסך, אבל הוא מאוד קטן. מי שיחפש צימוד לטלפון סלולרי יגלה שצריך לחבר כבל שישתלשל מחלקו העליון של לוח המחוונים, ופה ושם יסתבך בידיו של הנהג. בלם היד אגב הוא ידני, ידית שמושכים בחוזקה כדי שהרכב יישאר נטוע במקומו. כמו שעד לאחרונה היה בכל המכוניות. כמה שזה פשוט ככה זה עובד.

1 צפייה בגלריה
מבחן רכב דאציה סנדרו החדש מבפנים
מבחן רכב דאציה סנדרו החדש מבפנים
תא הנוסעים. הפלסטיקים מאוד פשוטים, כאלה שאפשר לנגב עם סמרטוט רטוב
(צילום: ירון שרון)

מאחור אותו סיפור: פלסטיק פשוט מאוד, אין פתחי מיזוג, אין שקעי טעינה. לא צריך את זה, ולא צריך את זה. תא המטען מפתיע בנפח נאה ותאורה עמומה. מי שיחפש בתא הנוסעים של סנדרו פאר, יוקרה ואביזרים עלול להתאכזב קשות. מי שיחפש בו שימושיות אמיתית וגישה של אפס בולשיט יאהב את סנדרו.
סנדרו מציע גישה של אפס קשקושים, תמורה מרבית לכסף בהתחשב בעובדה שסנדרו לא עולה הרבה כסף. אבל כאן יש בעיה שלא ניתן להתעלם ממנה: סנדרו כבר אינו רכב שלא עולה הרבה כסף. דאצ'יה של 2024 היא יצרנית שצריכה להוסיף למכוניות שלה אביזרי בטיחות, ולפנק את הרוכשים שלה בבקרת אקלים. כל זה טוב ויפה, אבל תוספת האביזרים הבטיחותיים והאבזור אינם מצליחים להסתיר את העובדה שסנדרו נותר סנדרו, כלומר זהו רכב בסיסי למדי, במיוחד ברמת תא הנוסעים, והמחיר הוא 120 אלף שקל. פעם הפער בין סנדרו למתחריו היה הרבה יותר גדול. כיום סנדרו שמיובא לישראל כבר אינו מכונית קטנה, ידנית ועירונית אלא רכב כביש־שטח - והמחיר שלו ממקם אותו קרוב מאוד לסיאט ארונה, לקיה סטוניק, אפילו ל־3 MG ההיברידית. ואם ממש מתעמקים, דאצ'יה דאסטר, רכב הכביש־שטח המצוין של דאצ'יה, עולה 117 אלף שקל בגרסת הבסיס הידנית, כלומר אפשר לקבל בסוכנות של דאצ'יה רכב כביש־שטח אמיתי ויותר גדול, להישאר עם עודף ממחיר של סנדרו, ורק לוותר על התיבה האוטומטית. סנדרו הוא רכב שכוח משיכתו הוא היותו חבילת ערך מצוינת שחוזקה בפשטות ובמחיר הנמוך. אבל כשהמחיר הנמוך נגרע מן המשוואה, נותרת רק הפשטות, וזו הופכת את החבילה להרבה פחות מצוינת.

דאצ'יה סנדרו סטפוויי
מנוע: בנזין, נפח 999 סמ"ק. הספק מרבי 91 כ"ס. מומנט מרבי 14.5 קג"מ
ביצועים: מהירות מרבית 163 קמ"ש
צריכת דלק רשמית: 15.8 ק"מ לליטר. צריכת דלק בפועל 14.5 ק"מ לליטר
בטיחות: 6 כריות אוויר, בקרת סטייה אקטיבית, שני כוכבים במבחן ריסוק פומבי
קבוצת זיהום: 13
מחיר: 120 אלף שקל

אהבנו
נוחות נסיעה, שימושיות
אהבנו פחות
מחיר, בטיחות
מתחרים
קיה סטוניק, סיאט ארונה
לסיכום
מכונית לואו קוסט מצוינת בלי הלואו קוסט