תנו את המפתחות לשיקום הצפון לראשי הרשויות
תנו את המפתחות לשיקום הצפון לראשי הרשויות
25 שעות אחרי המתקפה הרצחנית בדרום נפתחה החזית הצפונית של מלחמת חרבות ברזל. מאז עברו שמונה חודשים מסויטים על תושבי הצפון וסוף כל סוף, אחרי שלל הבטחות שלא קוימו, מלחמות אגו בין שרים ומשרדי ממשלה וגרירת רגליים אופיינית, אושר תקציב להחזרת הבטחון ושיקום יישובי קו העימות הצפוני. לצורך יישום התוכנית תוקם ועדת שרים שכוללת 15 שרים, ויוקם צוות מנכ״לים בראשות מנכ״ל משרד ראש הממשלה למעקב אחר יישום ההחלטה.
חוסר המעש עד כה של הממשלה בנוגע למתרחש בצפון המדינה צועק לשמיים. ההתעלמות ממצוקותיהם של תושבי הצפון שנותרו בבתיהם תחת איום טילי החיזבאללה, אטימת האוזניים למול זעקותיהם של 80 אלף התושבים שפונו בהוראת המדינה מבתיהם ללא אופק של חזרה הביתה וגרירת הרגליים בהעברת התקציבים שהובטחו על ידי הממשלה לחיזוק ושיקום הצפון – הם נקודה שחורה משחור בהתנהלות המדינה מאז פרוץ המלחמה, ואופן יישום ההחלטה הטרייה מבטיח שחוסר שהביזיון הזה יימשך.
ההחלטה על העברת התקציב התקבלה רק אחרי שביום העצמאות ראשי הרשויות בצפון יצאו בהודעה הצהרתית על "הקמת מדינת הגליל והתנתקות חד צדדים ממדינת ישראל". הקש ששבר אותם, כך פורסם, הייתה תשובתו של ראש הממשלה לשאלה האם תושבי הצפון יחזרו לקראת פתיחת שנת הלימודים לבתיהם. על כך השיב ראש הממשלה המנותק "ומה כבר יקרה אם יחזרו כמה חודשים אחרי ה-1 בספטמבר?".
כמובן שהקמת אוטונומיה עצמאית הוא צעד מוגזם ולא ישים, אבל עצם הרעיון שראשי הרשויות ינהלו בעצמם את שיקום הצפון ולא יחכו ל"טובות" מהשלטון המרכזי, הוא כנראה אחד הכיוונים הנכונים ביותר שניתן לחשוב עליהם בסיטואציה הנוכחית.
שהרי ראשי הרשויות הם למעשה נציגי הציבור היחידים שעמדו לבחירה מחודשת וקיבלו מנדט אמיתי מהציבור אחרי מתקפת ה-7 באוקטובר. לא שרי הממשלה ולא חברי הכנסת, ודאי לא ראש הממשלה, הציגו את עצמם לבחירת הציבור וזכו לאמונו כפי שעשו ראשי הרשויות.
בנוסף לכך, הרי שראשי הרשויות הם נציגיהם האותנטיים ביותר של תושביהם, ומכירים טוב מכל פקיד או שר בירושלים את הצרכים והמצוקות העולים מהשטח. הם אלו שנגישים לתושבים, ויכולים גם להגיב במהירות לעיכובים ומכשולים בזמן אמת.
לכן, על ראשי הרשויות בצפון להתאגד ולדרוש מממשלת ישראל, בתמיכה תושביהם, להעביר אליהם באופן מיידי את הסמכויות והתקציבים הנדרשים למיגון, לבנייה מחדש, לשיקום החינוך והתחבורה ועוד – על מנת לשקם את האמון של תושבי הצפון במדינה וכדי שהצפון יחזור להיות חבל הארץ המשגשג והאהוב שהוא.
המצב שבו כל החלטה הקשורה לשיקום הצפון צריכה לעבור דרך השלטון המרכזי בירושלים מייצרת צוואר בקבוק שחונק את התושבים, מעכבת את כל פעולות השיקום הנדרשות, ומבטיחה שרק ערי ״הבייס״ של הממשל יזכו לתשומת לב ממקבלי ההחלטות. העובדה שלצורך קיום ההילולה במירון, עניין סקטוריאלי שלשלטון המרכזי יש בו עניין ממשי, התקבלו החלטות והועברו תקציבים בזמן אפסי, לעומת החודשים הארוכים הנדרשים לקבלת החלטות הנדרשות לצורך שיקום הצפון, מדגימה את הפער בחשיבות שמייחסים מקבלי ההחלטות בין נושאים שקשורים לשרידות הפוליטית שלהם לבין טובת כלל אזרחי המדינה.
וישנו עוד ערך חשוב בביזור סמכויות השיקום לערי הצפון; מדינת ישראל הגיעה למשבר הזה בתור הדמוקרטיה הריכוזית ביותר מבין מדינות ה-OECD. הולך ומתבהר כי הריכוזיות הזו היא השורש לחוסר היעילות של מערכת השלטון. ריכוזיות מבנה הממשל בישראל מציפה גם סימפטומים בדמות תחלואות חברתיות ופוליטיות מהותיות שאנו עדים להן. כגון חוסר היציבות הפוליטית בישראל, השסע העמוק בין המגזרים השונים שמרכיבים את החברה הישראלית וחוסר היכולת של ההנהגה הפוליטית לקדם הסכמות, פתרונות או תוכניות לטווח ארוך.
במדינות שבהן קיימת דמוקרטיה חזקה קיימת גם הפרדת רשויות אופקית ואנכית. הפרדת הרשויות האופקית כוללת הפרדה בין הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. הפרדת הרשויות האנכית מתייחסת לאלמנט של שכבות שלטון בעלות סמכויות המותאמות לקרבה שלהן לאזרח, ומאפשרת יישום פוליטיקה שמבוססת צרכים על חשבון פוליטיקה זהותית שמגבירה את הפילוג בין אוכלוסיות שונות. העברת סמכויות השיקום כעת עשויה להיות צעד חלוצי בדרך להגדלת סמכויות השלטון המקומי והאזורי בישראל, וחיזוק החוסן והדמוקרטיה למען אזרחי המדינה.
ולכן, גם על מנת לשקם את הצפון וגם כדי להבטיח את עתיד המדינה, חייבים להפקיד את הסמכות להחלטות ולתקציבים הנוגעים לתושבי הצפון בידי ראשי הרשויות. אין דרך אחרת. מבלי לתת להם את האחריות, האזור לא יבנה מחדש. עם המפתחות בידיים שלהם הוא ייבנה טוב יותר, חזק יותר ומשגשג יותר.
הכותב הוא מנכ"ל ארגון תנועה ישראלית, הפועל לחיזוק הדמוקרטיה בישראל ולתיקון מבנה הממשל
