מסמך של הכנסת: השינויים לחוק אוויר נקי לא תואמים את המקובל באירופה
מסמך של הכנסת: השינויים לחוק אוויר נקי לא תואמים את המקובל באירופה
לפי מסמך של מרכז המידע והמחקר, ההקלות בפיקוח הסביבתי שמקודמים בוועדת הפנים והסביבה לא תואמות למדינות שנבדקו. ח"כ יוראי להב הרצנו: "שינויים דרמטיים שפוגעים בבריאות הציבור"
בימים אלה מקדמת ועדת הפנים והסביבה של הכנסת באופן מואץ רפורמה בהליכי הרישוי הסביבתי, לדרישת משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה. המטרה היא לייעל את הרגולציה שבה נדרשים לעמוד מפעלים, אך הרפורמה מעניקה הקלות למפעלים המזהמים בהליכי הרישוי, תוך שינוי חוק אוויר נקי שמטרתו להגן על האזרחים מפני זיהום אוויר כבד.
המשרדים טוענים כי מדובר באסדרה המקודמת לאור ״עקרונות האסדרה באיחוד האירופי״, אך מסמך חדש של מרכז המידע והמחקר של הכנסת מטיל ספק בקביעה זו, ומראה כי צעדים שיובילו להרעה משמעותית בהשוואה למצב כיום, לא קיימים במדינות שנבדקו או בדירקטיבה האירופית.
המסמך של מרכז המידע והמחקר, שנכתב לבקשת ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד), התמקד בשלוש סוגיות ברפורמה והשווה אותן לנעשה באוסטריה, איטליה, אסטוניה, הולנד, יוון, נורבגיה, ספרד, פורטוגל, פינלנד ושבדיה.
היום מנהלים המפעלים המזהמים את השיח על תנאי ההיתר מול הדרג המקצועי במשרד להגנת הסביבה, שכן מדובר בנושאים סבוכים הדורשים הבנת עומק בנושאים כמו זיהום אוויר. במסגרת השינוי לחוק האוויר הנקי יוכלו המפעלים להגיש השגות על תנאים שדרש הדרג המקצועי למנכ״ל המשרד - דמות הממונה על ידי הדרג הפוליטי, שלה אין היכרות עומק מקצועית עם פרטי ההיתרים והמפרטים הטכניים.
המפעלים יוכלו לערער אם הדרישות מייצרות עבורם "נטל כלכלי". בנוסף, יוכלו לפנות למנכ״לים של משרדים אחרים העוסקים בתחום כמו האנרגיה והכלכלה, ובמשרד להגנת הסביבה יחויבו להיוועץ עמם אף שאין בהם מומחיות בנושאי סביבה.
בבדיקת מרכז המידע והמחקר לא נמצאה מדינה שבה יש מנגנון זהה. במדינות שנסקרו ישנו מנגנון שמאפשר לערער לממונה עצמו או לבית המשפט, בדומה לקיים בישראל, וגם לציבור עצמו ישנה זכות ערעור. לפי המנגנון החדש, לציבור בארץ לא תהיה זכות ערעור על השגות המפעלים, והכוח של המפעלים יגדל.
שינוי נוסף בחוק הוא החובה לשימוש בטכניקה המיטבית ביותר להפחתת זיהום. בניגוד למצב היום, מפעלים לא יחויבו בהכרח להתקנת הטכנולוגיה המיטבית ביותר, אלא יוכלו לבחור בטכנולוגיה מתוך טווח, בהתחשב בשיקולי עלות. במקרה הזה ישראל מתאימה את החקיקה למצב באיחוד האירופי, הנחשב למתקדם פחות. אך יש כוכבית: היועץ המשפטי של ועדת הפנים והגנת הסביבה, תומר רוזנר, אמר אתמול בדיון כי באיחוד האירופי עומד כעת לאישור תיקון לדירקטיבה המשווה את המצב לישראל כיום: על המפעלים באיחוד תהיה חובה לאמץ את הטכניקה המיטבית שנותנת את המענה הטוב ביותר כברירת מחדל.
לדברי ח"כ להב הרצנו, "בניגוד למה שנאמר לנו בדיונים הקודמים מצד הממשלה, המחקר מוכיח שיש סטייה משמעותית בחוק מהדירקטיבה האירופית. השינויים שבוצעו הם דרמטיים, ופוגעים בהגנה על הסביבה ובבריאות הציבור. בזמן שמדינות אירופה צועדות לעבר המודל הישראלי המחמיר כיום, אנחנו נסוגים ממנו".
במשרד להגנת הסביבה אמרו בדיון שנערך היום בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת כי נעשו התאמות לישראל, "כדי להגיע לתוצאה הסביבתית הטובה ביותר". יו"ר הוועדה, יעקב אשר, אמר לפני כחודש בהתייחס לשינויים בחקיקה כי "זה לא יהיה כמו קודם. זה לא יהיה לחומרא. זה מה שאנחנו רוצים בחקיקה הזאת", ובדיון שהתקיים היום ביקש מהמשרד להגנת הסביבה "לעשות שיעורי בית" בכדי לבדוק האם החקיקה מתואמת עם האיחוד האירופי. עם זאת, סירב לדרישת הרצנו לבחון את מנגנון ההשגה החריג שמחוקקת הוועדה. לכלכליסט אמר כי טרם הדיונים בוצעו בחוק שינויים רבים תוך ראייה של "העניין הסביבתי", ושהוועדה מתכנסת לדון בחוק אחת לשבוע "כדי לקדם אותו לטובת אזרחי ישראל", אך לא ענה לשאלה כיצד מיטיבה הרפורמה עם האזרח.
לדברי תומר גרטל, רכז קשרי ממשל במגמה ירוקה, "המדינות באיחוד כפופות לדירקטיבה אחידה ותקנות ברורות. הניסיון להחיל בישראל תקנות מסוימות מהדירקטיבה ולהשמיט תקנות אחרות שפחות נוחות עבור המזהמים - היא אסון ידוע מראש. אנחנו אומרים בצורה ברורה: אם חברי הכנסת בוועדה, בראשות יעקב אשר, יוותרו למפעלים על השימוש בטכנולוגיות הטובות ביותר להפחתת זיהום ואף יתנו למפעלים המזהמים זכות 'זהב' לערער על היתר הפליטה - הציבור ישלם מחיר בריאותי סביבתי וכלכלי כבד מאוד שנים קדימה. זאת תהיה בכייה לדורות".
