דעההמדינה נכשלת במאבק להשבת הרכוש היהודי הגזול מהשואה
דעה
המדינה נכשלת במאבק להשבת הרכוש היהודי הגזול מהשואה
על רקע יום השואה הבינלאומי, תחל השבוע הוועדה לביקורת המדינה בכנסת בדיוניה בדו"ח החמור של מבקר המדינה בנושא הרכוש היהודי הגזול מהשואה, שקבע כי שוויו נאמד במאות מיליארדי שקלים. יש לקוות כי הדיון יעורר מגוויעתו הסופית את הנושא הלאומי והמוסרי הגדול הזה
יום השואה הבינלאומי מעורר שני נושאים גדולים ופתוחים מתקופת השואה: השבת הרכוש היהודי הגזול וחלקה הלא-משולם של גרמניה המזרחית בהסכם השילומים, המכונה "השליש החסר". בשני הנושאים לא חלה התקדמות ואף חלה נסיגה מדאיגה.
מאז שנות ה-90, ארה"ב הובילה את המאבק ברכוש היהודי הגזול. לאחרונה פרשה ארה"ב מתפקיד המובילה, ובוועידה בינלאומית בנושא שהתקיימה בפראג בנובמבר 2022 היא אפשרה לתהליך לגווע בשקט. מישראל, שהשתתפה באותה ועידה, היה מצופה כי תרים מיד את הדגל ותודיע כי היא מובילה מעכשיו את התהליך, שהרי זהו רכוש יהודי. להפתעת חלק מהנוכחים בוועידה, ישראל התעלמה מהמשימה, ובהודעתה המוקלטת באתר האינטרנט של הוועידה אין כל זכר לרכוש היהודי הגזול ולהובלת תהליך השבתו.
במשך שנים ארוכות התלונן נציג הממשל האמריקאי, השגריר סטיוארט איזנשטט שהשתתף בוועידה בפראג, כי איננו זוכה לעזרה של ממשלת ישראל ונציגיה בחו"ל במאמצי ההשבה שלו. הוא אף הביע על כך את מחאתו במכתב ששיגר בזמנו לראש הממשלה אריאל שרון.
על רקע יום השואה הבינלאומי, תחל השבוע בכנסת הוועדה לביקורת המדינה בדיוניה בדו"ח החמור של מבקר המדינה בנושא. המבקר קבע כי נכון לשנת 2010 שווי הרכוש היהודי הגזול הוא 673-209 מיליארד דולר, תלוי בצורת החישוב. כיום שוויו מוערך בכ-30% יותר. מהמקורות לדו"ח המבקר עולה כי מדינות מזרח אירופה השיבו עד היום בממוצע לא יותר מ-3% מהרכוש הגזול, וגרמניה השיבה לכל היותר 12% ממנו.
המאבק לתשלום חלקה של גרמניה המזרחית בהסכם השילומים משנת 1952, המוערך כיום ב-18 מיליארד דולר וצריך היה להגיע מזמן לידי ממשלת ישראל, מובל על ידי קבוצת עבודה המורכבת ממתנדבים. ביוזמת התארגנות זו, 20 בני דור ראשון ושני לשואה וארגונים המייצגים ניצולי שואה הגישו על חשבונם עתירה לבג"צ על מנת שיורה לממשלה לתבוע את השליש החסר, או לחילופין לוותר עליו ולאפשר לארגונים ולפרטים לתבוע אותו ישירות מגרמניה. בג"ץ החליט משום מה שלא להתערב בסוגיה, והציע לעותרים למשוך אותה על מנת לאפשר את הגשת התביעה עם מידע חדש.
בממשלת ישראל אמון על המאבק להשבת הרכוש היהודי הגזול המשרד לשוויון חברתי. במשרד זה עוסקת בנושא עובדת אחת בחלק ממשרתה, בעזרת יועץ חיצוני אחד. במשרד החוץ מועסק עובד אחד נוסף שעוסק בנושא. בשני המשרדים הוא לא זוכה לתשומת הלב הראויה.
לכן, מן הראוי להעבירו לטיפולו של משרד המשפטים. זכויות רכוש הן בתחום זכויות אדם, שעליהן אמון אצלנו, באיחוד האירופי ובמדינות אחרות משרד המשפטים. האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים הוא היחיד שהוקנו לו סמכויות חוקיות להשיב לאזרחים ישראלים רכוש בבעלותם הנמצא בחו"ל - והוא כבר עוסק בנושא האמנות השדודה. יש גם להקים מחדש את ועדת השרים למכלול נושאים אלו שהיתה קיימת בעבר, הפעם בראשות שר המשפטים, כשחבריה הם שרי האוצר, החוץ ואחרים.
יש לקוות כי הדיון בוועדה לביקורת המדינה יעורר מגוויעתו הסופית את הנושא הלאומי והמוסרי הגדול הזה ותוקם גם ועדת חקירה ממלכתית על פי סמכויות הוועדה. מגיע לאחרוני ניצולי השואה ליהנות מהשבת הרכוש ומהשליש החסר, לפחות בערוב ימיהם.
ד"ר אהרון מור הוא חוקר השבת רכוש יהודי, ששימש בעברו כיועץ בכיר להשבת רכוש יהודי במשרד ראש הממשלה ומנהל אגף בכיר להשבת רכוש יהודי במשרד לאזרחים ותיקים
