410 מיליון שקל פיצויים לחקלאים על נזקי אקלים בשנה החולפת
410 מיליון שקל פיצויים לחקלאים על נזקי אקלים בשנה החולפת
מדובר בעלייה של 5% בפיצויים של קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע ומזג אוויר בחקלאות, לעומת אשתקד; לפי ההערכות, החורף הקרוב צפוי להחמיר את המצב; את עיקר הנזק בשנה החולפת, למעלה מ-116 מיליון שקל, ספגו גידולי הירקות
החקלאות הישראלית נאלצת להתמודד בשנה החולפת עם השלכות המלחמה ופגיעה ישירה בשטחיה בשל ירי ושימושים צבאיים, ולאלו הצטרפו מפגעי מזג אוויר שהולכים וגדלים בתדירותם ועוצמתם מדי שנה בשל השלכות משבר האקלים. קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע ומזג אוויר בחקלאות, פרסמה אתמול (ב') נתונים חדשים, מהם עולה כי במהלך שנת תשפ"ד (אוקטובר 2023-ספטמבר 2024) פיצתה החברה את חקלאי ישראל בכ-410 מיליון שקל כתוצאה מפגעי מזג האוויר לגידולים השונים - גידול של כ-5% ביחס לשנת תשפ"ג. סכום זה כולל רק את הנזקים שנגרמו לגידולים כתוצאה ממזג האוויר ולא לנזקים שנגרמו כתוצאה מהמלחמה.
מדובר, כאמור, בתמונה חלקית – שמשקפת את השנה לפי הלוח העברי. כפסע מהחורף, מזהירים בקנט כי הצפי הוא לנזקים גוברים, שעה שלפי תחזית השירות המטאורולוגי, החורף צפוי לעמוד השנה בסימן התגברות מקרי הקיצון, סופות ומטחי גשם שעלולים להביא לפגיעה קשה בגידולים החקלאיים. בחורף האחרון, נגרמו לגידולים החקלאיים נזקים בהיקף של למעלה מ-150 מיליון שקל. זאת, בעיקר כתוצאה מאירועי קיצון של ברד שפגע בגידולים השונים ומגשמים עזים שגרמו, בין השאר, להצפות.
לאחר מכן, חוותה ישראל את אחת מעונות הקיץ החמות ביותר שנמדדו כאשר חודש יוני היה החם ביותר מאז החלו המדידות בארץ. הטמפרטורות הממוצעות היו גבוהות ב-3 מעלות צלזיוס מהממוצע הרב-שנתי, עם שיאים של 48.1 מעלות צלזיוס בעמק הירדן. גם במהלך הלילות נמדדו טמפרטורות גבוהות במיוחד שהגבירו את עומס החום על הגידולים באופן קיצוני, וצמצמו את מנות הקור להן זקוקים גידולים עבור התפתחות תקינה. רק עבור נזקי החום בחודש יוני בלבד פיצתה קנט את המגדלים השונים בלמעלה מ-30 מיליון שקל.
מסיכום נתוני קנט עולה כי את עיקר הנזק בשנה החולפת, למעלה מ-116 מיליון שקל, ספגו גידולי הירקות ובכללם אבטיח, מלון, תפוחי אדמה וגידולי ירקות לתעשיה כגון עגבניות, תירס ושעועית. הם נפגעו בעיקר מהחום הכבד ששרר במדינה החל מסוף אפריל ועד לסוף יולי. מגדלי הפירות פוצו במהלך השנה בכ-60 מיליון שקל בעיקר עקב נזקי חום שנגרמו לגידולי המנגו, ברד שפגע בגידולי הקיץ כמו דובדבן, אפרסק, נקטרינה ועוד, וכן חוסר יבול כתוצאה מתנאי אקלים קשים בשקד וגידולים רבים נוספים. את מגדלי האבוקדו פיצתה השנה קנט בכ-26 מיליון שקל, חלקם עקב חום וסערה ועיקרם עקב תנאי אקלים קשים שפגעו ביבולים. למגדלי הכותנה נגרמו השנה נזקים כבדים בהיקף של כ- 14 מיליון שקל - סכום שיא שלא זכור כמותו מזה שנים רבות.
עיקר הנזק נגרם משרב בשלהי עונת הגידול הקודמת וגשמי סתיו מוקדמים שפגעו באיכות הכותנה. ענף גפן היין, שחלק מחלקות הענבים שלו עמדו השנה במוקד שטחי האש בצפון, ספג נזקים כבדים המוערכים בכ-13 מיליון שקל, זו השנה השנייה ברציפות, וזאת עקב ברד אביבי וחום במהלך הקיץ. נזקים משמעותיים במהלך השנה נגרמו גם לגידולי ההדרים (למעלה מ-12 מיליון שקל) והבננות (כ-6 מיליון שקל). את מגדלי הפלחה פיצתה קנט בסכום שיא של כ-45 מיליון שקל מתוכם שולמו כ-30 מיליון שקל במסגרת ביטוח הכנסה באזורים הדרומיים שסבלו מבצורת קשה ולעומתם בגליל שסבל מעודפי מים קיצוניים. משבר האקלים וההתחממות הגלובאלית הביאו גם לפגיעה קשה בבעלי החיים החקלאיים, ובכלל זה להתפרצות מחלות שונות. את מגדלי הלול פיצתה השנה קנט בלמעלה מ-50 מיליון שקל, את מגדלי הבקר והצאן בלמעלה מ-25 מיליון שקל ואת מגדלי המדגה למעלה מ-10.5 מיליון שקל.
תופעות הקיצון כמו הרוחות העזות והשיטפונות פגעו לא רק בגידולים עצמם אלא גם בתשתיות החקלאיות. מנתוני קנט עולה כי במהלך השנה החולפת פיצתה החברה את המגדלים השונים בקרוב ל-3 מיליון שקל בעקבות התמוטטות חממות ובתי גידול.
שמוליק תורג'מן מנכ"ל קנט אמר כי "בשנה האחרונה היינו עדים לשילוב של 2 תופעות שפגעו בהיקפי התוצרת החקלאית המוצעת לציבור. מבחינת מזג האוויר, היינו עדים להתגברות ההשפעות של משבר האקלים ולפגיעה עצומה בגידולים. במקביל היינו עדים להשלכות המלחמה ובכללן פגיעה בהיקף התוצרת החקלאית. זאת כאשר בחלק מהמקרים לא ניתן היה לתת מענה באמצעות ייבוא, לאור החרם הטורקי על ייצוא תוצרת חקלאית לישראל".
אירועי קיצון ומלחמת רוסיה-אוקראינה - גם בעולם מחירי המזון מזנקים
השלכות שינויי האקלים והתנודות הגיאופוליטיות לא משפיעות רק על ישראל. ברחבי העולם מחירי המזון מאמירים בשנים האחרונות או נתונים לתנודות בלתי פוסקות, בשל פלישת רוסיה לאוקראינה ואירועי קיצון אקלימיים המכים באזורי גידול מרכזיים המשרתים מדינות ברחבי העולם. מחירי המזון זינקו לשיאים בשנת 2022, לפני שירדו ב-2023 ועלו שוב באיטיות בשנה האחרונה. אינפלציית מזון אף הופיעה במסע הבחירות לנשיאות ארה"ב לאחרונה, כאשר המועמדת הדמוקרטית קמאלה האריס הציעה לאסור "הפקעת מחירים" של מוצרי מזון על ידי תאגידים.
מחקר משנת 2024 מצא כי טמפרטורות גבוהות מגבירות "בהתמדה" את אינפלציית המזון במדינות בעלות הכנסה גבוהה ונמוכה כאחד. באירופה למשל, חום כבד הוביל לכך שאינפלציית המזון עלתה ב-0.43-0.93 נקודות אחוז. וכך, תעריפי המזון ביבשת זינקו בכ-19% ב-2022 וחלק מ-2023. אותו מחקר גם הזהיר כי רמות התחממות נוספות שצפויות לפגוע באירופה עד 2035 יגבירו את אינפלציית המזון ב30-50%. באנגליה, גשמים כבדים פגעו בחקלאות. ביולי 2023, הם היו גבוהים ביותר מ-170% מהרמה הממוצעות בבריטניה בשנים 1991-2020. התוצאה: ייצור הירקות בבריטניה ירד ב-4.9% בשנת 2023 בהשוואה לשנה שקדמה לכך, ויבול הכרובית למשל ירד בקצת יותר מ-9%. שטח הבצל שנשתל, היה הקטן ביותר מזה ׳כמה עשורים׳, כך לפי נתוני המחלקה הבריטית לאיכות הסביבה, המזון והכפר.
גם ארה״ב אינה חפה מנזקי משבר האקלים. כך למשל, מחירי מיץ התפוזים עלו בהתמדה בשנים האחרונות בארה"ב עקב ירידה בייצור בפלורידה ומזג אוויר קיצוני בברזיל. מחלות צמחים ומזג אוויר קיצוני הרסו מטעים שלמים, והתושבים נאלצים לשלם יותר. לפי סוכנות הידיעות AP, הצפי הוא שהשנה הקציר בברזיל יהיה הגרוע ביותר מזה 36 שנה בשל שיטפונות ובצורת, כך שהמצב צפוי להחמיר. בפלורידה, נחתך הייצור ביותר ממחצית. ב-2022 -2023, בין היתר בשל הוריקן איאן, שנתיבו הכה ב-90% מחגורת ההדרים בארה״ב. ההוריקן, המטיר על האזור פי 10 יותר גשם בהשוואה לממוצע, כשהוא מונע על ידי השפעת שינויי האקלים.
יצור הזיתים העולמי גם הוא נפגע, וירד בכשליש בין 2021 ל-2024. כתוצאה מכך, מחיר שמן הזית זינק באזורים שונים בעולם. בינואר 2024, העלות זינקה בכמעט 70% בפורטוגל (המייצרת שמן זית) בהשוואה לינואר 2023, לפי Eurostat. המחירים עלו ב-50% באיחוד האירופי, בממוצע, במהלך תקופה זו. לאור זאת, שמן זית הוא כעת "המוצר הגנוב ביותר בסופרמרקטים ברחבי ספרד" בשל תג המחיר, דיווח הגרדיאן במרץ.
ומה הלאה? אינדקס החקלאות של בלומברג - הכולל תשעה מוצרים עיקריים - נמצא במסלול לעלייה חודשית של כ-7%, הגבוה ביותר מאז פלישת רוסיה לאוקראינה הובילה את השווקים לעליות חדות בתחילת 2022. למרות שהוא עדיין רחוק מהשיא של אותה שנה, העלייה מגיעה כאשר חוות מברזיל ועד וייטנאם ואוסטרליה נלחמות בשיטפונות ובמזג אוויר חם ויבש, המאיים על תוצרת הסוכר, הדגנים והקפה. יבולים כמו קקאו - חיוניים ליצרני שוקולד - עלו גם הם בשנת 2024 לאחר מחסור ממערב אפריקה.
החוזים העתידיים על החיטה בשיקגו טיפסו בספטמבר האחרון על רקע החשש שמזג אוויר גרוע עלול לדלל עוד יותר את המאגרים העולמיים, שכבר בדרך לשפל של תשע שנים. שדות באוסטרליה למשל, יצואנית גדולה, התמודדו עם איומים הן מיובש והן מכפור, והיעדר גשם באזור הים השחור מצמצם את הנטיעות ליבול העתידי של השנה הבאה. עוד לפי בלומברג, חוזים עתידיים על פולי סויה צפויים לרווח החודשי הגדול ביותר מזה שנתיים, כאשר ברזיל המגדלת המובילה מתמודדת עם הבצורת הקשה ביותר שלה מזה עשרות שנים.
