סגור
חיילי צה"ל בפעילות מבצעית בדרום לבנון ו הפגנת חרדים נגד גיוס
חיילי צה"ל בפעילות מבצעית בדרום לבנון ו הפגנת חרדים נגד גיוס (צילומים: דובר צהל, יובל חן)

פרשנות
פשרת בג"ץ בעתירת המעונות: המפלגות החרדיות קיבלו זמן להעביר את חוק ההשתמטות

בג"ץ קבע בעתירת מעונות היום כי האברכים יקבלו הנחות עוד שלושה חודשים - החלטה שטובה להורים אבל מעניקה לחרדים זמן יקר למצוא פתרון להמשך תקצוב האברכים המשתמטים. השאלות העיקריות הן האם יצליחו להעביר חוק השתמטות בתקופה הזו והאם בג"ץ יעצור אותו

הפשרה שכפה אתמול בג"ץ בעתירות ההנחות במעונות היום טובה להורים במעונות שיחזרו לקבל את ההנחות, אבל רעה לשוויון בנטל. מזה חצי שנה מתנהל במערכת המשפט ובכנסת מאבק קשה בשאלה האם תלמידי ישיבות משתמטים ימשיכו לקבל הנחות מהמדינה. במסגרת הפשרה של בג"ץ יקבלו האברכים המשתמטים שיש שלהם ילדים במעונות יום הנחות במשך עוד שלושה חודשים ועד סוף פברואר. זה מעניק למפלגות החרדיות זמן יקר לנסות למצוא פתרון להמשך הזרמת הכספים.
לכאורה היה צריך להיות למפלגות החרדיות עניין לאפשר מצב שבו אברכים משתמטים אינם מקבלים קצבאות והנחות. זה היה מפחית את הלחץ לגיוס. אלא שהדבר סותר את האתוס החרדי, שרואה באברכים ציבור נבחר בתוך העם הנבחר. האברכים מתחנכים שהלימוד שלהם הוא שמניע את העולם כולו וקובע את הנעשה בו. אם להמחיש את זה בדימוי - מבחינת החרדים הם יהודים בהכשר מהדרין בעוד כל היתר יהודים בהכשר הנחות של הרבנות. במצב כזה העברת מסר מהמדינה שהאברכים הם בעיניה משתמטים שראויים לסנקציות היא בלתי נסבלת מבחינת ההנהגה החרדית.
את תיבת הפנדורה פתח מבחינת החרדים פסק הדין של בג"ץ שקבע שלא ניתן לתקצב תלמידי ישיבות על לימודיהם בישיבה, כשהם נמצאים שם כעבריינים במקום להתגייס. בעקבות פסק הדין יזם היועץ המשפטי של משרד האוצר אסי מסינג סריקה של הטבות לאברכים בממשלה. באוגוסט קבעה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה שלא ניתן להמשיך בהנחת במעונות יום לילדי האברכים שאיבדו את דחיית השירות. זאת משום שההנחות ניתנות מכוח היותם של האבות אברכים, כשהם צריכים להיות בצבא. מדובר בהנחות של 1,300-2,300 שקל בחודש, לפעמים עבור שני ילדים. ההנחות במעונות היום הן היום המרכיב המרכזי בסל ההטבות לאברך המאפשר לאברכים להשתמט מצבא ומעבודה.
בתגובה סרב שר העבודה יואב בן צור מש"ס לפרסם את מבחני ההנחות לכלל האוכלוסייה, כלומר למשפחות של עוד 74 אלף ילדים. בכך הפך את המשפחות האלה כולל משפחות של 20 אלף ילדים חרדים נוספים, לבנות ערובה של האברכים המשתמטים. המשפחות האלה שילמו עד עכשיו 5,400 שקלים מיותרים עבור המעונות. בדיעבד ברור שהמהלך של בן צור הצליח. הוא הפך את שאלת פרסום המבחנים הכלליים לעיקר ואת שאלת תקצוב האברכים המשתמטים לתפלה.
לכאורה כל מה שבן צור השיג זה עוד שלשוה חודשים שאחריהם יגמרו ההנחות למשתמטים. אלא שהחרדים כמובן מקווים שבתקופה הזו ימצא פתרון אחר לבעיה והפתרון הטוב ביותר מבחינתן הוא העברת חוק השתמטות חדש. חוק כזה ינסה להחזיר לאברכים וליתר תלמידי הישיבות את מעמד דחיית השירות. ממילא יהפוך אותם ממשתמטים עבריינים למשתמטים כשרים.
המסקנה היא ששתי תחנות מרכזיות יש בעימות הגדול, האם ישראל תמשיך לתקציב אברכים משתמטים. הראשונה היא האם חברי הכנסת הדתיים לאומיים של הליכוד והציונות הדתית יאפשרו להעביר חוק השתמטות למרות המלחמה כדי להציל את הקואליציה. השנייה היא האם בג"ץ יוציא צווי ביניים מידיים נגד חוק כזה, שיסכלו את החזרת המעמד לאברכים. האפשרות השנייה היא שימתין כפי שנהג בעבר שנים ויאפשר לחוק להיכנס לתוקפו ולהשתמטות להתנהל כסדרה.