התחזית: השבוע נגיע ל־100 אלף מובטלים חדשים
התחזית: השבוע נגיע ל־100 אלף מובטלים חדשים
בשבוע החמישי ללחימה הגענו לקצב של 7,000 מובטלים חדשים ביום, רובם מתחומי המסחר ועסקי המזון. בהייטק העסקים כרגיל
אם היה למישהו ספק שהחלטת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להסיר את הקלות החל"ת תוציא המונים משוק העבודה, באו נתוני אתמול והבהירו את הנקודה: הגענו כבר ל־85 אלף מובטלים חדשים מתחילת המלחמה ועד סוף השבוע נגיע ל־100 אלף. הבעיה היא שלא נראית האטה בקצב גידול המובטלים, מה שגם מעיד כנראה שהמעסיקים לא רואים באופק את החזרה לחיים בלי אזעקות, שבהם אנשים יוצאים מהבית בערבים.
הנה כמה נתונים שמעידים על קצב העלייה המהיר. מתחילת נובמבר בלבד (נתונים לא מלאים של 7 ימים), התקבלו 33.5 אלף תביעות דמי אבטלה, לעומת ממוצע מובטלים חודשי של 20 אלף איש בתקופת שגרה. ממוצע המובטלים היומי בשבוע הראשון למלחמה (ימי ראשון עד חמישי) עמד על 700. בשבוע השלישי הוא גדל פי 5 ל־3,400 ובשבוע הנוכחי (החמישי) הוא כבר עומד על 6,900, פי 10 מהשבוע הראשון. אפשר להתנחם שהיה יכול להיות יותר גרוע – אם הקצב הזה יימשך, יש סיכוי שלא נחצה את 200 אלף המובטלים החדשים במשבר הזה.
העלות של חודש חל"ת ל־100 אלף איש צפויה להיות כ־400 מיליון שקל. במצב כזה אפשר להעריך שעלות הקצבאות למובטלי המלחמה תהיה בין מיליארד שקל לשני מילארד שקל. העלות לא תגיע מהכספים הקואליציוניים, אלא מהיתרות האקטואריות ההולכות ונשחקות של הביטוח הלאומי.
ההבדל הגדול ממשבר הקורונה הוא שהפעם המדינה לא רוצה שאנשים ישבו בבית. להיפך, אתמול הודיע משרד האוצר על מענקי עידוד לעבודה בענפי הבניין החקלאות וביישובי המפונים. זה מעלה שוב את השאלה מה ההיגיון לעודד כל כך הרבה עובדים לשבת בבית.
בישראל יש בכל רגע נתון כ־150 אלף מובטלים, שנחשבים "אבטלה חיכוכית", כזו שנוצרת בשל חילופי עבודה שגרתיים. המשמעות היא אחוז אבטלה נמוך של 3%-4%. 100 אלף מובטלים נוספים, שזה הצפי לסוף השבוע, יובילו אותנו ל־6% אבטלה. אם יימשך הקצב הזה או אפילו יואט מעט, נגיע בתוך 10 ימים ל־150 אלף מובטלים חדשים, כלומר 300 אלף בסך הכל ו־7.5% אבטלה. הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה התרגלו במשבר הקורונה למספרים הרבה יותר גדולים ומערכות המחשב שלהם מותאמות, כך שניתן לקוות לקליטה חלקה שלהם ללא קריסת מערכות דיגיטליות.
בהנחה שאחוזי האבטלה האלה יהיו זמניים, זה לא אסון כלכלי גדול. ההכנסה של רוב המשפחות לא תיפגע משמעותית והמשק נוטה להתאושש ממשברים במהירות. אם ההפיכה המשטרית באמת נקברה סופית, אז סביר שתהיה התאוששות מהירה. ועדין יש מגזר אחד שמאוד מדאיג – הצעירים הערבים. גם אחרי המלחמה יהיה צריך להיאבק בפשע המאורגן ובאלימות בחברה הערבית וזה אומר להקטין בין היתר את מספר הצעירים חסרי המעש.
אתמול בדיוני ועדת הכספים על התוכנית הכלכלית, הודיע האוצר שינהיג הסדר מענקים למובטלים בני 67 פלוס. גובה המענק צפויה להיות 75% מההכנסה מהעבודה בלי קשר לגובה הפנסיה. אבל גובה המענקים יוגבל עד 4,000 שקל. כלומר שוב יועבר המסר שאם אתה שכיר מבוגר עם הכנסה סבירה, זה שאתה מובטל זו בעיה שלך. ולכן פעם אחת ולתמיד צריך לשנות את החוק ולקבוע שדמי אבטלה יינתנו בכל גיל, גם לבני 67 פלוס.
מי זוכר שחודש נובמבר הוא חודש ימי הקניות?התחום שבו נרשם מספר המובטלים הגבוה ביותר מתחילת אוקטובר הוא המסחר - 21% שהם כ־17.7 אלף מובטלים. הביטוח הלאומי סיפק נתונים על החלוקה לענפים של 68% מהמובטלים החדשים. אין מידע על ענף העבודה של 32% הנותרים. כדי לקבל תמונה מלאה השליך "כלכליסט" את האחוזים הידועים גם על השליש הלא ידוע ויצר הערכות למספר ואחוז המובטלים בכל ענף.
הענף השני בכמות המובטלים הוא שירותי אירוח ומזון – 16% שהם 14 אלף איש. סביר להניח שמדובר בעיקר באולמות אירועים, מסעדות ובתי קפה, שכן בבתי מלון ובתי הארחה לא חסרה בימים אלה עבודה. נוכחות גבוהה יחסית לחלקו בשוק העובדה יש גם לענף אמנות בידור ופנאי עם 3,500 מובטלים, שהם 4%. לעומת זאת בענפי המידע והתקשורת המזוהים עם ההייטק נוספו רק 2,600 מובטלים, שהם 3%, הרבה פחות מחלקם במשק. זה לא אומר שהענפים האלה יודעים פריחה ושגשוג כמו בקורונה. אבל זה אומר שהמלחמה היא מבחינתם לא סיבה להשליך עובדים לחל"ת.
שירות התעסוקה פרסם השבוע במסגרת דו"ח דופק שוק התעסוקה לאוקטובר רשימה של משלחי יד שבהם יש סיכוי גבוה שיוציאו אותך לחל"ת: פקידי
ם, עובד מטבח, עובדי מכירות, עובדי ניקיון ומטפלות. המקצועות שבהם הסיכויים נמוכים הם: הייטק, מורים, פועלי חקלאות, מאבטחים, הנדסאים וטכנאים בתחומי ההייטק ועובדי תברואה.
כלומר שני משתנים חשובים בשמירת מקום העבודה, כמו בקורונה, הם היכולת לעבוד מרחוק והעובדה שיש לך משרה עם קביעות. גם השאלה אם העבודה מחייבת התקהלות משפיעה, אם כי מסיבות אחרות מהקורונה. ועדיין אם בקורונה כמעט כל העובדים במקצועות לא מקצועיים בשכר נמוך היו בסכנה הפעם יש שונות. למשל, מקומות העבודה של מאבטחים ופועלי חקלאות נראים בטוחים יחסית למוכרים בקניונים, מלצרים ועובדי מטבח.
