"המפונים לא יחזרו לדרום לפני שיוקמו בתי ספר ארעיים"
"המפונים לא יחזרו לדרום לפני שיוקמו בתי ספר ארעיים"
ראשי מועצות בעוטף טוענים כי האוצר לא מעביר תקציבים להקמת מוסדות חינוך זמניים שיאפשרו את החזרה ליישובים. גדי ירקוני: "עוד לא התחלנו וכבר אנחנו פוגשים את הגישה הבררנית של האוצר". האוצר: "לא יכולים לתקצב תוכניות שלא ראינו"
אם המדינה לא תפריע לו לעבוד, לראש המועצה האזורית שער הנגב יוסי קרן יש תוכנית להשבת התושבים לבתיהם בקיבוצים ובמושבים שמהם פונו בבהילות בשעותיה הראשונות של המלחמה. מאז, כ־8,500 מתוך 10,000 תושבי המועצה האזורית הם פליטים בארצם. רוב תושבי הקיבוץ שלו, ברור חיל, שבו בימים האחרונים לבתיהם. "הצעד הראשון הוא חזרה לברור חיל, דורות ומושב יכיני. אחריהם נדבר על החזרה של תושבי ניר עם, מפלסים וארז", אומר קרן.
לפי קרן, קו ההתקדמות הזה מותנה בכמה תנאים. התנאי הראשון הוא שצה"ל יקבע שחזרת התושבים לעוטף אפשרית מבחינת המסוגלות לספק להם ביטחון. "אני לא מתכוון לקבל החלטות עצמאיות בנושא. לא אגיד לאיש לחזור לכאן דקה אחת לפני שהצבא אומר את זה. ביקשתי ממפקד פיקוד העורף האלוף רפי מילוא לבוא ולדבר עם תושבי דורות. שיבוא ויסתכל להם בעיניים ויגיד להם בקולו שהקיבוץ בטוח למגורים. אם זה יקרה, מבחינתי שיחזרו מחר בבוקר", אומר קרן.
התנאי השני הוא הקמת מסגרות חינוך לילדי העוטף. "כדי שתושבי דורות ישובו לקיבוצם צריך להקים בתי ספר ארעיים. ילדי דורות לומדים בקריית החינוך האזורית בשער הנגב. בבוקר המתקפה של חמאס המחבלים רצחו אזרחים במרחק 200 מטר משם. מאות הורים לילדים אמרו לי שלא ישלחו לשם את ילדיהם. אני חייב להקים כאן בתי ספר ארעיים. בלעדיהם התושבים לא יחזרו".
"רק שישחררו את הכסף ויתנו לנו לעבוד"
מסגרות החינוך הן הסוגייה הבוערת והדחופה ביותר בקרב ראשי הרשויות בעוטף. כל תוכנית להחזיר את החיים באזור למסלולם תלויה בגנים ובתי ספר שבשלב ראשון יופעלו במבנים ארעיים. עלות התוכנית היא כמה מאות מיליוני שקלים, אך לדברי ראשי המועצות אגף התקציבים באוצר מקמץ את ידו ומערים קשיים.
"בסוף השבוע האחרון היתה לראשי הרשויות שיחת זום שאליה זומנו בכירי משרד האוצר כדי לדון בנושא", מספר קרן. "במקום הבכירים, עלה לשיחה עובד זוטר מאגף התקציבים שהביע תמיהה על הדרישה לבנות מוסדות חינוך ארעיים ואמר שהוא לא מבין מה הבעיה לחזור ללמוד בבתי הספר הקיימים. שאלתי אותו אם הוא חושב שזה בסדר להחזיר ילדים למקום ש־200 מטר ממנו הסתובבו מחבלים שטבחו באזרחים. הוא לא ענה. אמר שיעביר את המסר לממונים עליו. חבל שהממונים עליו לא עלו לשיחה ורק שלחו אותו לחטוף את האש".
1 צפייה בגלריה
מימין: יוסי קרן, איתמר רביבו וגדי ירקוני. "איך אפשר לעבוד ככה? וזה כשעוד לא ביקשנו כלום"
(צילומים: יאיר שגיא, תומר שונם, שאול גולן)
דרישתם של ראשי הרשויות להקמה מיידית של בתי ספר ארעיים שנמצאים מחוץ לטווח של ארבעה ק"מ מגבול הרצועה נתמכת בידי שר החינוך יואב קיש ומנהלת תקומה בראשות תא"ל (במיל') משה אדרי. השבוע ערך קיש מסיבת עיתונאים בחברת ראשי רשויות בעוטף והציג תוכנית חד־צדדית, בלי תיאום עם האוצר, להשקעה של 400 מיליון שקל בהקמת בתי ספר זמניים. בעתיד, מבנים אלה יהיו חלק מתשתיות החינוך שברשויות. המהלך של קיש מתפרש כהגברת את הלחץ מצדו על אגף התקציבים לשחרר את הכסף.
"אני מדבר אל אנשי אגף התקציבים במספרים. אומר להם שהמדינה מוציאה בכל חודש כשני מיליארד שקל על הלנת התושבים בבתי מלון ובלי פתרונות חינוך התושבים לא יחזרו. אם יחזרו, זה יחסוך למדינה מיליארדי שקלים שכיום נזרקים לפח על בתי מלון. מוטב שהמדינה תשתמש בכסף הזה לבתי הספר הארעיים. אני וראשי היישובים יודעים יותר טוב מתקומה ויותר טוב ממשרד האוצר מה התושבים כאן צריכים. רק שישחררו את הכסף ויתנו לנו לעבוד", אומר קרן.
המועצה האזורית חוף אשקלון רוצה להקים בתי ספר ארעיים ביישובים ניצן ובת הדר, שיהוו חלופה לתיכון האזורי בקיבוץ יד מרדכי שבו למדו ילדי האזור. רבים מבין 4,000 התושבים המפונים מיישובי חוף אשקלון שוהים מאז המלחמה במתקני אירוח בחוף הכרמל. ראש המועצה האזורית איתמר רביבו מזהיר שבלי פתרונות חינוך נאותים התושבים לא ישובו: "מוטב שהמדינה תסדיר את נושא החינוך ותאפשר לתושבים לחזור. במקום להחזיק אותם במלונות יקרים, שישלמו להם כסף בצורה ישירה באופן שיקל עליהם לחזור הדרגתית לשגרה. אגף התקציבים מונע את העברת הכסף".
לסאגה סביב התקצוב של הקמת בתי הספר הארעיים יש אפקט הרסני שמחבל בתחושת האמון שבין הרשויות בעוטף למנגנוני המדינה. ראשי הרשויות מזהירים שהוויכוח הזה מלמד כי משרדי הממשלה עדיין לא הפנימו, יותר מחודש וחצי מתחילת המלחמה, את גודל השעה ואת ממדי הקטסטרופה.
"איך אפשר לעבוד ככה? וזה כשעוד לא ביקשנו כלום", אומר ראש מועצת אשכול גדי ירקוני. "רק עכשיו אנחנו מתחילים לשבת עם מנהלת תקומה ועם ראשי היישובים כדי למפות את הצרכים בשטח. מדובר בתשתיות שנהרסו לגמרי וצריך לחדש, לבנות את ההריסות מחדש. עוד לא התחלנו עם הדברים הגדולים, וכבר אנחנו פוגשים את הגישה הבררנית הזאת של משרד האוצר וזה מפחיד אותי. אם זה כך עכשיו, מה יהיה בהמשך".
האוצר: "לא הציגו לנו תוכניות"
גורם באוצר טוען כי אגף התקציבים לא נחשף עד כה לתוכניות מעשיות הקשורות להקמת בתי הספר הארעיים ובהיעדרן לא ניתן לדון על התקציבים הדרושים לכך. לדבריו, הסוגייה נודעה לאגף התקציבים רק במהלך שיחת הזום עם ראשי הרשויות. "אנחנו לא מסוגלים לתקצב תוכניות שלא ראינו. אנחנו מעדיפים שמסגרות החינוך הארעיות יופעלו במבנים קיימים. אם נשתכנע שצריך לעשות זאת באמצעות מבנים יבילים נעשה את מה שצריך כדי שהדברים יקרו". הוא הוסיף כי בכירי האוצר לא היו אמורים מלכתחילה להשתתף בשיחת הזום.
ממשרד האוצר נמסר: "נכון לעכשיו, משרד החינוך לא הציג בפני האוצר את פרטי התוכנית המדוברת, מאפייניה והתחשיב הכלכלי שעומדים מאחוריה. מנהלת תקומה אמונה על תכלול שיקום העוטף ובכלל זה המענים החינוכיים, והאגפים המקצועיים באוצר נמצאים איתה ועם משרד החינוך בקשר שוטף. לאור דחיפות הנושא, האוצר ישמח לקיים דיון יחד עם משרד החינוך ומנהלת תקומה בהקדם האפשרי על פרטי התוכנית לטובת קידום הנושא".
