ניתוחבג"ץ יחליט אם לאפשר לממשלה להמשיך לשקר לו
ניתוח
בג"ץ יחליט אם לאפשר לממשלה להמשיך לשקר לו
ב־20 השנים האחרונות הממשלה משקרת לבג"ץ ובמקום להעביר חוקי גיוס היא מעבירה חוקי השתמטות. אחרי כל כך הרבה התחמקויות, כשהמלחמה ממשיכה לגבות מחיר מהמשרתים, נוצרה הזדמנות להחזיר מעט מהשוויון בנטל
הממשלה לא תאשר היום את חוק ההשתמטות ואפילו לא טיוטה שלו. היא צפויה בעצם לאשר עקרונות לחוק. הסיבה שהיא תאשר אותם אינה שהיא מוטרדת כהוא זה מהצורך לגייס חרדים אלא רק מלוח הזמנים שקבע בג"ץ בעתירות לגיוס בחורי הישיבות. עד מחר היא צריכה להשיב לבג"ץ ולכן היא "תעביר משהו" שמתחפש ברוח החג לחוק גיוס. ממילא השאלות האמיתיות והמיידיות העולות מהחלטת הממשלה הן כלל לא מה יקרה בכנסת בחודשים הקרובים אלא מה בג"ץ יעשה. בג"ץ אמור להחליט עד סוף החודש האם יוציא צו ביניים שיורה לממשלה לנמק מדוע לא יגויסו בחורי הישיבות, ולא פחות חשוב האם יעצור את המימון ל־56,500 מתוכם.
לדרישת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה שולבו בהחלטת הממשלה יעדים וסנקציות. אבל ליעדים אין שום משמעות אם הם לא מחייבים, כלומר אם לא משלימים אותם בהגרלה במקרה שלא עומדים בהם.
סנקציות על הישיבות שלומדים בהן משתמטים הוא צעד ראוי. הבעיה היא שהן יחולו במקרה הטוב בעוד שנתיים. כלומר, אפשר יהיה לשנות את החוק עד אז חמש פעמים. בנוסף, מדובר בהפחתת תקציב בשוליים ולא בשלילה שלו.
כדי שסנקציות ירתיעו הן צריכות להיות על מי שלא מתגייס. מדובר בבחורים בגיל שידוכים כך שהסנקציה המתאימה ביותר היא שלילת כל סיוע בדיור. אלא שהפוליטיקאים החרדים לא יאפשרו שום החלטה שמטילה איזשהו ספק בזכות של כל פרט חרדי להשתמט.
מה שכן השתנה הוא שהממשלה הוציאה את "העז" של העלאת גיל הפטור מ־26 ל־35. גיל הפטור הוא הגיל שבו עוברים תלמידי הישיבות מדחיית שירות שנתית לפטור מלא והשתמטות קבועה. העלאת גיל הפטור איימה לכלוא אותם בישיבות ולמנוע מהם אפילו לצאת לעבוד. בסוף זו המטרה של עיזים, שיתעסקו בהן ולא בכך שמדובר בחוק למיסוד ההשתמטות.
במשך 20 השנים האחרונות הממשלה ובג"ץ משחקים את המשחק הבא: הממשלה משקרת לבג"ץ כאילו היא מתכוונת להעביר חוקי גיוס אבל בעצם מעבירה חוקי השתמטות. ובג"ץ מעמיד פנים שהוא מאמין לה כי בניגוד לממשלה לו יש כבוד לרשויות האחרות אבל נאלץ לפסול את החוקים שעוברים.
עכשיו עומד בג"ץ בפני השאלה האם כשהממשלה מנסה לעבוד עליו בעיניים, כאילו אין מלחמה, הוא ממשיך לשחק את הפתי, כאילו אין מלחמה. את התשובה נדע על פי השאלה האם הוא יוציא צווים מזורזים בשאלת הגיוס והמימון או שימשיך לגלות אורך רוח אינסופי.
את עוצמת הבלוף אפשר ללמוד מכך שעל פי נתונים של המכון הישראלי לדמוקרטיה שפרסם אתמול "כלכליסט" כ־20% מתלמידי הישיבות הגדולות, הם למעשה תלמידי ישיבות לנושרים, שהן בעצם ישיבות למקלט מסכנת גיוס. היום מתגייסים 1,200 חרדים בשנה. כל מה שדרוש כדי שהחרדים יעמדו ביעדים של 3,000 ואף 4,000 מתגייסים בשנה זה לבטל את הישיבות האלה ובמקומן להקים מכינות קדם צבאיות או ישיבות הסדר חרדיות.
בחורי הישיבות אינם מקבלים ברובם פטור מלא משירות צבאי אלא דחיית שירות לשנה בהסדר שקרוי "תורתו אומנותו". הדחייה הזו תלויה בכך שילמדו בישיבה ולא יעבדו. במשך עשורים רבים ההסדר הזה גרם לכך שלא רק שהגברים החרדים לא שרתו בצבא, הם גם לא עבדו. עד 1998 בג"ץ אישר שוב ושוב את הסדר ההשתמטות של בחורי הישיבות. ב־1998 ההסדר הגיע להיקף כל כך גדול שבג"ץ קבע לראשונה ששר הביטחון אינו מוסמך לחלק פטורים בהיקף כה גדל והדבר מחייב חקיקה.
מאז נותר מעין סטטוס קוו חדש. הכנסת מעבירה תיקן לחוק שירות ביטחון שמתיימר להיות חוק לגיוס חרדים אך הוא חוק השתמטות בפועל. לאחר כמה שנים בג"ץ פוסל אותו ונותן אורכה לחקיקה מחדש והכנסת מעבירה עוד חוק שהיא יודעת שיפסל וחזור חלילה. בפעם האחרונה ב־2017 בג"ץ פסל שני חוקי השתמטות בבת אחת, זה שהעבירה ממשלת נתניהו והחרדים וזה שהעבירה לפניה ממשלת נתניהו־לפיד־בנט.
מאז בג"ץ נתן לכנסת אורכות אינסופיות להעביר חוק חדש, בין היתר בגלל חמשת סבבי מערכות הבחירות. הסיבה העיקרית לכך שלא עבר חוק כזה היא לא שהמערכת הפוליטית לא היתה מוכנה לעזור לחרדים להמשיך להשתמט כרגיל. הסיבה העיקרית היתה שגדולי תורה חרדים קיצונים דרשו חוק ללא כל פרצות, אפילו לא פרצות סימליות.
קשה לזכור, אבל במהלך מושב החורף הקודם, בתקופת ניסיון ההפיכה המשטרית, המפלגות החרדיות דרשו להגן על זכות תלמידי הישיבות להשתמט בחוקה. זאת אם באמצעות העברת פסקת התגברות ואם באמצעות חוק יסוד: לימוד התורה.
בשנה שעברה נגמרה סבלנות בג"ץ וב־1.7.2023 פקע תוקף החוק. הפתרון שמצאה הממשלה לחוסר היכולת שלה להעביר חוק השתמטות חדש היה להעביר ב־25.6.2023 החלטה שמורה לצבא שלא לגייס את תלמידי הישיבות למרות שהחוק מחייב לגייס אותם. חמש עתירות לבג"ץ הוגשו בעקבות ההחלטה הזו.
שלוש מהעתירות מבקשות לקבוע שהממשלה אינה יכולה להורות לצבא להפר את החוק, וכפועל יוצא לבטל את החלטת הממשלה ולהורות לגייס את בחורי הישיבות. אלה עתירות שעדיין נמצאות בתחילת דרכן. בג"ץ צריך להחליט עכשיו אם להוציא צווים על תנאי שיורו לממשלה לנמק מדוע לא תבוטל ההחלטה שלה. הדיון בהם ימשך עוד חודשים. כמובן, מהיום העתירות יתייחסו גם להחלטה החדשה שמבקשת להאריך את ההוראה הבלתי חוקית עד סוף יוני. יודגש בג"ץ לא צריך להחליט אם לפסול חוק, רק להחליט אם לממשלה מותר להפר אותו.
ממש עד אמצע השבוע הבא בג"ץ אמור להחליט בשתי עתירות אחרות האם לעצור את הכסף ל־56,500 תלמידי ישיבות. הקריטריונים לתמיכות של תקציב הישיבות קובעים שאי אפשר לממן תלמיד ישיבה שמעמדו הצבאי אינו מוסדר. יש גם תקדים: בג"ץ כבר עצר ב־2014 את ההקצבות. השאלה האם הוא יעצור אותן מיד ויכניס את המערכת הפוליטית למערבולת שכנראה תוביל לבחירות או יסכים לטמון את הראש בחול ולחכות ליולי.
החלטת הממשלה גם תכלול הוראות לצה"ל להיערך לגיוס של החרדים מה־1.7.2024. קשה לקנא באנשי אגף כוח אדם שיצטרכו להבין מה זה אומר. האם יצאו צווים לחרדים למחזור יולי־אוגוסט הקרוב? למי? איך בדיוק מתכננים כוח אדם על בסיס אולי יתגייסו ואולי לא? הממשלה בראשות מר ביטחון לשעבר עושה פה צחוק ממערכת הביטחון. ככה זה כשהשאלה הביטחונית החשובה היחידה היא הביטחון הפוליטי של ראש הממשלה.
