המבחן הגדול: לראשונה זה 3 שנים - הממשלה מאשרת תקציב
המבחן הגדול: לראשונה זה 3 שנים - הממשלה מאשרת תקציב
הרוב הפוליטי לתקציב מובטח אחרי ש-17 משרי הממשלה התחייבו לתמוך, ובכל זאת - העבודה, מרצ וכחול לבן מנהלות משא ומתן לקבלת תוספות; בינתיים, בצל הביקורת על תקציב הביטחון, בסביבת ליברמן מתעקשים: פועל למתווה מוסכם על "תוספת הרמטכ”ל". השרים דורשים תוספות ב-14 מיליארד שקל
מהלך הדיון שייערך מחר (א') בממשלה בהצעת תקציב המדינה וחוק ההסדרים במשק ידוע מראש: השרים דורשים תוספות תקציביות של 12–14 מיליארדי שקלים בשנה, הם ימתחו ביקורת על סעיפים שונים, הדיון יימשך לשעות הלילה המאוחרות עד לבוקר של יום שני, אבל בסופו של דבר התקציב חייב להיות מאושר בממשלה. בתחילה תוכנן להמשיך את דיוני התקציב ביום חמישי אבל שר האוצר אביגדור ליברמן התעקש שהתקציב יאושר על ידי הממשלה עד מחרתיים כדי שלא לאבד את המומנטום.
השרים עצמם יודעים, שאם התקציב – המוגש לאישור הממשלה לאחר שנתיים ו־8 חודשים שבהן לא אישרו הממשלות הקודמות תקציב שנתי רגיל – לא יאושר אזי הם יכולים להתחיל ולארוז את תיקיהם. מאחר שאף אחד ואחת עוד לא הספיקו לממש את האג'נדה הפוליטית, כלכלית, חברתית ועוד, הם לא ימהר לוותר על הסקודה סופרב שקיבלו ממינהל הרכב הממשלתי.
ליברמן, שהוא השר הכי חזק בממשלה והכי ותיק בממשלה, מטפל בתקציב המדינה משנת 1996 עת כיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה (בתקופת בנימין נתניהו). הוא יודע שכל זה יקרה לאחר שהשרים יתמקחו עם שר האוצר, וחלקם יצביע נגד התקציב.
ליברמן הצליח כבר לגייס רוב של לפחות 17 מבין 27 שרי הממשלה בעד התקציב לאחר שהגיע להבנות עם ראשי המפלגות נפתלי בנט, יאיר לפיד ובני גנץ. לגנץ העניקו בנט וליברמן תקציב שנתי של 58 מיליארד שקלים.
דרישותיו של שר הבריאות ניצן הורוביץ לתוספת תקציב למשרדו מוערכות בכ־ 5 מיליארד שקלים. הדרישות כוללות הגדלה אוטומטית של תקציב הבריאות בכ־1 מיליארד שקלים מדי שנה, ובנוסף 950 מיליון שקלים בשנה לסל התרופות, הגדלת מספר הרופאים, הוספת כוח אדם למערכת הבריאות, קיצור תורנויות המתמחים, הקמת שני בתי חולים, הפחתת השתתפות עצמית בתרופות ושירותי בריאות לקשישים ועניים, ועוד.
הנהלת מרצ הסמיכה ביום חמישי בלילה את שריה להתנגד לתקציב אם לא ייענו הדרישות החברתיות: תקצוב בתי החולים הציבוריים, קיבוע תקני רופאות, אחים וצוותים רפואיים, הגדלה קבועה של סל הבריאות, שיקום מערך בריאות הנפש וכן היערכות רחבת היקף למאבק במשבר האקלים. אם לא יענו הדרישות 3 שרי מרצ יצביעו נגד התקציב. השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג' (מרצ) דורש להכניס לתקציב הנוכחי מיליארד שקלים, חלקה היחסי תוכנית רב שנתית בעלות של 5 מיליארד שקלים במגזר הבדואי שגובשה במשרד.
עם שרת התחבורה ויו"ר מפלגת העבודה מירב מיכאלי התנהל מו"מ בסוף השבוע לדרישתה להוספת 3 מיליארד שקלים לתקציב משרדה שיעמוד על 35 מיליארד שקלים. גורמים ממשלתיים מקווים שתושג הבנה עם מיכאלי שתאפשר תמיכת 3 שרי העבודה בתקציב. עם זאת, שר התפוצות נחמן שי דורש לפי האוצר תוספת תקציב של 300 מיליון שקלים אך באוצר מתנגדים לדרישה. שי אמר ל”כלכליסט”: “אם לא יגיעו איתי להסכם אצביע נגד התקציב. אני דורש התחייבות תקציבית של כ־300 מיליון שקלים למשך 3 שנים על מנת לבצע תוכנית רב שנתית. הנושא הוא ביטחוני אסטרטגי לישראל. אם לא נשקיע בקהילה היהודית בארה”ב וביכולת שלה להשפיע על המפלגה הדמוקרטית נתקשה לחתום בעוד כמה שנים על מסמך ההבנות עם ארה”ב שנותן לנו 40 מיליארד דולר ל־10 שנים”.
עם שני שרי תקווה חדשה – שר השיכון זאב אלקין ושרת החינוך יפעת שאשא ביטון – מתנהל מו"מ לנוכח דרישתם לתוספת של 1–3 מיליארדי שקלים לכל אחד מהמשרדים, ולנוכח התנגדותם לקיצוץ. גורמים במשרד החינוך הזהירו כי לקיצוץ בתקציב המשרד תהיה משמעות על יכולת לתת שירות חינוך לתלמידים מרקע מוחלש כמו במגזר החרדי והערבי. התוכנית הכלכלית שפורסמה ביום שישי כללה קיצוץ 570 מיליון שקל בתקציב משרד החינוך. הקיצוץ הוסבר בכך שתקציב המשרד יותר מהוכפל בעשור האחרון אבל המשרד לא התייעל והישגי ישראל בחינוך נמוכים. מדובר בקיצוץ של קרוב ל־1% מתקציב המשרד מעבר לקיצוץ הרוחבי המתוכנן ממילא של אחוז בכל אחת מהשנים 2021 ו־2022. בשבוע האחרון ניהלו שאשא ביטון ובכירי משרדה מאבק להוצאת הסעיף מהתוכנית הכלכלית. וכך כמה שעות לאחר שהתוכנית פורסמה הודיע משרד החינוך שסעיף הקיצוץ לא יובא לאישור הממשלה. נראה אם כן שהיה מדובר ב”עז”, כלומר סעיף שמכניסים לתוכנית הכלכלית כדי שהמשרד יבזבז את משאביו הפוליטיים להילחם בה. במקרה זה, המטרה יכולה להיות למנוע דרישות תקציביות חדשות של משרד החינוך.
לעומת זאת, עם שר התקשורת יועז הנדל הושגה הסכמה על תקציב משרדו. אם בתקווה חדשה תתקבל החלטה שכל השרים יצביעו נגד התקציב, המשמעות היא 4 שרים שיתנגדו.
ליברמן מבקש להגיש את תקציב המדינה וחוק ההסדרים לאישור הכנסת בקריאה ראשונה ב־1 בספטמבר. אם התקציב לא יאושר בהצבעה בקריאה השנייה והשלישית עד 4 בנובמבר 2021 הכנסת תתפזר לבחירות. כלומר יהיו לממשלה חודשיים לדיונים בוועדת הכספים על התקציב. על ההעביר את התקציב בוועדת בהינתן שהקואליציה מונה 61 מנדטים כשלא ברור אם ח"כ עמיחי שיקלי מימינה יתמוך בתקציב שיעגן את קיומה של הממשלה לפחות עד יוני 2023, לאחר שהתנגד בהצבעה להקמת הממשלה, ייתכן שלצורך אישור התקציב, תידרש הקואליציה לתמיכה מבחוץ של ח"כים מסיעת הרשימה הערבית המשותפת שנמצאת באופוזיציה. לצורך כך יצטרכו להיענות לדרישותיה להגדלת תקציבים למגזר הערבי ולהכרה ביישובים בלתי מוכרים. לפי הערכות מדובר במיליארדים שכבר הובטחו לרע”מ לטובת המגזר הערבי.
ליברמן תומך בהגדלת תקציב הביטחון
קיתונות הביקורת ששפכו פקידי האוצר על הסיכומים שהושגו בין בנט וליברמן עם גנץ לא עברו מעל ראשו של ליברמן. בהיותו שר הביטחון עד סוף 2018 ליברמן אכן תמך ברוב הדרישות של מערכת הביטחון, לעיתים בניגוד לעמדת אגף התקציבים. ליברמן אף אמר בשבוע שעבר בדיונים פנימיים כי האיומים על ישראל לא רק גדלו אלא זינקו בכמה דרגות. ליברמן בולט בתמיכתו העקבית בהגדלת תקציב הביטחון ומתנגד לקיצור שירות החובה - רפורמה שאכן ירדה לפי שעה מהפרק במסגרת הסיכומים על תקציב הביטחון. עם זאת בסביבתו של ליברמן טוענים כי הפרסומים שלפיהם הוחלט להסיר מן השולחן את העיסוק בתוספות הרמטכ”ל (שעלותן נאמדת ביותר ממיליארד שקל בשנה) אינם מדוייקים וכי בכוונתו לגבש מתווה על מנת שהן לא יחולקו באופן ״פרטיזני״ כהגדרת אותם גורמים. על פי המתווה המסתמן, הגדלות הרמטכ״ל (אחוזי הוותק שנספר לפנסיה של פורשי הקבע) לא יינתנו עבור שנות שירות החובה כפי שנהוג כיום.
ותודה לחוק הנורווגי
בדרך לווידוא השגת רוב של 61 חברי כנסת לתקציב המדינה הרחיבה הממשלה את ממדיו של החוק הנורווגי באופן חסר תקדים, עד כדי טענות שהיא קונה את התמיכה בתקציב בג׳ובים. ההסבר לטענה טמון בעובדה שכדי למנוע התנגדויות לתקציב או מרידות של חברי קואליציה שאינם מרוצים מהתפקיד שקיבלו או שמאיימים להתנגד לתקציב כעת - חולקו להם ג׳ובים מיניסטריאליים. כמו כן הם יתפטרו מהכנסת ומי שייכנס במקומם הם חברי כנסת חדשים שצפויים לתמוך בתקציב.
בשבוע שעבר הוחלט למנות את אלי אבידר (ישראל ביתנו) כשר הממונה על התכנון האסטרטגי במשרד רה"מ ובנוסף מוצע למנות את ח"כ מאזן גנאים (רע"מ) כסגן שר השיכון. עלות שנתית של לשכת שר בלי תיק היא כ־3 מיליון שקלים ועלות לשכת סגן שר 2.6 מיליון. כלומר, מדובר בעלות של 5.6 מיליון שקלים לשנה לתקציב המדינה, למשרות שהן למעשה מיותרות.
מבקרת המדינה מרים בן פורת האשימה בשנת 1992 את מפלגת העבודה ב"קניית שלטון בכסף". כאן, יש מי שיאמרו, קונים את השלטון בג'ובים. הקואליציה בת 61 ח"כים תמנה 28 שרים ו־6 סגני שרים. כלומר, יותר ממחצית מספר הח”כים בקואליציה (34 איש) הם נושאי תפקידים מיניסטריאליים, חלקם מיותרים לגמרי.
