פרשנותשינויים במדיניות התעסוקה של הממשלה יגרמו למשבר עמוק במשק
פרשנות
שינויים במדיניות התעסוקה של הממשלה יגרמו למשבר עמוק במשק
מדיניות שגויה כלפי ערבים וחרדים עלולה לגרום לזעזוע בשוק העבודה ולפגיעה ממשית בתוצר. הגדלת התמיכות לחרדים תביא לירידה בשיעור התעסוקה שלהם. מנגד, זעזוע בחברה הערבית יאתגר את ענפי הבניין, תעשייה ומסחר
הממשלה החדשה – ממשלת ימין עם שליטת חרדים – עלולה ליצור זעזוע, ואף משבר, בשוק העבודה הישראלי אם תפגע במדיניות התעסוקה כלפי שתי אוכלוסיות שצפויות, מסיבות שונות ובהקשרים הפוכים, לעמוד במוקד בקדנציה הנוכחית של בנימין נתניהו כראש ממשלה. מצד אחד, הערבים שסומנו על ידי איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' כ"אויבים" של ממש והממשלה החדשה עלולה לפגוע בהם, לקצץ תקציבים ולבודד אותם; ומצד שני, החרדים, שצפויים ליהנות משלל תוספות אדירות בקצבאות ובסובסידיות המגזריות ומהרחבת פטורים וזכויות יתר. זו המסקנה שעולה מניתוח סדרה מיוחדת של נתונים, שהכינה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עבור "כלכליסט", המתמקדת בהתפתחות המשקל של אותן אוכלוסיות בשוק העבודה.
נתוני הלמ"ס מאפשרים, בין השאר, לאמוד את ההשלכות על המשק ועל המגזר העסקי של פגיעה בתעסוקת הערבים, ולפיכך גם על הצרכן הישראלי. מהנתונים עולה בבירור כי מגזרי התעשייה, הבנייה והמלונאות עלולים לספוג פגיעה אנושה אם הערבים יחששו להגיע לעבודה. זאת, על בסיס הנוכחות האסטרטגית שלהם בענפים אלו. לצורך הניתוח, ההנחה היא שנוכחות של אחד המגזרים האלו בשיעור של יותר מ־20% (חמישית מהעובדים) נחשבת לנוכחות אסטרטגית בו.
בענף הבנייה משקל הערבים מגיע ליותר מ־40% מהעובדים. זעזוע חברתי במגזר הזה ינטרל את הענף הקריטי שמהווה 8% מכלל התפוקה של המגזר העסקי. נכון לסוף אוקטובר, מתוך כ־212 אלף עובדים בענף הבנייה, יותר מ־85 אלף הם ערבים ישראלים. כשני שלישים מכלל המועסקים בעבודות הנדסה אזרחית (הקמה, תיקון ושיפוץ של מבנים) הם ערבים. בתחום שירותי תחזוקת מבנים ועבודות גינון שיעורם מגיע ל־30%.
המצב לא שונה במהותו בסקטור קריטי נוסף המהווה כ־15% מהתמ"ג העסקי – התעשייה. בתעשיית המתכת 20% מהעובדים הם ערבים, בתעשיית הגומי והפלסטיק 23%, בתעשיית הנייר 25%, בתעשיית הרהיטים כ־30% ובתעשיית הטקסטיל הם מהווים יותר משליש מכוח העבודה.
בענף החקלאות 25% מהמועסקים הם ערבים. אף שמשקלה של החקלאות מהתוצר העסקי צנח לכ־2% בלבד, מדובר בסקטור שנחשב לאסטרטגי. סקטור קריטי נוסף עם נוכחות משמעותית של מועסקים ערבים הוא שירותי ביוב וטיפול בפסולת — כ־23% מהעובדים הם ערבים.
במסחר בכלי רכב ובענף המוסכים שליש מהמועסקים הם ערבים. בקמעונאות - סקטור חיוני בכלכלת ישראל המהווה כ־14% מהתמ"ג העסקי – רבע הם ערבים. לפי הלמ"ס, שני התחומים האלו יחד מהווים 8% מהתוצר העסקי ומספר המועסקים הערבים בהם הגיע השנה לכ־100 אלף.
ישנם עוד שני סקטורים קריטיים עבור המשק בהם ישנה נוכחות משמעותית של עובדים ערבים: הראשון הוא מלונאות, שם רבע מהמועסקים ערבים; הענף השני, שהוא קריטי לתפקוד המשק, הוא הובלה (בעיקר יבשתית) ובו יותר מ־35% מהמועסקים שייכים למגזר הערבי. שירות קריטי נוסף שרבע מעובדיו הם ערבים הוא שירותי סעד. בהקשר הזה יש לציין כי הערבים הישראלים מהווים כבר 15.5% מכוח האדם הרפואי (רופאים, אחיות, פקידים וכוח עזר) ואף על פי שהם אינם מגיעים לסף של 20% שנקבע כנוכחות קריטית, על רקע המחסור החמור ביותר בכוח אדם רפואי שממנו סובלת מערכת הבריאות, פגיעה במגזר הערבי עלולה לאתגר את המערכת החשובה הזו.
משקלם של הערבים בכוח העבודה ממשיך לעלות (ב־2021 נרשמה ירידה, ככל הנראה כתוצאה ממגפת הקורונה), והשנה הוא הגיע לשיא של 14.4% מכלל המשרות. עם זאת, מדובר עדיין בשיעור נמוך במקצת ממשקלם באוכלוסייה (כ־21%).
שיעורים מאוד נמוכים של מועסקים ערבים נרשמו בתחומים בעלי שכר גבוה, לרבות הייטק ופיננסים: שיעור הערבים המועסקים בהייטק (מידע ותקשורת) עמד על פחות מ־2% ב־2022 מסך כלל המועסקים בענף הזה (ירידה קלה לעומת שנת 2021). יתרה מזו, מדובר בתחום שבו נוכחות הערבים היא הדלה ביותר בכל שוק העבודה. בשירותים הפיננסיים משקלם של הערבים הוא פחות מ־4%.
היות שמדובר בחלקים רחבים מאוד מהתוצר העסקי, כ־40% פגיעה במנועי תוצר אלו עלולה אף לגרום לפגיעה בצמיחת התמ"ג ולפיכך לגרום לירידות חדות בשימושים (ביקושים), לרבות בצריכה הפרטית, בהשקעות וביצוא.
התמונה בקרב החרדים הפוכה ממש. ישנם רק שני תחומים שבהם יש שיעור תעסוקה גבוה של חרדים: חינוך (מן הסתם חינוך חרדי) ושירותי דת. בכל שאר הענפים במשק משקלם של החרדים נמוך ביותר, מתחת לייצוגם באוכלוסייה שהוא כ־11%.
ישנם כמה תחומים עם נוכחות חרדית דו־ספרתית (אך עדיין מתחת ל־20%) כמו הוצאה לאור, ייצור מוצרי הלבשה ושירותי עריכת דין וחשבונאות.
העלייה בהשתתפות של החרדים בשוק העבודה היא איטית, בעיקר בקרב גברים: ב־2014 הגברים החרדים היוו 3.8% מכלל המשרות של גברים במשק וב־2022 הוא עלה ל־5% בלבד, פחות ממחצית ממשקלם באוכלוסייה. בתחומים כמו הייטק ופיננסים – תחומים בעלי שכר גבוה – יש משקל נמוך ביותר של גברים חרדים והוא אף במגמת ירידה בולטת ומובהקת. מדובר בתחומים שבהם נדרשים השכלה וכישורים מיוחדים, והיעדר תכונות אלו בקרב חרדים מהווה המחסום העיקרי לכניסתם לענפים המתגמלים בשכר גבוה. בעולם התכנות, למשל, רק 1.5% מהמתכנתים הם חרדים. ההערכה היא כי שיעורם של הגברים החרדים שעובדים גדול יותר אך הם מועסקים "בשחור" (ולכן אינם זכאים להטבות סוציאליות ולא משלמים מסים).
נקודת האור העיקרית בתמונת התעסוקה בעולם החרדי מגיעה מהנשים. 9% מהמשרות של נשים במשק היו של חרדיות, קרוב מאוד למשקלן באוכלוסייה (11%). יש לציין כי 9% מכלל הנשים בישראל בגילאי 64-25 הן חרדיות, כך שניתן להעריך שמשקלן של החרדיות בשוק העבודה זהה כמעט למשקלן באוכלוסייה.
יתרה מזו, שיעור הנשים החרדיות במשרות הייטק ובמשרות של שירותים מקצועיים ומדעיים – שני תחומים בעלי שכר גבוה – הוא מעל ייצוגן באוכלוסייה. עם זאת, ישנם כמה תמרורי אזהרה: ראשית, שיעור החרדיות במשרות תכנות והייטק כיום הוא מתחת לשיא שנרשם ב־2019. בשנתיים האחרונות הן היוו 9.2%-9.1% לעומת 10% ב־2019. הדבר בולט במיוחד בתכנות: ב־2019 שיעורן היה 12.5%, ב־2021 הוא ירד ל־10.6% ובשנה הנוכחית המשיך לרדת ל־9.1%. כדאי לבדוק מה פשר התופעה הזו על רקע הצעדים והכוונה המוצהרת להכפיל את קצבאות האברכים, דבר שיהווה תמריץ כלכלי שלילי מובהק לכניסה לשוק העבודה.
לדברי ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, השינוי הצפוי בהיקף התמיכות למגזר החרדי לא יגרום לנשים חרדיות לצאת משוק העבודה אך הוא עשוי להביא לירידה בשיעור התעסוקה של גברים חרדים שהתמיכות יעודדו אותם להישאר בכולל. "התוצאה תהיה פגיעה בנוכחות שלהם בענפים חוץ־קהילתיים שכן הביקוש לכוחות הוראה בתחום החינוך הפנים־חרדי הוא קשיח", אמר.
