למרות הביקורת: הוארך הזיכיון של דרך ארץ על כביש 6 בשלוש שנים נוספות - תמורת הרחבתו
למרות הביקורת: הוארך הזיכיון של דרך ארץ על כביש 6 בשלוש שנים נוספות - תמורת הרחבתו
משרדי התחבורה והאוצר הודיעו כי ההרחבה, שעלותה למפעילת כביש האגרה היא 3 מיליארד שקל, תכלול נתיב לתנועת רכבים רבי תפוסה. האגרה למשאיות תוזל ב-50% בשעות הבוקר המוקדמות. העבודות יחלו ב-2024, והנתיב צפוי להיפתח ב-2028
בהמשך להחלטת ממשלה מחודש מאי האחרון, ולאישור ועדת הכלכלה מחודש יוני, החשב הכללי באוצר חתם היום על הסכם עם חברת דרך ארץ להארכת הזיכיון של החברה המתפעלת את כביש האגרה בשלוש שנים עד 2032, ובתמורה היא תרחיב את כביש 6.
דרך ארץ היא חברה פרטית, והבעלים הם קרן תשתיות ישראל (75%) ושותפות בראשות קרן נוי (25%), שמחזיקים בחברה מאז 2012.
לפי הודעה משותפת של משרדי התחבורה והאוצר, ההרחבה תכלול נתיב נוסף לכל כיוון בקטע הכביש ממחלף קסם ועד מחלף עין תות; וכן הקמת מחלף בית נחמיה. פרויקט ההרחבה יכלול הוספת נתיב רביעי ממחלף קסם ועד מחלף עירון והוספת נתיב שלישי ממחלף עירון ועד מחלף עין תות. מתוכנן כי הנתיב הנוסף, באורך כולל של כ-120 ק"מ, ישמש לתנועת רכבים רבי תפוסה, וזה אמור לשמש לנסיעה של תחבורה ציבורית ושיתופית או רכב שיש בו יותר משלושה נוסעים.
תכנון, מימון, הקמה והפעלת הפרויקט מתבצעת במתכונת (Build Operate Transfer), שמשמעותה שהזכיין הפרטי עושה זאת "על חשבונו" בתמורה לזכות הזמנית לגבות אגרה, בדומה לאופן בו נבנה ומומן כביש 6 עד כה. עלות ההרחבה מוערכת בסכום של 3 מיליארד שקל. עבודות ההקמה צפויות להתחיל ב-2024, והפתיחה לתנועה ב-2028.
כמו כן בממשלה סיכמו כי האגרה שתשולם בגין נסיעת כלי רכב במשקל העולה על 4 טון תוזל ב-50% בין השעות 03:00 – 05:30, כדי לעודד רכבי משא כבדים להקדים את פעילותם ובכך להקל על גודש התנועה.
הכנסות דרך ארץ מהפעלת כביש 6 עומדות על כמיליארד שקל בשנה, והרווח של המפעילה עומד על מאות מיליונים מדי שנה.
נגד המדינה הושמעה ביקורת על כך שהארכת החוזה מהווה "מתנה" לזכיין דרך ארץ, שאמור היה להפעיל את הכביש עד שנת 2029 ואז להחזיר אותו למדינה.
עם זאת, במשרד האוצר סבורים כי מדובר בפתרון הריאלי היחיד מפני שלא ניתן היה להוציא למכרז נתיב נוסף בנפרד משאר הכביש - וזאת מפני שיש מעבר בין הנתיבים שלא כמו בנתיב המהיר בכביש 1.
במקרה הזה העדיפו באוצר להאריך את החוזה עם דרך ארץ בכשלוש שנים במקום לצאת למכרז מחודש על כל הפעלת הכביש, או לדחות את ההרחבה לשנת 2029 כשהזיכיון שלהם נגמר.
ההודעה המקורית על הכוונה להרחיב את הכביש זכתה לתגובות מעורבות מאנשי תחבורה ותכנון. מצד אחד עלתה ביקורת על כך שנכון להיום כביש 6 אינו נחשב לציר תחבורה ציבורית מרכזי. במקטע המדובר עוברים בממוצע כ-225 אוטובוסים ביום, ובמהלך השבוע עוברים בו כ-60 קווים שונים, כאשר מדובר בקווים בין-עירוניים שלא משמשים אנשים באופן יום-יומי לעבודה, ועיקר העומס עליהם מורגש דווקא בסופי השבוע. הכמות הנמוכה של האוטובוסים והקווים מצביעה על כך שההצדקה התחבורתית הנוכחית לסלילה של נתיב רב תפוסה נוסף במקטע זה גבולית.
מצד שני, קיימת טענה הפוכה שקובעת שהתכנון מכתיב את הביקושים, את הרגלי הנסיעה ואת מדיניות הממשלה. לכן הקמה של נתיב רב תפוסה בציר מרכזי בישראל תקבע סטנדרט לגבי שאר הכבישים הראשיים, ותוביל עם הזמן להגדלת כמות הנוסעים בקווי האוטובוס שעוברים שם, להוספת קווים נוספים ולעידוד של משתמשי רכב פרטי לעשות רכיבות משותפות כדי שיוכלו להשתמש בנתיב.
בדיון בוועדת הכלכלה שעסק בהארכת הזיכיון בחודש יוני אמר סגן החשב הכללי באוצר, יובל רז, כי קיבולת הכביש מגיעה למיצוי ורמת השירות יורדת, וכי בין 2030 ל-2040 הכביש יפסיק לתפקד.
