איתות בנמל: קבוצת גדות־אדאני מחפשת את הכסף
איתות בנמל: קבוצת גדות־אדאני מחפשת את הכסף
הקבוצה שזכתה בהפרטת נמל חיפה צריכה לגייס 3.9 מיליארד שקל וביקשה אתמול ארכה ממשרד האוצר "בשל חודש אוגוסט והחגים"; יש מי שמחבר בין בקשת הארכה לבעיות פיננסיות שאיתן מתמודדת קבוצת אדאני לאחרונה; הקבוצות שלא זכו במכרז מבקרות את האוצר על הליך המכרז ועל העיכוב הצפוי
הקבוצה שזכתה לפני כחודש וחצי במכרז להפרטת נמל חיפה, המורכבת מגדות הישראלית וחברת אדאני ההודית, ביקשה היום (ג') ממשרד האוצר ארכה לטובת גיוס ההון הנחוץ למימוש העסקה. אדאני וגדות צריכות לגייס 3.9 מיליארד שקל לטובת העסקה, ובקבוצה טוענים כי הסיבה לבקשת הארכה היא טכנית בלבד, וזאת מפני ש־90 יום אינם זמן מספיק ארוך לטובת גיוס סכום כה גבוה של כסף - ועוד בתקופה של חופשות וחגים בישראל ובעולם.
עם זאת, יש מי שמחבר בין בקשת הארכה לבעיות פיננסיות שאיתן מתמודדת קבוצת אדאני לאחרונה. לפני שבועיים פורסם כי דו"ח של חברת פיץ' קבע כי קבוצת אדאני סובלת ממינוף יתר. בדו"ח נכתב כי "קבוצת אדאני משתמשת בחוב כדי להשקיע בצורה אגרסיבית בעסקים חדשים וקיימים". במקביל, המתחרות של קבוצת אדאני במכרז לרכישת הנמל טוענות כי האוצר ורשות החברות שגו כשנתנו לקבוצה לזכות עם הצעה "חלומית" של 4.1 מיליארד שקל מבלי להכריז מראש מה יקרה בתרחיש שבו ההצעה נופלת.
ההצעה של גדות לרכישת הנמל עמדה על 4.1 מיליארד שקל, כאשר 200 מיליון שקל מתוך סכום זה הם "הנחה" שניתנה לקבוצה על כך שהיא כוללת "שותף אסטרטגי בינלאומי" בדמות אדאני. כ־2.65 מיליארד שקל צפויים להיכנס לקופת המדינה בעקבות ההפרטה, שאר הסכום יעבור להשקעה בתשתיות הנמל ולבונוסים לעובדים.
הקבוצות האחרות שניגשו למכרז הגישו הצעות נמוכות בהרבה, ויש שטענו כי הצעתה של אדאני "מטורללת" בגודלה. ההצעה השנייה היתה של קבוצת אונגר־ג'נריישן שהציעה 2.65 מיליארד שקל. ההצעה של מספנות ישראל, הקבוצה השלישית במכרז, עמדה על 2.4 מיליארד שקל. יצוין כי הערכות השווי המקוריות במכרז נעו בין 1.5 ל־3 מיליארד שקל. בעקבות הפערים בין ההצעות, ההליך המכרזי שהיה אמור לדמות מכירה פומבית - לא התקיים בפועל.
כאמור, באדאני ובגדות טוענים כי מדובר בעניין טכני בלבד וכי אין חשש כי העסקה לא תתקיים, וגם גורמים רלבנטיים בממשלה לא חוששים מפיצוץ העסקה בשלב זה אף שבאוצר וברשות החברות מסרבים להגיב או להתייחס לעניין באופן רשמי. אחת הסיבות לחוסר הלחץ נובעת מכך שבנוהל למכירת מניות הנמל יש התייחסות למצב כזה. בסעיף 13.1.4 בנוהל מופיע כי במידה שחלפה התקופה הראשונה לאישור - 90 יום שמסתיימת ב־14.10 - תהיה רשאית הוועדה ליתן ארכה למציע המועדף "וזאת בנוסף לכל סעד אחר על פי דין ועל פי נוהל". גורמים הבקיאים בהליך סבורים כי המדינה תסכים להעניק ארכה נוספת לקבוצה ההודית כדי שהעסקה לא תיפול, אך ייתכן שזו תגיע יחד עם בקשה למתן ערבות כספית מצד הקבוצה.
נכון לעכשיו, הקבוצה הזוכה סיפקה ערבות של 15 מיליון שקל בלבד, אך המדינה תוכל לתבוע אותה על סכומים גדולים הרבה יותר אם זו תיסוג מהעסקה. בקבוצות האחרות שניגשו למכרז הביעו מורת רוח על כך שהמדינה לא הגדירה אותן כזוכות במקומות השני והשלישי באופן פורמלי, וכתוצאה מכך אם קבוצת אדאני תיפול אז הזכייה לא תעבור אליהן - וקיים חשש שהמדינה תיאלץ לצאת למכרז חדש או להליך תמחור פנימי בין המועמדות האחרות.
הסיבה לכך שהמדינה לא הכריזה על זוכה שני או שלישי במכרז היא כדי להימנע ממצב שבו לקבוצות האחרות יש אינטרס לתבוע את זכייתן ובכך לעכב את המכרז, כמו גם במטרה לחשק את אדאני וגדות ולמנוע מהן לסגת מהזכייה. עם זאת, גם בתוך אנשי המקצוע שהיו מעורבים בהשקת המכרז יש קולות שטוענים כי אי־ההכרזה על זוכה שני היתה סיכון מיותר שהמדינה לקחה על עצמה, בעיקר בעקבות חוסר ההיכרות עם המצב הפיננסי של אדאני ומפני שלחברת גדות הישראלית אין כיסים עמוקים באופן ייחודי.
סיבה נוספת לכך שהמדינה לא בחרה בזוכה שני היא שההצעות של אונגר והמספנות היו רק ראשוניות ונמוכות ממה שהחברות היו מוכנות לשלם בפועל, מפני שבמקור המכרז היה אמור להתנהל כ"מכירה פומבית" - אך בעקבות הפער הגדול בין ההצעות למפסידות לא היתה הזדמנות להעלות את המחיר. ל"כלכליסט" נודע כי באוצר הציעו לשתי המתמודדות האחרות להפוך לזוכות שניות בתמורה לשיפור ההצעות, אך שתיהן סירבו. בכיר מאוד באוצר אמר ל"כלכליסט" כי "ניסינו לבחור כשיר שני והם לא רצו. במחיר שהן הציעו עדיף לא למכור".
הבעיות הפיננסיות שאליהן התייחסו בדו"ח של קרדיטסייטס (CreditSights), יחידה של קבוצת פיץ', נוגעות למינוף יתר של הקבוצה של גאוטם אדאני שהכפיל את הונו פי עשרה בתקופת הקורונה. בדו"ח נכתב כי הקבוצה מתרחבת עוד ועוד לעסקים חדשים שאין ביניהם זיקה, באופן שמצריך השקעות הון גדולות, וקיים חשש ליכולת הפיקוח עליהם. "בתרחיש הגרוע ביותר, תוכניות צמיחה ממומנות חוב ושאפתניות מדי עלולות להוביל לסחרור אל תוך מלכודת חוב מסיבית, ולהביא בסופו של דבר למצב בעייתי או חדלות פירעון של חברה אחת או יותר", נכתב בדו"ח. עם זאת, בדו"ח נכתב גם כי "לקבוצת אדאני יש רקורד משמעותי של ייצור חברות חזקות ויציבות והיא מתגאה בתיק השקעות של נכסי תשתית יציבים הקשורים לתפקוד הבריא של הכלכלה ההודית".
סביר להניח כי הבעיות הפיננסיות הייחודיות שהחברה מתמודדת איתן מקשות עליה לגייס הון מהבנקים, אך בימים אלו החברה גם נתקלת בסביבת ריבית גבוהה מאוד שתקשה גם על שחקנים יציבים לגייס הון בהיקף של מיליארדי שקלים. בממשלה מבינים את המצב וסבורים כי בקשת הארכה של הקבוצה נובעת גם מכך שככל שלקבוצה יהיה יותר זמן לגייס כסף - אז כך היא תוכל להתמקח מול הגופים השונים ולגייס הון ביתר קלות.
נמל חיפה הוא הנמל השני בגודלו בארץ אחרי נמל אשדוד. בשנת 2021 כ־47% מכלל מטעני המכולות בישראל עברו דרכו כשדרך נמל אשדוד עברו 52%. מלבד תחום המטענים, נמל חיפה הוא הנמל המרכזי בישראל בכל הקשור לתנועת נוסעים ואוניות קרוזים. לאחר שנמל חיפה יופרט, נמל אשדוד יישאר הנמל הממשלתי היחיד בישראל.
הכנסות הנמל עמדו ב־2021 על 845 מיליון שקל והרווח הנקי על 271 מיליון שקל. 77% מהכנסות הנמל התבססו על יבוא ופריקה של מכולות, 12% מההכנסות התבססו על מטען כללי ומלט, 4% מההכנסות על יבוא כלי רכב, ו־3% על שטעון - פריקת מכולות מאונייה והעברתן לאונייה אחרת.
כאמור, הקבוצה שזכתה מורכבת מגדות הישראלית (30%) ואדאני (70%). גדות שולטת במסופי כימיקלים בחיפה ובאופן זמני בממגורת חיפה (לשעבר דגון), ומחזיקה במונופול על יבוא תבואה וכימיקלים לישראל. הבעלים של גדות הם קרן טנא (60%) ו־ווליו (HBL(40%. מחברת גדות נמסר כי "הבקשה לקבל ארכה היא טכנית בלבד, לאור אוגוסט והחגים. העבודה להשלמת העסקה בעיצומה ומתקדמת היטב, והתהליך לוקח זמן, בדומה לכל פרויקטי ומכרזי התשתית הגדולים".
מאדאני נמסר כי "העבודה להשלמת העסקה בעיצומה ומתקדמת היטב. בדומה לכל פרויקטי ומכרזי התשתית הגדולים, ומורכבות האישורים ומימון העסקה, ביקשה הקבוצה ארכה בלוח הזמנים להשלמתה".
במשרד האוצר שמנהל את המכרז העדיפו שלא להתייחס.
