סגור
טורבינות רוח לייצור חשמל
טורבינות רוח לייצור חשמל (צילום: אלעד גרשגורן)

דעה
זה הזמן להגדיל את ההשקעות במיזמי בנייה ירוקה

החוקרים קוראים לצעדי מדיניות שיחזקו את התחום. לטענתם, חלוקת ידע וניסיון בנושאים כמו קלסיפיקציה, תמחור ואיגוח של מכשירים פיננסיים יסייעו למשקיעים לזהות את היתרונות של המוצרים הללו לטובת איכות החיים, תוך ניהול סיכונים נכון ויכולת לזהות הזדמנויות

שמעתם פעם על חוב ירוק? לא? אתם לא לבד.
יש הרבה דרכים לגייס חוב וכמובן הנפקה של איגרת חוב היא בין הנפוצות.
אך במקרה של איגרות חוב ירוקות, מדובר במוסדות ציבוריים, או פרטיים, שמתחייבים לעשות שימוש בתמורת ההנפקה כדי להשיג מטרות סביבתיות, או כאלו שקשורות בשינויי האקלים.
בכלל, היום המודעות לנושא שנקרא השקעות אחראיות (ESG, קיצור של Environmental, Social, and Governance) מתפתחת במהירות; זאת, הן ברמת השיח התקשורתי והן ברמה הפרקטית ביצועית של היותן חלק מהמטלות שגופים ציבוריים ואחרים נדרשים אליהן ונמדדים לפיהן.
אך האם ה"הייפ" הזה הביא את ההשקעות הללו למקום מרכזי מספיק ומה צפון להן בהמשך?
לפי מחקר חדש של ה-OECD, שבדק את שוקי אירופה (שם הונפקו מחצית מהאג"ח הירוקות בשנה שעברה) מסתבר כי הן מתפתחות במהירות, ובמיוחד לצורך מימון בנייה ירוקה. אגב, סין מקדימה את ארה"ב במקום השני.
סוף סוף חדשות טובות מכיוון אירופה, שעל פי רוב עומדת לביקורת בשל היעדר המוכנות שלה לחלופות לאנרגיה פוסילית, כפי שאירועי מלחמת אוקראינה הראו לנו.
למעשה, משקלן של האג"ח ירוקות במימון מיזמי בנייה מסך האג"ח למטרה זו עלה מ-22% ב-2014 לכמעט 40% אשתקד. אפיק זה רשם את הצמיחה המהירה ביותר בין כל שוקי החוב הירוקים.
בתים ירוקים נבנים, מעוצבים ופועלים באופן שמפחית או מבטל כל השפעה שלילית על סביבת הטבע והאקלים.
לצורך כך מונפקות גם אג"ח מגובות משכנתאות ירוקות וקרנות נדל"ן (ריט) ירוקות משקיעות יותר ויותר נתחים מהפורטפוליו שלהן במבנים ירוקים.
בהמשך עשויים להיבנות מדדי ייחוס שלפי החוקרים יגבירו את אמון המשקיעים בחלופה הזו.
למרות הצמיחה המהירה, קובעים החוקרים כי החוב הירוק ככלל קטן מאוד בהשוואה לשוק החוב הכללי לנדל"ן והם קוראים להגדיל משמעותית של ההשקעות במיזמי בנייה ירוקה.
הדבר הכרחי שכן לפי המחקר סקטור הבנייה והמבנים צרך יותר משליש מהאנרגיה הסופית בעולם וכך גם חלקו בפליטת אנרגיה ותוצר הלוואי פחמן דו חמצני.
על מנת להתקדם לשם, רואים החוקרים צורך לשפר את יכולת המדידה של ההשפעה הסביבתית של השימוש בתמורה מגיוס הון ירוק למימון מיזמי בנייה.
אפשרות אחת היא לדרג נכס לפי יעילותו האנרגטית מ-A (הכי יעיל) ל-G (הכי פחות יעיל) והמכשיר העושה כך נקרא EPC (energy performance Certificate). שימוש דומה ניתן לעשות במערכת ה-Green Building Rating System, הבוחנים מיזמי בנייה שלמים מבחינת מידת הציות והביצוע שלהם להשגת דרישות ויעדים סביבתיים.
מה עוד בולם התקדמות נוספת בתחום?
• היעדר מתודולוגיה ברורה בקשר עם מכשירי החוב והאג"ח הירוקים (כגון יעדים כמותיים ודינמיים להפחתת הפליטות).
• הסתמכות מדדי הביצוע בשוק הירוק על ביצועים אנרגטיים ולא על הפחתת פליטת גזי החממה.
• היעדר די סטנדרטיזציה, נתונים איכותיים ומוצרים פיננסיים לנושא שינויי האקלים והפחתת הפליטות של נכסי נדל"ן.
עקב כך קוראים החוקרים לצעדי מדיניות שיחזקו את התחום. לטענתם, חלוקת ידע וניסיון בנושאים כמו קלסיפיקציה, תמחור ואיגוח של מכשירים פיננסיים יסייעו למשקיעים לזהות את היתרונות של המוצרים הללו לטובת איכות החיים, תוך ניהול סיכונים נכון ויכולת לזהות הזדמנויות. יש כאן למעשה win-win situation לחברות, למשקיעים ולסביבה של כולנו.
רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות
לכתבה זו פורסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של כלכליסט לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.